אני חושבת - מה אני הייתי עושה..

אז אני דוגרית,

והייתי פשוט מספרת לה שהתלבטתי אם להציע לה, אבל בגלל שהוא בחור כזה מיוחד החלטתי לקחת את ה'סיכון' ולהציע לה. ושתעשה מה שהיא רוצה.

אבל אני באמת לא יודעת אם זה הדבר הכי חכם לעשות.

את יכולה לשתף בהתלבטות שלך.. להגיד עליו את הדברים הטובים והסיבה שחשבת שהם יכולים להתאים.

בתכלס יש 2 אופציות:

1 שהיא תיעלב- נניח שהיא תיעלב יום למחרת היא תשכח מזה.

2. שהיא לא תיעלב ותנסה לצאת איתו.

למה לא לאפשר להזדמנות הזאת לקרות. בסופו של דבר זה בחירה שלה אם לצאת איתו. וגם אם להיעלב מזה.

בקיצור כדאי להציע מה הכי גרוע שיכול לצאת מזה?

(לעומת הרווח שזה אולי הזיווג שלה)

בהצלחה.

בס"ד

מילא לפסול על זה, אבל להיפגע שהצעת???

בס"ד

בכלל לא בטוח שיש את השורש של המילה גמגום בתורה או בתנ"ך,

(לא מכירה בכל אופן) , והאמת שעיקר תגובתי הייתה לא לעניין הזה,

אלא שצורם לי שההסתכלות על אדם שיש לו גמגום היא עד כדי כך גרועה,
שניתן להיפגע אם מציעים אותו.

עצם ההסתכלות על הצעה כעל מדד להערכה של המציע אלי, נראית לי לא מתאימה.

יכול להיות שלא כל אחת יכולה להכיל את העניין, מצד עצמו, אבל זו לא הצעה שאמורה להעליב...

אינו בקי בלשון מצרים שהרי ברח משם בקטנותו ועתה הוא בן  80 וכן מצינו ביחזקאל: 'לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם'. וכי אפשר נביא אשר ידעו ה' פנים אל פנים וקיבל תורה מידו לידו היה מגמגם בלשונו?! ואין דבר זה בדברי תנאים ואמוראים."

מקור:

http://www.yk8.org.il/rec/769-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

בס"ד

על פי המדרש שמספר שכאשר משה רבנו היה תינוק ופרעה עשה לו את המבחן עם הגחלים והזהב,

בגלל שהמלאך גבריאל הסיט את ידו של משה רבנו לגחלים,

משה הכניס את היד לפה, קיבל כוויה ומאז היה קושי בדיבור, 

ושהוא נרפא במתן תורה יחד עם כל חולי עם ישראל- החרשים שבעם, העוורים וכ'...

עד כאן ניצלושינו, סורי

לא מדבר באפן שוטף את השפה המקומית מכיוון שנעדר שנים רבות.

וגם לא מדובר על פגם חריג במיוחד - אז לא נראה לי שהתחושה שלה תהיה שאת מביאה לה בחור "פגום".

אם היא אחת שהיא יוצאת רק עם הצעות שנשמעות לה "מושלמות" - אז לא הייתי מספר לה על זה לפני, כי לא מדובר על פגם חריג.

אם היא אחת שהיא מודעת לזה שאין בני-אדם מושלמים - הייתי שואל אותה (ועדיפ לפני שאני מציע לה את ההצעה) אם דבר כזה מפריע לה.

הצענו למכר שלי חברה שיש לה ליקוי שמיעתי. בהתחלה סיפרנו לו על הדברים הטובים.. ודרך אגב בסוף הוספנו שיש לה פגם ושהחבר'ה לא מתייחסים לזה כי זה לא מורגש (שולי ביותר)

וכעבור תקופה התבשרנו שהם מתחתנים

לדעתי עד שלא יוצאים.. אי אפשר להגדיר לאדם עד כמה הפגם שולי, ואולי זה יחסי-לך זה לא מפריע ולמישהי אחרת זה מממש מפריע.

הקיצ.. שווה לנסות לשדך,אין מה להפסיד!

בהצלחה!!

