בכל מקרה, אף אחד מאיתנו אין לו "רבנומטר" להגדיר לפי כמות הרבנים וגדלותם איזו מפלגה "מנצחת".

ככלל, כל אחד ילך לאחר נטיית ליבו ו/או רבו, ויצביע למפלגה שהוא מרגיש שהיא יותר טובה בשביל מה שהוא רוצה בכנסת ובממשלה הבאים (שימי לב - זה חשוב מאוד - מצביעים ל-כ-נ-ס-ת ולמי שאת רוצה ב-מ-מ-ש-ל-ה ושלדעתך הכי יועיל שם - וכן, זה בהחלט אומר שלא מצביעים לבית המדרש ולא לסנהדרין - מצביעים לגוף שאמור לייצג אותך פוליטית ושיצליח - לדעתך כמובן - למצות כמה שיותר מהכנסת ויביא לך ולציבור שלך כמה שיותר טוב.

מכאן פשוט צריך לחשוב מה אתה מחפש ומה חשוב ומה הכי יצליח לקדם את זה, ומי.

ב"הצלחה לכולנו!

למעשה זה כשל מובנה כדי שרב יבין את המציאות לכול פרטי הפרטים הוא צריך להשקיעה המון זמן

ולרבנים לפחות לרציניים שבהם פשוט אין את הזמן הזה 

אני כן מקבל אמירה של רב שאני סומך על כך שלפלוני יש הבנה במציאות והוא גם יבוא אלי לשאול מה לעשות אם יהיה צריך. אבל רב שנותן לפוליטיקאים לשכנע אותו לכן ולכן ןאז יש פסיקה של הרב - אני אחסוך מכם את דעותי על אנשים כאלה

בכול מקרה שבא לפניהם

ואם כבר אז אולי גם להגיד שרעיונית נראה להם שבכללי ראוי לשאוף לכיוון מסוים 

מכאן ועד להורות בפועל לאנשים תעשו כך או כך בדברים שאין להם הבנה בהם (במיוחד שהדברים הם קרובים להיות פיקו"נ) ושהתר עגונה הם לעולם לא היו כותבים על סמך מידע כל כך חלקי ולא מוכך שלא לדבר (בלי להזכיר שמות) על כך שיש רבנים שיודעים ששיקרו להם ולא משנה אם זה המשב"ק או המומחים הם עדיין סומכים עליהם דבר שללא ספק לא היה קורה בדין תורה אמיתי.

כמובן שאם יהיה רב שמחליט לפרוש מחיי הלימוד שלו וללמוד את הנושא ברצינות והיה מוכן לדון בכך וכן לכתוב תשובות הלכתיות (שו"ת) למקרה הזה ויקים את דיני השו"ע של מתי מוציאים והאם נידון יכול לטעון קים לי וכמובן שיצטרך לומר מהיכן הוא דן (ואני מזכיר שהדברים האלו הם כמעט תמיד להוציא ממון. ושבכלל לא פשוט שפוסקים כציץ אלעזר שניתן לכפות על פשרה הקרובה לדין בלי הסכמת בוררות) 

במקרה כזה נכונים שצריך לשמוע להם כי הם ההלכה (וכמו שבדיני שבת אני לא חלוק אפילו על אחרוני הפוסקים אם יש הסכמה שאסור אפילו אם לי נראה אחרת בסוגיה) אבל אם לא אז לי חיוב כלפיהם 

אם השאלה היא האם לרבנים יש 'רוח הקודש' אז אני מאמין שרב שטען הילת"י ברי לי שאין לו רוח הקודש

נ.ב. רב שסומך על מערכת המשפח הישראלית זה גם הוחכה שהוא לא בדק את המצב לפרטים נוספים ראה אר"מ

אם היה רב ש"פורש מחיי הלימוד שלו" - אז הוא כבר לא היה רב.

