יש לי את דם האולימפוס
וברגע זה אני הולכת לקרוא אותו במקום ללמוד למתכונת במתמטיקה שיש מחר

יש לי את דם האולימפוס
וברגע זה אני הולכת לקרוא אותו במקום ללמוד למתכונת במתמטיקה שיש מחר

בס"ד
יש לך הזדמנות פז ללמוד איך בנוי העולם האמיתי. של הבורא האמיתי. ואת הולכת לקרוא איך חשבו היוונים והרומאים של לפני מלאנתלפים שנים שבנוי העולם המגוחך של האלילים המזוייפים שלהם.
אבל תהני מהבחירה שלך, אני בספק האם הייתי עומד בניסיון הזה בעצמי.
פליזז!
יואואואו אין תספר הזה בשום מקום בארץ הזאת! 
גמלי יש אותו גמלי גמלי
אני מתחיל אותו הלילה. יש לי תחושה שריק הולך לתקן כמה טעויות. והעיקר- ניקווו
יש לניקו פרקים |מרוגש|
סיימת אותו כבר?
היה נחמד בסה"כ
וניקו במת יצור חמדמד 
אני בעמוד שמונים בערך. מתכוונת לגמור אותו בשבת
הפרקים של ריינה נוראיים. של ג'ייסון לא משו. של ליאו מושלמים. מחכה לניקו
וג'ייסון ופייפר חופרים
חבל שאין את הייזל, פרסי ואנבת'.
והייזל?ריעותוכן, כולם אומרים שיש יותר מדי ג'ייסון ופייפר
העיקר שיש ניקו וליאו
זה רק ג'ייסון, פייפר, ריינה, ניקו וליאו
ולכן הספר היה רק נחמד ולא יותר
חוץ מלניקו ולאיו אני לא אוהבת אף אחד 
הספר היה סתם מבאס
למעשה ספר כך כך אדיר שעדיין לא יצא לי לקרוא אותו
קראתי את כל הקודמים..כולל פרסי ג'קסון
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול