אני חושבת - מה אני הייתי עושה..

אז אני דוגרית,

והייתי פשוט מספרת לה שהתלבטתי אם להציע לה, אבל בגלל שהוא בחור כזה מיוחד החלטתי לקחת את ה'סיכון' ולהציע לה. ושתעשה מה שהיא רוצה.

אבל אני באמת לא יודעת אם זה הדבר הכי חכם לעשות.

את יכולה לשתף בהתלבטות שלך.. להגיד עליו את הדברים הטובים והסיבה שחשבת שהם יכולים להתאים.

בתכלס יש 2 אופציות:

1 שהיא תיעלב- נניח שהיא תיעלב יום למחרת היא תשכח מזה.

2. שהיא לא תיעלב ותנסה לצאת איתו.

למה לא לאפשר להזדמנות הזאת לקרות. בסופו של דבר זה בחירה שלה אם לצאת איתו. וגם אם להיעלב מזה.

בקיצור כדאי להציע מה הכי גרוע שיכול לצאת מזה?

(לעומת הרווח שזה אולי הזיווג שלה)

בהצלחה.

בס"ד

מילא לפסול על זה, אבל להיפגע שהצעת???

בס"ד

בכלל לא בטוח שיש את השורש של המילה גמגום בתורה או בתנ"ך,

(לא מכירה בכל אופן) , והאמת שעיקר תגובתי הייתה לא לעניין הזה,

אלא שצורם לי שההסתכלות על אדם שיש לו גמגום היא עד כדי כך גרועה,
שניתן להיפגע אם מציעים אותו.

עצם ההסתכלות על הצעה כעל מדד להערכה של המציע אלי, נראית לי לא מתאימה.

יכול להיות שלא כל אחת יכולה להכיל את העניין, מצד עצמו, אבל זו לא הצעה שאמורה להעליב...

אינו בקי בלשון מצרים שהרי ברח משם בקטנותו ועתה הוא בן  80 וכן מצינו ביחזקאל: 'לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם'. וכי אפשר נביא אשר ידעו ה' פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו?! ואין דבר זה בדברי תנאים ואמוראים."

מקור:

http://www.yk8.org.il/rec/769-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

בס"ד

על פי המדרש שמספר שכאשר משה רבנו היה תינוק ופרעה עשה לו את המבחן עם הגחלים והזהב,

בגלל שהמלאך גבריאל הסיט את ידו של משה רבנו לגחלים,

משה הכניס את היד לפה, קיבל כוויה ומאז היה קושי בדיבור, 

ושהוא נרפא במתן תורה יחד עם כל חולי עם ישראל- החרשים שבעם, העוורים וכ'...

עד כאן ניצלושינו, סורי

לא מדבר באפן שוטף את השפה המקומית מכיוון שנעדר שנים רבות.

וגם לא מדובר על פגם חריג במיוחד - אז לא נראה לי שהתחושה שלה תהיה שאת מביאה לה בחור "פגום".

אם היא אחת שהיא יוצאת רק עם הצעות שנשמעות לה "מושלמות" - אז לא הייתי מספר לה על זה לפני, כי לא מדובר על פגם חריג.

אם היא אחת שהיא מודעת לזה שאין בני-אדם מושלמים - הייתי שואל אותה (ועדיפ לפני שאני מציע לה את ההצעה) אם דבר כזה מפריע לה.

הצענו למכר שלי חברה שיש לה ליקוי שמיעתי. בהתחלה סיפרנו לו על הדברים הטובים.. ודרך אגב בסוף הוספנו שיש לה פגם ושהחבר'ה לא מתייחסים לזה כי זה לא מורגש (שולי ביותר)

וכעבור תקופה התבשרנו שהם מתחתנים

לדעתי עד שלא יוצאים.. אי אפשר להגדיר לאדם עד כמה הפגם שולי, ואולי זה יחסי-לך זה לא מפריע ולמישהי אחרת זה מממש מפריע.

הקיצ.. שווה לנסות לשדך,אין מה להפסיד!

בהצלחה!!

חברה ביררה אצלי על בחור שנפגשתי איתו בעבר והציעו לה (לא אני הייתי המציעה). בחור מיוחד מאוד-מאוד-מאוד, אבל עם פגם פיזי קטן אך נראה לעין. לא משהו שמשפיע על התפקוד אלא רק על המראה אבל אי אפשר לפספס את זה. אני - אחרי ששיבחתי אותו בלי סוף - סיפרתי לה גם על זה, בעקבות שאלה שלה, והיא מאוד כעסה שהמציעה לא אמרה לה כלום, ובעיניי לגמרי בצדק. בסופו של דבר היא כן נפגשה איתו כמה פעמים למרות שהיא ידעה שזה דבר שעלול להפריע לה וזה נפל מסיבות אחרות.

