חיריה זה קרוב  

-הספדה של האם, וואו: "הוא תמיד היה כ"כ עדין, מי שלי. תמיד פחדתי לזוז לידו, מחשש שיקרע. והנה בשיאו של סולו Knocking on Heaven's Door  הוא אכן נקרע|חנוקה מדמעות|. יהי זכרו ברוך. |משמיעה צליל מחריד|"

-הספדו של האח הבכור, מי נמוך: "הוא היה התאום שלי. כמו בסרטים, כשאני הנמוך השמן (או עבה..) והוא הגבוה והרזה. שני אוקטבות שלמות מפרידות ביננו, אך הם כאין ואפס לעומת חשיבותנו המצורפת." |מפנה מבטו הצדה שלא יראו את הדמעה הסוררת|

-הספדה של האחות, סי: "מי הגבוה, מי הצווח. עם כל המריבות שהיו ביננו, תמיד אהבתי אותו. בכל הרמוניה מורכבת הוא בא והשלים אותי, כשהוא רק קווארטה מעליי. |מזילה דמעה|. 

- הספדו של הדוד סול: "כל המי ומי, זה נאמר עליו. צלילים מדהימים הוא הפיק, וצרם לאוזני רבים בשעות הפנאי|חיוך נוסטלגי|. הוא תמיד היה מדויק בסט-אפ שלו. מרווחים מעולים. הספטימה הגדולה שביננו הגנה עלי פעמים רבות, שלא אכלל בדיסוננסים שלו. |ממלמל| 

- הספדם של רה ולה, בני הדודים (מצד אבא): מי? מי זה? אה, הצפלון הזה... כל הזמן מתלונן וצורח, נמתח ובורח. |מבט מזלזל|

אלפי פעמים הוא נמלט מידיו האמונות של המנגן והרס את הצליל. אבל הווא תמיד שעשע אותנו בצלילים יוצאי דופן. נסלח לו..

|בוהים|

|דומע|

עוד מישהו רוצה להספיד? 

הספדים של המבקרת הקבועה שלך שלא מכירה אותך: מיתר יקר, בטח היית ממש מקסים..והוצאת צלילים מדהימים וערבים לאוזן. ממש צר לנו שאתה כבר לא איתנו. מה בנצי יעשה בלעדיך? איך הוא התמודד בלעדיך? ככה,בלי הכנה מוקדמת!! 

מקווים שטוב לך בחיריה עם כל שאר הצעצועים של בני האדם.. לפחות שם אולי תמצא חברי אמת חדשים!! 

אוהבים אותך ומתגעגעים אליך..! 

אני מודה לך בשמו.

|משחרר ת'עניבה|

שלום בנצי 👋)