חברה ביררה אצלי על בחור שנפגשתי איתו בעבר והציעו לה (לא אני הייתי המציעה). בחור מיוחד מאוד-מאוד-מאוד, אבל עם פגם פיזי קטן אך נראה לעין. לא משהו שמשפיע על התפקוד אלא רק על המראה אבל אי אפשר לפספס את זה. אני - אחרי ששיבחתי אותו בלי סוף - סיפרתי לה גם על זה, בעקבות שאלה שלה, והיא מאוד כעסה שהמציעה לא אמרה לה כלום, ובעיניי לגמרי בצדק. בסופו של דבר היא כן נפגשה איתו כמה פעמים למרות שהיא ידעה שזה דבר שעלול להפריע לה וזה נפל מסיבות אחרות.

מה שאני למדתי מזה להבא (מודה שלפני שהיא שאלה גם לי היה רגע של התלבטות כי הוא באמת בחור מיוחד והיה לי חבל שעל זה יפול, אבל ממש לא הייתי מסוגלת לשקר לה) - שלהעלים מידע כזה זה מאוד בעייתי ורק יקטין את הסיכויים שיצא מזה משהו, כי סביר להניח שההפתעה הלא נעימה במפגש הראשון היתה מובילה לפסילה מיידית בניגוד למקרה שבו מגיעים מוכנים רגשית ושלמים עם הבחירה לנסות למרות.

בעלי הצדיק מגמגם (נכתב בידיעתו ואישורו)

[הערה שלו: השם הרשמי זו 'בעיית שטף הדיבור']

אני לא יכולה לומר שבהתחלה לא חששתי שזה יפגע ביכולת התקשורת שלנו (בעיקר כי היה לי נסיון עם בחורה מדהימה שהכרתי שגם לה יש גמגום ולא הצלחנו לתקשר בכלל...), ב"ה גיליתי שזה ממש לא מפריע בתקשורת ביננו, ופה נגמר העניין של החשש הזה...

לכל אדם יש מוגבלות, ואם לאדם יש מוגבלות בלהבין שגם אנשים עם הפרעה כלשהי הם לא 'נחותים'- זו לדעתי נכות הרבה יותר מגבילה מהרבה דברים. לא מדובר פה על אדם בעל תפקוד פיזי לקוי שמצריך עזרה יומיומית או בעל מראה מרתיע (כמו יד/רגל קטועה ל"ע או שיתוק וכו') אלא רק על תקיעות בדיבור (בינינו- מי אף פעם לא נתקע בצורה כלשהי בדיבור בשעת לחץ? אז אפשר פשוט לומר שלאנשים שמכונים מגמגמים יש את המצב הזה יותר מרוב האוכלוסיה) ואני לא חושבת שנכון להגדיר אדם רק על פי הדבר השלילי שאפשר למצוא בו (שיהיה ברור! בעלי מושלם!!! זה שיש אנשים שחושבים שלא כי הוא נתקע בדיבור- נדפקו, ובאמת שזה הדבר היחיד שאפשר אולי לומר שבעייתי בו, אה, וגם שהוא עם נטיה ממלכתית... אולי...) אפשר להגדי5ר את הבנאדם בתור "אביגדור, בעל חוש הומור, חכם מהרגיל, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים ומעלה, וכו' נתקע מעט בדיבור, רגיש לכאב של אחרים, אוהב לעזור וכו'. למה ישר לקטלג את הבנאדם בתור מגמגם? חוצמזה שיש רמות בגמגום... (לפני השיחה הראשונה עם בעלי, הוא אמר לי שהוא מאוד מגמגם וכו', הופתעתי שהוא מוציא מילה שלמה מהפה תוך פחות מ5 דקות, אם הוא היה מסביר יותר שהוא לא מגמגם כמו שתיאר- הייתי הרבה יותר רגועה לפני השיחה הראשונה) {אגב, באמת לפי מחקרים אנשים 'מגמגמים' הרבה יותר חכמים מרוב האוכלוסיה}

אני יודעת שכתבתי מבולגן, קשה לי קצת לסדר את זה.