מה שאני למדתי מזה להבא (מודה שלפני שהיא שאלה גם לי היה רגע של התלבטות כי הוא באמת בחור מיוחד והיה לי חבל שעל זה יפול, אבל ממש לא הייתי מסוגלת לשקר לה) - שלהעלים מידע כזה זה מאוד בעייתי ורק יקטין את הסיכויים שיצא מזה משהו, כי סביר להניח שההפתעה הלא נעימה במפגש הראשון היתה מובילה לפסילה מיידית בניגוד למקרה שבו מגיעים מוכנים רגשית ושלמים עם הבחירה לנסות למרות.

בעלי הצדיק מגמגם (נכתב בידיעתו ואישורו)

[הערה שלו: השם הרשמי זו 'בעיית שטף הדיבור']

אני לא יכולה לומר שבהתחלה לא חששתי שזה יפגע ביכולת התקשורת שלנו (בעיקר כי היה לי נסיון עם בחורה מדהימה שהכרתי שגם לה יש גמגום ולא הצלחנו לתקשר בכלל...), ב"ה גיליתי שזה ממש לא מפריע בתקשורת ביננו, ופה נגמר העניין של החשש הזה...

לכל אדם יש מוגבלות, ואם לאדם יש מוגבלות בלהבין שגם אנשים עם הפרעה כלשהי הם לא 'נחותים'- זו לדעתי נכות הרבה יותר מגבילה מהרבה דברים. לא מדובר פה על אדם בעל תפקוד פיזי לקוי שמצריך עזרה יומיומית או בעל מראה מרתיע (כמו יד/רגל קטועה ל"ע או שיתוק וכו') אלא רק על תקיעות בדיבור (בינינו- מי אף פעם לא נתקע בצורה כלשהי בדיבור בשעת לחץ? אז אפשר פשוט לומר שלאנשים שמכונים מגמגמים יש את המצב הזה יותר מרוב האוכלוסיה) ואני לא חושבת שנכון להגדיר אדם רק על פי הדבר השלילי שאפשר למצוא בו (שיהיה ברור! בעלי מושלם!!! זה שיש אנשים שחושבים שלא כי הוא נתקע בדיבור- נדפקו, ובאמת שזה הדבר היחיד שאפשר אולי לומר שבעייתי בו, אה, וגם שהוא עם נטיה ממלכתית... אולי...) אפשר להגדי5ר את הבנאדם בתור "אביגדור, בעל חוש הומור, חכם מהרגיל, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים ומעלה, וכו' נתקע מעט בדיבור, רגיש לכאב של אחרים, אוהב לעזור וכו'. למה ישר לקטלג את הבנאדם בתור מגמגם? חוצמזה שיש רמות בגמגום... (לפני השיחה הראשונה עם בעלי, הוא אמר לי שהוא מאוד מגמגם וכו', הופתעתי שהוא מוציא מילה שלמה מהפה תוך פחות מ5 דקות, אם הוא היה מסביר יותר שהוא לא מגמגם כמו שתיאר- הייתי הרבה יותר רגועה לפני השיחה הראשונה) {אגב, באמת לפי מחקרים אנשים 'מגמגמים' הרבה יותר חכמים מרוב האוכלוסיה}

אני יודעת שכתבתי מבולגן, קשה לי קצת לסדר את זה.

אני יודעת בהכרח שלא לכולן מתאים אדם שנתקע בדיבור, אבל אני לא חושבת שזה צריך להוות שיקול כ"כ מכריע ב'אם לצאת לפגישה ראשונה'. ועוד משהו- אם את אומרת לה: תשמעי, זרובבלה, רציתי להכיר לך בחור מגמגם בשם אביגדור- כל מה שאמרת אחרי המגמגם- כבר לא נשמעים, אבל אם תגידי לה: תשמעי זרובבלה, רציתי להכיר לך את אביגדור, אני חושבת שאתם מתאימים בגלל ששניכם א... ב... ג... הוא בחור ירא שמים, עם מידות טובות, רגיש במיוחד לזולת- אולי בגלל שיש לו תקיעות בדיבור ברמה של גמגום קל ובלתי מורגש כמעט, חכם מאוד, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים, אוהב לעזור וכו' וכו'- לא העלמת את הפרט של הגמגום (למרות שאם הוא בלתי מורגש- אני לא בטוחה שחייבים לספר, אני יוצאת מנקודת הנחה שזה מורגש) אבל נתת לה לשמוע גם על הצדדים הטובים של אביגדור.

אה, וחשוב לי מאוד לומר- גמגום זה לא נכות, כמו שהפרעת קשב וריכוז קלה היא לא נכות, זה בדיוק אותו דבר...

אם רוצים עוד פירוט- אפשר בשמחה באישי...

