בזמן האחרון (היא בהריון) קצת יותר קשה לה לתפקד רגיל, אני משתדל לקחת על עצמי כמה שיותר, אם זה בניקיון או בישול וכד' (בנוסף ללימודים ועבודה) וכל הזמן אני אומר לה לנוח. באמת שאני עושה את זה בשמחה ואין לי שום תלונות.
בשבוע שבועיים האחרונים כל מה שאני מקבל בחזרה זה צעקות וטונים גבוהים, אני יודע שזה לא פשוט להיות בהריון ולא הכל בשליטה אבל כבר אין לי כוחות להתמודד עם הכל. אתמול בבוקר היא ניסתה להעיר אותי בבוקר (יש לי בעיות השכמה) והיה לי מאוד קשה לקום זה הגיע למצב שהיא פשוט צרחה עלי ונתנה לי בעיטות ועם זה כבר ממש קשה לי ךהתמודד, ממש התאפקתי לא להחזיר. אבל מאז אנחנו לא מדברים.
שוב, אני ממש אוהב אותה אבל אני לא מצליח להוציא מהראש את ההתנהגות הזאת. אני לא מצליח לנסות לדבר איתה כי אני ממש ממש פגוע.
יש למישהו רעיון?