אני יודעת בהכרח שלא לכולן מתאים אדם שנתקע בדיבור, אבל אני לא חושבת שזה צריך להוות שיקול כ"כ מכריע ב'אם לצאת לפגישה ראשונה'. ועוד משהו- אם את אומרת לה: תשמעי, זרובבלה, רציתי להכיר לך בחור מגמגם בשם אביגדור- כל מה שאמרת אחרי המגמגם- כבר לא נשמעים, אבל אם תגידי לה: תשמעי זרובבלה, רציתי להכיר לך את אביגדור, אני חושבת שאתם מתאימים בגלל ששניכם א... ב... ג... הוא בחור ירא שמים, עם מידות טובות, רגיש במיוחד לזולת- אולי בגלל שיש לו תקיעות בדיבור ברמה של גמגום קל ובלתי מורגש כמעט, חכם מאוד, לומד שרטוט חפצים ב4 מימדים, אוהב לעזור וכו' וכו'- לא העלמת את הפרט של הגמגום (למרות שאם הוא בלתי מורגש- אני לא בטוחה שחייבים לספר, אני יוצאת מנקודת הנחה שזה מורגש) אבל נתת לה לשמוע גם על הצדדים הטובים של אביגדור.

אה, וחשוב לי מאוד לומר- גמגום זה לא נכות, כמו שהפרעת קשב וריכוז קלה היא לא נכות, זה בדיוק אותו דבר...

אם רוצים עוד פירוט- אפשר בשמחה באישי...

לילה טוב

יש פער עצום עצום עצום בין "לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני" לבין להתחתן איתו. אני מסכימה לגמרי שגמגום הוא לא "נכות" ולא בהכרח יוצר קושי משמעותי, ושמגמגם הוא לא אדם נחות או אפילו טוב פחות. ועדיין, דווקא גמגום הוא מאפיין שיכול להיות מאוד משמעותי לקשר, אפילו יותר מדברים שאת מתארת כבעייתיים או מרתיעים (ובוודאי אלו שנשואים לבני זוג כאלה יסתכלו עליך כעל נחותה וצרת אופקים כי את לא מקבלת מי ששונה ממך). את בעצמך כותבת שהכרת מישהי שהגמגום מפריע בתקשורת איתה, נכון? ותקשורת היא א-ב של קשר, מה לעשות. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שיש להם חברים מגמגמים אבל לא היו מסוגלים להתחתן עם מגמגם. ועוד יותר בטוחה שיש הרבה שיהיה להם קל יותר להתמודד עם קושי פיזי של בן הזוג מאשר עם משהו שמקשה על התקשורת המילולית.

אז אני מסכימה איתך שצריך לדעת איך להציג את הדברים וברור שהאדם הוא לא הגמגום שלו, קל או קשה. וממש ממש שמחה בשבילך שהתגברת על ההיסוסים והחששות ומצאת את הבעל המושלם לך. אבל להגדיר את מי שלא יסכים להיכנס לניסיון כזה כ"אדם שלא מוכן לקבל את מי שקצת לא כמוהו" זו ראיה צרה כמעט כמו של אלו שחושבים שנדפקת עם בעלך כי הוא מגמגם.

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

אבל בין לקבל מי שהוא לא לגמרי כמוני לבין לא להיעלב מהצעה של כזה אדם- אין פער כ"כ גדול....

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת שגם אם היו מציעים לי אדם עם בעיה פיזית כלשהי- כל עוד האדם לא צריך עזרה סביב השעון לא הייתי פוסלת על זה פגישה ראשונה (מישהו שצריך טיפול סביב השעון- זה לא משהו שמתאים לכוחות שלי...) ואני הלא חושבת שמי  שיש לו בעיות כאלו הוא נחות ממני! ח"ו!

אם מישהו נפגע מהצגה כזו- זו בהחלט לדעתי צרות אופקים. אפשר לסרב להצעה, אבל למה להיפגע?? זה לא שמציעים חיזר מכוכב אחר שכל מטרתו להרוג אותך, מציעים יהודי, שיש ביניכם קשר, אבל הדיבור טיפה קשה לו. אם זה מפריע בתקשורת- אז אין לי ספק שצריך לחתוך! אבל אם זה לא מפריע בתקשורת- לדעתי לא צריך לעשות מזה אישיו, להתייחס לזה במכלול של הבנאדם, אם הקשר מתקדם אז לחשוב כמה את מסוגלת לקבל מבטים של "מסכנה, התחתנת עם הדפוק הזה" או לשמוע "את דווקא נראית בחורה טובה, חבל עליך" ואיך להגיב עליהם בצורה נבונה, אבל לא להיפגע מהצעה, הנושא פה הוא לא כמה קשר כזה יכול להחזיק, אלא אם להיפגע מההצעה... 
[אגב- בעלי טוען שלהיפגע מהצעה מסוג כזה יכול להעיד על גאווה]

