הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
~*~*הזמנה לציבור הרחב~*~*גיברת פלסף.

שלום, כאן זהבה מדברת אליכם.

אני הולכת שוב פעם לבית של 3 הדובים.. הדיסה היתה לי טעימה.. מוזמנים להצטרף אלי. 

הבית נמצא במרכז היער.. אך היזהרו מהזאב הרע!! 

הבית עשוי ממתקים, תבואו עם בטן ריקה. 

 

ניפגש

תרשמי אותי , אני אגיעשחקנית
עבר עריכה על ידי שחקנית בתאריך כ"ז באדר תשע"ה 10:55
בתנאי שהבית בודד מכל אדם
ושיהיה אסור לי לאכול מהממתקים
מה זה שווה?! כל הכיף זה הממתקים גיברת פלסף.


בן-ציון

בהתחלה קראתי את זה "הדסה הייתי לי טעימה".

האמת.. שכשכתבתי את זה ואז קראתי שובגיברת פלסף.

גמני קראתי את זה ככה ואמרתי שבטוח יהיו עוד כאלו   

עד שנזכרתם לבואגיברת פלסף.
זהבה'לה כבר הספיקה ללכת לבדוק את המיטות ונירדמה על המיטה שבדיוק התאימה לגודל שלה ()


עוד מעט כל משפחת הדובים צריכה לחזור.
מסכנה זהבה. זה עוד פעם קרה לה
~~סוף חדש לסיפור~~גיברת פלסף.
משפחת הדובים הגיעה.
ראו את זהבה על המיטה..הם כבר הכירו אותה.. אז הם לא דיברו ונתנו לה להמשיך לישון. ואפילו זכרו שהיא מאוד אוהבת את הדיסה אז הם הכינו לה עוד מנת דיסה.
יש משו אחד שמשגע אותי-בן-ציון

תכתבי דייסה.  דיסה זה מבלבל

אבל 2 יודים ברצף זה מגעיל אותי גיברת פלסף.
כי הדיסה באמת מקבלת משמעות של 'דייסה'
בסדר.בן-ציון

אז זהבה אכלה את הדסה.

|פטיש|גיברת פלסף.
אני ישנה את עלילת הסיפור וידאג לזה ש3 הדובים ילכו לקרוא למכשפה של עמי ותמי ולזאב מכיפה אדומה וכולם ביחד יעשו ממך דייסה.
אל תשני את העלילה אני אוהבת את זה ככהשחקנית
והם חמודים שהם הסכימו לה לישון. ניראה לך שאם אני אגיע הם יסכימו גם לי??
כן כן. זה זהבה ו3 הדובים בגרסה הנחמדהגיברת פלסף.
עמי ותמי זה הנזל וגרטל.בן-ציון

(או משו כזה)

ואלו סיפורים גרמניים אכזריים על ילדים ששורפים אנשים.

אז המכשפה של הנזל וגרטל ()גיברת פלסף.
וכן.. ידוע שהכל זה סרטים נאצים
והנמשל הוא שתמיד אנחנו חוזרים לנקודות החולשה שלנושוברת גליםאחרונה
אוי זהבה זהבה מה עשית לנוווו
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך