ברגע שאת רואה שיש שעה קבועה שבה הבת שלך כבר מספיק עייפה להירדם, את עושה סביב הזמן הזה 'טקס שינה' (לא משהו מורכב, רק שיהיה לה ברור שיש משהו קבוע שקורה לפני שהולכים לישון, אצלנו זה היה רק כניסה לחדר חשוך והנקה וגם פסוק ראשון של קריאת שמע ו'המלאך הגואל'. החלפת בגדים או מקלחת אצלי לא היו קשורים להליכה לישון כי זה פחות הסתדר לי מבחינת נוחות).

בשלב הבא את מקדימה את שעת ההשכבה ברבע שעה כל יום. זה לא צריך להיות מדוייק לגמרי, אבל כל יום-יומיים מתחילים את ההשכבה בערך רבע שעה לפני מה שהיה קודם. (אם יום אחד זה לא הלך והשכבת אותה יותר מאוחר, לא צריך לחזור שוב בהדרגה, אפשר לחזור ישר לשעה שהיתה לפני היציאה מהסדר, ואולי ייקח כמה ימים עד שזה שוב יתאפס על השעה הזו).

אצלי המצב היה הרבה פחות קיצוני- היא היתה נרדמת לרוב סביב עשר וחצי או אחד עשרה, אבל תוך תקופה מסוימת הצלחנו להקדים את ההשכבה לשבע בערב (היו אח"כ גם תקופות של הליכה לישון יותר מאוחר, אבל תמיד חזרנו לבסיס של שבע בסופו של דבר..).

בהצלחה!

ולהשכיב בכל מקרה.

לעשות "טקס שינה".

אחרי כמה פעמים קשות היא בעז"ה תלמד.

אולי חצי שעה רצוף. היא ישנה מהלילה וקמה מאוחר בבוקר. וכמה שאני מנסה להעיר אותה לא הולך!

אבל ברגע שחוזרים מהשמש היא מתעוררת...

להתחיל ממחר.

להעיר בבוקר מוקדם לעייף אותה ואז לתת לה לישון ושוב כשהיא מתעוררת לשחק ולהרדים לסירוגין כשהאידיאל הוא לתת לה להתעייף ואז לשים במיטה עם משחק יד להחזיר מוצץ מידי פעם אבל לצאת.או שאם היא בוכה להישאר אבל לנסות בלול.

מניסיוני ילד בגיל הזה רוצה להירדם בשקט שלו בלי ידיים ונענועים אלא פוט במיטה לוקח להם זמן להתרגל אבל ככה טוב להם.

לקבוע שעת מקלחת ושעתיים וחצי לפנייה להאכיל ואז להאכיל מיד אחרייה ושוב להרדים.

לדאוג שלפני שעת המקלחת היא שיחקה והתעייפה אבל לא לעייף אותם מידי כי אז יותר קשה להם להירדם לעשות דברים על הגבול ובעיקר להרגיש אותה.

אשמח לעזור בפרטי.

אם קשה לך עם זה, אפשר לשנות!

אני הרגלתי את הילדה שלי להרדם לבד במיטה. זה היה תהליך ולקח זמן, אבל הצליח כי היה לי ברור שככה זה צריך להיות.

בהריון, עם תינוקת שנרדמה עלי בישיבה. אבל היא לא היתה צורחת כ"כ הרבה כמו שאת מתארת. הרגלתי אותה לזה שאני מניחה אותה במיטה, יושבת לידה, יוצאת וחוזרת. המטרה היתה לאפשר לה להרדם במיטה, גם כשאני מחוץ לחדר. אני חושבת שתוך שבוע-שבועיים יכולתי להשכיב אותה ולצאת מהחדר.

אני מנחשת שהיא בוכה הרבה ו'נעלבת' כי היא יודעת כמה זה משפיע עליך. היא יודעת שככה תשיג מה שהיא רוצה. האם היא נוהגת ככה גם בסיטואציות אחרות?

אני מציעה לכם לחשוב מה אתם רוצים ומוכנים לדרוש ממנה. אם אתם לא בטוחים שהיא יכולה לעמוד בזה, אתם לא תעמדו בזה...

לעומת זאת, אם אתם שלמים עם הדרישה ממנה ומאמינים שהיא יכולה, ומוכנים להיות עיקביים למרות הבכי, סיכוי טוב שתצליחו לשנות.

 את בטוחה שהיא סובלת מגזים? למיטב זכרוני זה לא אופייני לגיל. אם כן, יש לי משהו שעוזר לזה, מוזמנת לפנות באישי.

בהצלחה!

אני בניגוד אליך כן נפלתי בטעות הזאת עם הבכור שלי, ואין לך מושג כמה אני מתחרטת על זה היום.