יש גם פער עצום מ'לא להיפגע מהצעה' לבין להתחתן!... |מנסה להיזכר כמה הצעות שלא נפגעתי מהן היו לי לפני שהתחתנתי|

אגב- שמחה ששינו את שם השרשור לבחור מקסים שמגמגם מבחור מגמגם

בקיצור, בואו פשוט נפריד:

האם בחורה אמורה להיפגע מהצעה של בחור שמגמגם? בוודאי שלא. (כשהציעו לי את הבחור שסיפרתי עליו למעלה, לא סיפרו לי על המראה הלא שגרתי. אבל לא נפגעתי בכלל גם כשגיליתי את זה, כי הוא באמת האחרון שהייתי מגדירה כסוג ב', והיה ברור שיש הרבה מקום להתאמה בינינו).

האם לספר מראש שהבחור מגמגם? בוודאי שכן. כי זה כן פרמטר שמשמעותי לקשר. כמובן שזה פרמטר שצריך לתפוס את מקומו הנכון - לא צריך להציג את זה דבר ראשון, לא כדי "לבלבל את האויב" אלא פשוט כי ברור שזה לא הפרמטר הכי משמעותי בבחור. הוא בחור נהדר, מיוחד, ולצד זה שהוא מתחשב, חברותי, שמח וכו' - הוא גם מגמגם. וככה צריך להציג את הדברים.

מן הסתם בזכות המידות הטובות שלך (וזה עוד לפני שכתבת פה) - 

זכית למישהו גם עם מידות כאלו.

שמחה שריגשתי

וגם אני לא שכחתי...

ביד ההשגחה נכנסתי לראות את הנאום של  ביבי והכותרת עלתה לי!!! חייבת להגיב.

ברוך השם נשואה!!!

אתחיל באולפנה , סיפור שיושב לי עד היום : בזמן לימודי בתיכון שמעתי 3 חברות מדברות עלי (הם לא ידעו שאני שם) ואחת אמרה: לפני שמציעים ל...... בחור, חייב לספר שהיא מגמגת כדי שלא יהיה חתול בשק"

לא אשקר לכם, נפגעתי עד עמקי הנשמה שלי, זה גם פגם לי בבטחון כי חששתי שלא ירצו אותי בגלל הבעיה בדיבור.....והתפללתי הרבה הרבה הרבה לפני בורא עולם.

אבל, שהתבגרתי הכרתי בחור חמוד שאמר לי, שהדבר שהכי מוצא חן בעיניוו זה הגימגום שלי מ 2 סיבות:

1. זו אינקציה עבורו לראות מתי אני מתרגשת ממנו......

2. זה מזכיר לו את אשתו של חבר שלו שהוא מעריץ אשה מקסימה וצדיקה ונהדרת , והיא גם מגמגת.

מסיבות אחרות לא נישאנו , אבל הוא היה שדכן שלי ושל בעלי........הוא כבר בטח סיפר לו על הגימגום שלי, כך שלא הייתי צריכה להתנצל.

נכון לעיתים ליקויים חיצוניים מרחיקים אותנו מאנשים מסוימים וחבל.....

אישית , מכירה אנשים עם פגם גופני קל ואני יוגדת שזו שתתחתן איתו תזכה בפייס

דרכיך העולם נסתרות , ויש אבא אחד בשמים שדןאג....

לאחר שנישאנו.....דווקא לי יום אחת השכנה החדשה , ולא יכלה לדבר ....היא , גימגמה בצורה קשה

היא נשואה לבחור צדיק והילד השלישי בדרך בעה.

בהצלחה לכולם

עצתי לספר ! אבל לא להעצים....

הוא כיום זמר ומוציא בעז"ה בקרוב דיסק חדש...

אני ממש לא הולך לפרסם את שמו...

שאלתי אותו בפייסבוק - אם כל הגמגום שלו, לא מפריע לו בשירה...?

הוא ענה לי: שכשהוא שר, אין גמגום... - והוא משתדל למעט בדיבור במהלך ההופעות...

חבר'ה - צאו מהראש של קושי בגמגום - זה בסה"כ קושי קל מאוד!!

פשוט צריך להתרגל...

לא משהו שיכול לגרום לקושי בקשר זוגי...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.