לילה טוב

יש פער עצום עצום עצום בין "לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני" לבין להתחתן איתו. אני מסכימה לגמרי שגמגום הוא לא "נכות" ולא בהכרח יוצר קושי משמעותי, ושמגמגם הוא לא אדם נחות או אפילו טוב פחות. ועדיין, דווקא גמגום הוא מאפיין שיכול להיות מאוד משמעותי לקשר, אפילו יותר מדברים שאת מתארת כבעייתיים או מרתיעים (ובוודאי אלו שנשואים לבני זוג כאלה יסתכלו עליך כעל נחותה וצרת אופקים כי את לא מקבלת מי ששונה ממך). את בעצמך כותבת שהכרת מישהי שהגמגום מפריע בתקשורת איתה, נכון? ותקשורת היא א-ב של קשר, מה לעשות. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שיש להם חברים מגמגמים אבל לא היו מסוגלים להתחתן עם מגמגם. ועוד יותר בטוחה שיש הרבה שיהיה להם קל יותר להתמודד עם קושי פיזי של בן הזוג מאשר עם משהו שמקשה על התקשורת המילולית.

אז אני מסכימה איתך שצריך לדעת איך להציג את הדברים וברור שהאדם הוא לא הגמגום שלו, קל או קשה. וממש ממש שמחה בשבילך שהתגברת על ההיסוסים והחששות ומצאת את הבעל המושלם לך. אבל להגדיר את מי שלא יסכים להיכנס לניסיון כזה כ"אדם שלא מוכן לקבל את מי שקצת לא כמוהו" זו ראיה צרה כמעט כמו של אלו שחושבים שנדפקת עם בעלך כי הוא מגמגם.

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

בקיצור, בואו פשוט נפריד:

האם בחורה אמורה להיפגע מהצעה של בחור שמגמגם? בוודאי שלא. (כשהציעו לי את הבחור שסיפרתי עליו למעלה, לא סיפרו לי על המראה הלא שגרתי. אבל לא נפגעתי בכלל גם כשגיליתי את זה, כי הוא באמת האחרון שהייתי מגדירה כסוג ב', והיה ברור שיש הרבה מקום להתאמה בינינו).

האם לספר מראש שהבחור מגמגם? בוודאי שכן. כי זה כן פרמטר שמשמעותי לקשר. כמובן שזה פרמטר שצריך לתפוס את מקומו הנכון - לא צריך להציג את זה דבר ראשון, לא כדי "לבלבל את האויב" אלא פשוט כי ברור שזה לא הפרמטר הכי משמעותי בבחור. הוא בחור נהדר, מיוחד, ולצד זה שהוא מתחשב, חברותי, שמח וכו' - הוא גם מגמגם. וככה צריך להציג את הדברים.

מן הסתם בזכות המידות הטובות שלך (וזה עוד לפני שכתבת פה) - 

זכית למישהו גם עם מידות כאלו.

שמחה שריגשתי

וגם אני לא שכחתי...

ביד ההשגחה נכנסתי לראות את הנאום של  ביבי והכותרת עלתה לי!!! חייבת להגיב.

ברוך השם נשואה!!!

אתחיל באולפנה , סיפור שיושב לי עד היום : בזמן לימודי בתיכון שמעתי 3 חברות מדברות עלי (הם לא ידעו שאני שם) ואחת אמרה: לפני שמציעים ל...... בחור, חייב לספר שהיא מגמגת כדי שלא יהיה חתול בשק"

לא אשקר לכם, נפגעתי עד עמקי הנשמה שלי, זה גם פגם לי בבטחון כי חששתי שלא ירצו אותי בגלל הבעיה בדיבור.....והתפללתי הרבה הרבה הרבה לפני בורא עולם.

אבל, שהתבגרתי הכרתי בחור חמוד שאמר לי, שהדבר שהכי מוצא חן בעיניוו זה הגימגום שלי מ 2 סיבות:

1. זו אינקציה עבורו לראות מתי אני מתרגשת ממנו......

2. זה מזכיר לו את אשתו של חבר שלו שהוא מעריץ אשה מקסימה וצדיקה ונהדרת , והיא גם מגמגת.

מסיבות אחרות לא נישאנו , אבל הוא היה שדכן שלי ושל בעלי........הוא כבר בטח סיפר לו על הגימגום שלי, כך שלא הייתי צריכה להתנצל.

נכון לעיתים ליקויים חיצוניים מרחיקים אותנו מאנשים מסוימים וחבל.....

אישית , מכירה אנשים עם פגם גופני קל ואני יוגדת שזו שתתחתן איתו תזכה בפייס

דרכיך העולם נסתרות , ויש אבא אחד בשמים שדןאג....

לאחר שנישאנו.....דווקא לי יום אחת השכנה החדשה , ולא יכלה לדבר ....היא , גימגמה בצורה קשה

היא נשואה לבחור צדיק והילד השלישי בדרך בעה.

בהצלחה לכולם

עצתי לספר ! אבל לא להעצים....

הוא כיום זמר ומוציא בעז"ה בקרוב דיסק חדש...

אני ממש לא הולך לפרסם את שמו...

שאלתי אותו בפייסבוק - אם כל הגמגום שלו, לא מפריע לו בשירה...?

הוא ענה לי: שכשהוא שר, אין גמגום... - והוא משתדל למעט בדיבור במהלך ההופעות...

חבר'ה - צאו מהראש של קושי בגמגום - זה בסה"כ קושי קל מאוד!!

פשוט צריך להתרגל...

לא משהו שיכול לגרום לקושי בקשר זוגי...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?