הרב אמור לתת את סדרי העדיפויות בין הערכים. זה נקרא כיוון עקרוני של הפוליטיקה.  מה החשיבות של האחיזה בארץ ישראל לעומת סיכון מלחמה. מה הקריטיות של גיור שבו יש קבלת עול מצוות. מה חומרת "פונדקאות" בסדרי הערכים של עם ישראל. איפה זה מול משהו אחר. איך אמורה החברה להיראות. אלו שאלות שהן הכיוון העקרוני של הפוליטיקה.

כמו שיש הלכות "פרטיות" - יש "הלכות ציבור". כמו שרב לא "יוצא מהתורה" כדי לשמוע את המציאות בעניינים פרטיים שבהם הוא צריך לפסוק, אלא ההיפך - בא מתוך תורה וחוזר אליה, כך ועוד יותר בענייני ציבור.

לקחת את זה לאיזו הלכה שמישהו בדיוק למד, "מתי מוציאים ואם נידון יכול לומר קים לי".. שזה פרט אחד מתוך הים הגדול של התורה, זה ממש לא שייך. והם יודעים לא פחות טוב מכל תלמיד צעיר גם "חושן משפט"..

מי שחושד שרבנים גדולי עולם, פוסקים בענייני פיקוח נפש על סמך "מידע חלקי ולא מוכר" שלעולם לא היו מתירים עגונה על פיו.. אומר בעצם שאלו אנשים מופקרים, טפשים, חסרי אחריות - שלא מבינים "כמוהו" במה הם מבינים ובמה לא, שלא מבינים מה זה חומרת פיקו"נ, שלא מבינים אולי בכלל שיש השלכה לפיקו"נ... הקיצור: משהו כמו חסרי שכל ומוסר לחלוטין..  נו, אני לא מאמין כך על רבנים אמיתיים.

אכן, ככל מקצוע בתורה - קל וחומר בזה - צריך להיות שייך לדברים. לא כל אחד פוסק בענייני ציבור. בד"כ, היותר גדולים.

הרצי"ה הכיר את המציאות, שמע ודרש היטב לפני שאמר הלכה למעשה, על אף שאת העקרונות ידע כבר לפני כן כמובן.

הרב עובדיה, היה קורא אליו מומחים מהכיוונים השונים, לפני שפסק בעניינים חמורים.

אמנם, יתכן שירמו גם רב, חלילה. שיעלימו מידע שילחצו כשתש כחו וכד'.  אוי למי שעושה כך - אך לא בגלל הרמאים נפסיק להיות מוארים מתוך תורה, אלא נהיה ערניים וזהירים יותר.

ככלל, הרבנים הגדולים, נותנים כיוון עקרוני - הפוליטיקאים מתעסקים בדרכי היישום, שם הם מומחים, מנוסים וממולחים. ואם הם חושבים שיכולה להיות סתירה בין הדרך לבין האידיאל, אן שהדרך עצמה תלויה ברעיון - הם מתייעצים עם תלמידי החכמים הגדולים. כך לפחות אמור להיות.

שאלו את הרצי"ה, למה רבנים מתערבים בפוליטיקה. אמר: יפה מאד שהם מתערבים - זו חובתם.

אני מניח שכל אחד פה מבין, שהרצי"ה הבין טוב ממנו במה רבנים אמורים להתעסק ובמה לא. וגם את המשמעות.

ולגבי הביזוי שנכתב בסוף על הרב אליהו זצ"ל ("הרב שטען היה לא תהיה ברי לי שאין לו רוח הקודש".. והביזוי הוא בעצם זה בחור צעיר כבר "ברי לו" מה היה לרב אליהו ומה לא, בעניינים כאלו שלאיש מאיתנו אין בהם השגה. וגם ברי לו ש"בגלל" האמירה הזו, זה סימן..) - 

הנה, מלבד שכבר אמרו חז"ל "המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו" ומוטב לשוב מהר בתשובה ולא לשחק באש - 

הרי שיש פה גם אי הבנה פשוטה בטרימינולוגיה.  הביטוי "היה לא תהיה", הוא בטוי מצוי. אצל חב"ד, כולל הרבי זצ"ל, הוא נכתב על ימין ועל שמאל - והמשמעות שלו היא בערך כמו "חס וחלילה", "לא עלינו", "שלא יקרה".  זו לא "נבואה", אלא אמירה/בקשה/תפילה/פעולה רוחנית: שלא יקרה בשום אופן חס ושלום.

