השגרה משעממת

http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=169560

כבוד הרב שלום וברכה 
אני כותבת את המכתב הזה עם חצי צחוק חצי בכי, לפעמים כל המצב הזה נראלי לי כל כך אבסורדי ובו בזמן מתסכל נורא. 
אני בחורה בת 27, היו לי עד כה 4 קשרים רציניים, בין לבין יצאתי והכרתי לא מעט בחורים. ואני שמה לב לדפוס חוזר, תמיד נמשכתי לבחורים שהביאו איתם סיפור חיים בעייתי, אחד מהם סבל ממחלה קשה בילדות שיכולה להשפיע גם בעתיד, אחד הגיע מרקע חילוני לא למד מקצוע וחי בבית מפורק עם לא מעט קשיים,ואני מנסה להבין למה אני נמשכת רק לבחורים האלה??? 
אני בחורה משכילה, מבית טוב, חכמה עם איכויות רבות והכרתי לא מעט בחורים כמוני ברמה שלי ואף טובים יותר ולא נמשכתי אליהם כלל. 
זה מצב מאוד מתסכל, במיוחד שלאחרונה הכרתי בחור מקסים ממש שעונה על כל הקריטריונים שלי ואני לא מרגישה אליו שום רגש, לא בא לי לדבר איתו או לפגוש אותו ואני לא מבינה למה זה קורה? 
כרגע אני לא יודעת אם להמשיך בקשר או לא בגלל שאני ממש מכריחה את עצמי לצאת איתו ולדבר איתו (נפגשנו עד כה פעמיים). 
אשמח לעצתו הכנה של הרב 
תודה מראש

(הרב ראובן בר כץ)

שלום וברכה לשואלת היקרה. 
השאלה שאת מעלה מוכרת מאד לאנשי המקצוע בתחום הזוגי. 
לא מעט נערים ונערות נמשכים לקשרים שיש בהם מימד של ''פרוייקטיות'' ו'נתינת חסות וחסד' לאיזשהו אובייקט (במכוון אני משתמש במילה - אובייקט) שהוא נצרך. 
ארחיב ואסביר, 
חלק ניכר מאלה שנמשכים לקשרים עם אופי ''בעייתי'' כהגדרתך, או אופי 'נצרך' בהגדרה מקצועית יותר, באים על בסיס של מבנה אישיות 'שבעה'. כלומר, כאלה שיש להם 'נתונים מצויינים' שבאים לידי ביטוי ביופי חיצוני, חכמה, יכולת וורבלית מעולה, בית עם יכולות כלכליות, דימוי עצמי גבוה ועוד. 
מכל מיני סיבות נפשיות מורכבות שלא אכנס אליהן כאן האנשים הללו חשים 'אי נוחות' מעצם העובדה שהם 'קיבלו יותר מידי' לעומת אחרים, וכדי להרגיע את התחושה הזו שעולה אצלם מעת לעת, הם חשים גרייה מתמדת לעזור, לסייע, לתמוך, להתנדב, בפרט למי שנתפסים אצלם ככאלה ''שקיבלו הכי פחות'', וכאשר הם עושים זאת, חל אצלם במבנה הנפשי איזשהו איזון, שיש בו מן הצדקה, על כך שיש להם נתונים מצויינים. ואז נוצרת במנגנון הנפשי שלהם, התמכרות לתחושה הזו, שיוצרת אצלם 'מעגל' מתמשך של נתינה ורצון עז לתרום. 
איפה אם כן הבעיה? 
כאשר קשר מסוג כזה קורם עור וגידים והופך לעובדה מוגמרת, עם הזמן האובייקט 'הנצרך' חדל בהדרגה להיות 'נצרך' (מכל מיני סיבות) או מפסיק להיתפס בעיני בן הזוג כ'נצרך' (גם כאן מכל מיני סיבות). ואז התחושה המרוממת של 'הנתינה' מתפוגגת. כך שמתחיל להיווצר עירעור באיזון הנפשי. התסכול צובר ומתעצם ו'הפיצוצים' הם רק שאלה של זמן ומינון. 
מה עושים? 
ראשית, את כבר במצב מעולה מעצם העובדה שאת מודעת לכך שאת נמשכת ל'בעייתיים', רוב אלו שנמצאים במצבך אינם מודעים לכך כלל. 
הולכים לכמה פגישות אצל איש מקצוע בתחום, מציפים את הצורך הנפשי שלך, מבררים על איזה חסכים או עיוותי חשיבה (מיסקונספציה) הם יושבים. מלמדים אותך לתת לצורכי הנפש שלך מענה ראוי, דרך מגוון אפשרויות נוספות, שיתנו לך תחושה תמידית של איזון נפשי, בלי לסכן את המערכת הזוגית שתהיה לך. 
כאשר תהיי מודעת לצרכים שלך, תוכלי לפנות את עצמך מבחינה רגשית מהגרייה המתמדת לחפש את פן 'הנצרכות' אצל מי שיושב מולך. או אז תהיי פנויה נפשית להתרגש מחיוך, או אמירה חכמה, או הקשבה, או הכלה, או תמיכה ואכפתיות ועוד ועוד של בן הזוג ה''לא בעייתי'' שיישב מולך - ובא לציון גואל... 
בהצלחה רבה, 
ראובן בר-כץ 

052-5616360

כשיש פער בין מה שנמשכים אליו למה שמתאים זו בעיה.

אם נמשכים לטיפוס הרפתקן, אבל מעוניינים בהרבה יציבות בחיים, זו בעיה.

אם יתאים לך לבנות את חייך ביחד עם טיפוס כזה, אז זו לא בעיה.

מעניינים ואטרקטיבים - זה נשמע לכיון חיובי.

הזוי או דפוק- נשמע שלילי.

נפגשו בו, או שיש כאן סתירה מהותית, ששני התנאים האלה סותרים אחד את השני.

[יש גם אפשרות ביניים, שזה דברים שקשה שיתקבצו באדם אחד, כי יש ביניהם ניגודיות מסוימת, אבל עדיין אפשרי שיקרה]. 

כשפוחדים מקשר אמיתי,מצליחים לפתח רגש רק כלפיי כאלו שברור שלא יצא איתם כלום-כך אין את מנגנון ההגנה ,כי הרי אין את האיום של מהלך שיוביל לקשר בפועל.

מצד אחר,יכול להיות שרק יצא צירוף שכזה ואת נמשכת לטוב/למעניין שבהם,למרות ולא בגלל הבעייתיות שבבחורים המסויימים האלו. תשאלי את עצמך ,אם היו את אותן תכונות של מובילות/עניין אצל הבחורים הטובים שנפגשת איתם,היית כן נמשכת אליהם?

הייתי אחת כזו משעממת (לפחות את עצמי) או לפחות פחות מורכבת- אולי היה לי יותר קל למצוא מישהו

או שהמישהו ימצא אותי..

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?