בזמנו מאד האמנתי בשיטה, האמנתי  בו שהוא יכול, הייתי בטוחה שזה מה שטוב לו. הכוונות שלי באמת היו טהורות וכנות. ובאמת תוך כמה ימים הוא אולף, או מנקודת המבט שלי אז - למד ללכת לישון בעצמו יפה ורגוע. היום אני מבינה שהוא פשוט למד שאין לו מה לקרוא לעזרה כי אף אחד לא ייענה (כן באתי, אבל אחרי חמש דקות, וזה נצח לתינוק. מבחינתו הוא בוכה ולא נענה ולומד שאין טעם לבכות).

היום הוא כבר בן עשר וממש ממש שונא ללכת לישון לבד. הוא היה רוצה ללכת לישון מאוחר יותר מהאחים שלו - תכלס הוא כבר לא זקוק להרבה שינה כמותם, אבל הוא לא מעז. כשאבא משכיב את הילדים ונח איתם קצת, הוא תמיד מצטרף. רק שלא יצטרך ללכת לישון לבד. זה מבעית אותו.

ואני רואה עליו בעוד תחומים איך תחושת הנטישה ההיא מלווה אותו עד היום.

לא כל אחד יגיב ככה. יש רגישים יותר ורגישים פחות. אבל לא הייתי לוקחת את הסיכון.

היא כ"כ כ"כ רחוקה מזה, היא כל היום רוצה ידיים, אם אני יעשה לה אתזה הא פשוט תצרח ותצרח...

ואלישבע- מה זה הספר הזה? של מי?

ותודה לכולן על התגובות!

מנשא- היא ממש שונאת-לא אוהבתלהיות קשורה..

היא דווקא כן ישנה רבע שעה פה, רבע שעה שם. לפעמים חצי שעה ואפילו שעה (בד"כ על הידיים..)

אבל בלילה היא פשוט לא!!!מצליחה לישון.

יכול להיות שיש לה קשיי שינה? יש דבר כזה בגיל הזה?

יתכן שזה יתן לך תובנות על מה שהילדה שלך צריכה.

לא מזמן נתתי את הספר לחברה עם בעיה דומה, והיא נדהמה מהמהירות שבה החיים שלה השתנו לטובה. הילדה התחילה ללכת לישון בערב במקום לדרוש תשומת לב עד 12.

בהצלחה.

אך מנסיוני ראיתי שקשה לה עם הידיים,שבסופו של דבר הם מעדיפים להרדם לבד.

וגם אני בהריון אז קשה להרים ילדה בת 9 חודשים על הידיים עם הריון ובטן ענקית...

זה שקשה להם יותר להירדם במיטהאין ספק.אבל לטווח ארוך זה הכי טוב להם

אז אני נותנת לה לשחק הרבה לפני ולהתעייף כשאני מזהה עיפות אני מקלחת אותה מאכילה אותה ושמה במיטה עם משחק יד קטן ומחשיכה את החדר אומרת איתה שמע והמלאך הגואל אותי נותנת נשיקת לילה טוב ונשארת לידה,מחזירה מידי פעם מוצץ נותנת יד מלטםת,במקרה שהיא מתבכיינת אני מנסה להרגיע במיטה אבל כשהיא בוכה אני מרימה מרגיעה ושוב מחזירה למיטה.

וכמובן לא לתת לה להיות עייפה מידי כי אז קשה להם להירדם.

ברגע שאני יניח אותה במיטה בחדר. 

היא פשוט תצרח!!!! ולא תפסיק עד שאריםאותה (היתה תקופה שניסיתי כי אמרו לי שרק זו הדרך והיא פשוט בכתה ובכתה עד שכבר לא הייתי מסוגלת ואח"כ הייתי אכולה עם עצמי על זה שעשיתי דבר כזה..)

כמה מילדי היו נרדמים רק אחרי נענוע ארוך, לפעמים אפילו שעה.

פחדתי שכך יהיה לנצח, אך לא. יש דברים שמשתנים עם הזמן. ראיתי זאת שוב ושוב עם כל ילד.

פשוט להיות עם מה שיש כרגע ואחרי תקופה המצב משתנה מעצמו.

במקרה והגיעו מים עד נפש, יש יועצות שינה, אפשר לקבל יעוץ אישי שיתאים לביתך ולכם.

אני לא מסוגלת לאפשר לבכות במיטה, פעם ניסיתי למשך רבע שעה, ללא הועיל והתחרטתי על כך.

(אם אני מבינה נכון את מה שאת מתארת, הייתי נותנת לה לשחק במשהו קרוב למיטה שלי והולכת לישון,

יתכן שתניח את עצמה גם לישון)

בהצלחה! הכל יכול להשתנות בכל יום אפילו בלי שתמצאי פתרון!

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).