[אגב, גם בעלי רוח הקודש מצאנו שהטעו אותם מהשמיים מסיבות מסויימות במקרים ספציפיים. כך יש סיפור על הבעש"ט, ממקור אמין לגמרי. אבל זה ענים אחר]

כמו  תמיד...

רבנים. ואין "יתרון" מובהק לצד אחד בלבד.

בשבת האחרונה מודעות מטעם שתי המפלגות פורסמו עם מספר פחות או יותר זהה של רבנים שקוראים להצביע למפלגה הזאת או הזאת... (כלומר, מודעה של יחד עם רבניה, ומודעה של הבית היהודי עם רבניה).

רק אם נדבר ברמת שכבת הרבנים מה שנקרא "זקני רבני הציונות הדתית" , שכיום מקובל להגדיר את תלמידי הרב צבי יהודה הבוגרים - 75+ בגיל - אזי רוב ברור ומובהק מהם תומך בבית היהודי (וגם רובם חברים בוועדת הרבנים של הבית היהודי). מאותה "שכבת רבנים תלמידי הרב" -הרב טאו הוא היחיד שהצהיר במפורש על תמיכה ביחד ועל התנגדות לבית היהודי.

אבל זה עדיין לא אומר כלום על גדולת רב כזה או אחר, או על "כמות" רבנים למפלגה זאת או אחרת.

קשור לפלג מרזל בתנועה הזאת, שממילא כנראה הולך להתפלג מיחד רגע לאחר הקמת הכנסת - אבל צודק. תכניס גם את הרב ליאור למשוואה יחד עם הרב טאו (קצת מוזר אבל כן )

זו הטעיה גמורה להגיד שתומכים ב"בית היהודי".

יש כאלה ויש כאלה.

על הרעיון לחפש מ"שבעים וחמש ומעלה" - אפשר להגיד על אותו משקל, נניח מי ששמו מתחיל באות...

אמרו "זקני" - כי זה היה נוח להציג כך את הענין. מהצד השני מדובר גם כן בת"ח מבוגרים, גדולי תורה ממש.

יש בתומכי יחד את הרב טאו שליט"א, הרב ליאור שליט"א (שלא בגלל מרזל. הרב ליאור הלך שנים ארוכות עם המפד"ל, גם כשהרב ולדמן היה התנועת התחיה. אח"כ עם האיחוד הלאומי, ולא הסכים לאיחודם עם הבית היהודי, אז הולך עם יחד). הרבנים האחים-הגאונים שטרנברג, ראשי ישיבת הר המור, שהרצי"ה עצמו מינה אותם לרמי"ם בישיבתו (ככלל, לפי "ספירתי", רוב אלו שהרצי"ה מינה בזמנו לרמי"ם בישיבתו, תומכים ב"יחד". מלבד הרב שטיינר והב מלמד, שכעת עברו לבית היהודי עם "תקומה"). פרסמו שגם הרב דוד חי כהן, אם כי היו מסביבתו שאמרו שלא רצה להזדהות מפורש עם רשימה אחת. ויש עוד. ומדובר בת"ח ענקיים מבחינת עמקותם בתורה ותפיסת מהלכי כלל ישראל היום. ויש מצד שני, את מי שפרסמו עם תמונותיהם, שתומכים בבית היהודי, שגם הם רבנים חשובים ומנהיגי ציבור.

הטעות של ה"מפרסם" של יחד - ששמות הרבנים מטעמם הופיעו באותיות קטנות....  עוד לא בקיאים בנושא.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)