תשב לאכול עם מישהו שכלל אינה מכירה?... הרגשה די מובנת.

אני ממש לא מתפדחת לאכול בדייט ראשון ובכלל...

ובטוח שאני לא היחידה.

מבינה שיש כאלה שכן, אבל זה לא כל הבנות.

מעבר לזה שאני לא אוהבת לשבת בבית קפה בדייט ראשון כי מבחינתי זה יוצר קרבה שאני לא בטוחה שאני מעוניינת בה עם מישהו שרק הרגע נפגשתי אתו פעם ראשונה.

אבל אם יש משו לנשנש (לא בבית קפה), אז חופשי.

יכול להיות גם שיהיה מישהו שארגיש מלאה מעצם  העניין ואאבד עניין באוכל. אבל זה כבר סיפור אחר.

יש כאלה שבאופן כללי ירגישו לא בנוח ולא משוחררות בדייט ראשון וזה יתבטא גם בחוסר תיאבון.  

אפשר פשוט לנסח את ככה "למה יש בנות ש..." וכו'.

חוצמזה שכמובן אתה גם יכול להכליל אם בא לך!

בכיף. חופש הביטוי וכאלה.

(באמת אני אומרת)

אני מניח שזו הרגשתן. מישהי שפעם ראשונה פוגשת בו, לא בטוח כלל ישצא מזה משהו, אז כבר "לשבת לאכול" רציני.. זה אחרת מלשבת בבית קפה ולשתות משהו. זה לא דומה ל"לדבר".. מדברים כדי להכיר, לחוש את הענין. האכילה זה בד"כ כבר בין קרובים יותר.

אפילו לא כוס קפה? באמת?

את ארוון אם השאלה שלו מכוונת אליי.

למה אתה התכוונת? 

כתבת: 

"אף פעם לא אכלת עם אנשים זרים?"

התכוונת לשים סימן קריאה ויצא לך סימן שאלה?

ולא יודעת, בדיוק כתבתי משהו שהיה קשור, אז תהיתי. 

לא לך...

ולהיות שואל עוד לא התנסיתי בגלגול הנוכחי...

והסברת למה התבלבלתי...

אז תודה על ההבנה!

מרגיש כמו פינת שפיות בשרשור הזה שיצא משליטה...

אני לא ממש מבינה בשרשורים האלה במי מגיב למי ואיך. בגלל זה שאלתי.

וגם אין לי מושג מה הכוונה שלך עם השואל הזה...

כנראה אנחנו לא מדברים האותה שפה.

ביי.

שכנראה אנחנו לא מדברים באותה שפה....

בתרגום חופשי: צ'מע = תשמע. 

יש לארוון קטע כזה שהיא לא כותבת בכרטיס אישי שהיא בת.

היא בטוחה שכולם יודעים שארוון זה שם של בת.

ואם מישהו בטעות פונה אליה בתור בן, היא לא מתקנת אותו אלא יורדת עליו.

זה כל מה שהיא כתבה על שואל וצ'מע. 

בכל זאת סורגת דגלים, ודיי אנמית...

בסרט לעומת זאת...

ולשחקנית קוראים ליב טיילר, לא? היא באמת יפיפייה.

ובכל זאת התבלבלתי.

מה תגידי על זה?

החיים מלאי הפתעות.

תקשיבי רגע, לא בדקתי בשום כרטיס אישי, פשוט הסקתי מסקנה מוטעית ואני מבינה שגם אם הייתי מסתכלת בכרטיס, לא הייתי יודעת יותר...

מצטערת, אני כמעט לא נמצאת פה. לא מכירה ת'נפשות הפועלות.

אם מישהו טועה אפשר פשוט לתקן אותו בסבבה.

בחירה שלך איך לעשות את זה. בחירה שלך לא לכתוב אם את בן או בת.

הגבת בצורה שאני הרגשתי ממנה תוקפנות.

כתבתי בתמימות בלשון זכר. לא התכוונתי לשלוח אותך להניח תפילין או משהו, פשוט לא היה לי מושג.

בחירה שלך מה להזמין לעצמך.

תהני. 

לכתוב שאתה בן.  מאוד מעריכה את זה. זה לא ברור מאליו בימים טרופים אלה...

ומבחינתי שאריות מחודש אדר כרגע זה שאריות חמץ שצריך לבער..

כנראה שזה מן הומור פנימי כזה של מי שבחבר'ה פה 

בל מקרה, אולי במקום לנעוץ (למרות ששמחה שזה מצחיק אותך), כדאי שמישהו ימחק את השיח חרשים הזה שהשתלט למר ג'ינגי על השרשור באופן בלתי לגלי?

(הייתי שמה ת'סמיילי הצוחק שזז, אבל הוא מציק לי בעין).

אז בגלל שתמיד להצחיק אנשים זה מבחינתי מטרה נעלה, אני מוכנה להיות הקרבן במקרה הזה.

אם זה לא מפריע למר פותח השרשור, בכיף שיהיה לכם!

וכאחת שנתקלה ברצף אי ההבנות האלו שחוזרות על עצמן שוב שוב,

חשה צורך לאמר שזה כבר הפך להיות ממש מעצבן. 

כנראה היא נהנית מזה...

ארוון זה בן או בת?!?!

ראשי תיבות

שם מכובד שיהלל את אלוקים.

לא, סליחה, טעיתי.

שם מזעזע שישגע את אעולם.

טוב, והאמת:

שם מקורי שיהלום את אישיותך.

סתם חמדתי לצון. 

גם בזכר וגם בנקבה.

@כתר הרימון

שמש חמה

שמש מאירה

שמש זורחת

שמש שוקעת

שמש רחוקה מכדור הארץ

סמוך על דידי מנוסי ועל יוחנן זראי.

אה, וגם על יהושע כמובן - "שמש בגבעון דום".

(:

קבוצת וואצאפ של פורום "ברוך" - ברוך שלא עשני אישה

@חכחעחילםכ

תודה לאור השחר על ההסבר!....

עכשיו קצת יותר ברורים לי כמה דברים.

הייתי אמורה לעלות על זה לבד?

הלוואי ופשוט היית אומרת שאת בת במקום לרמוז בדרכים חלופיות..

ככה בסדר?

וכנראה ש"עומק השאלה" גררה אחריה את כל השרשור המגוחך על זהותך..

אז אם זה כ"כ מסקרן - אכן לא אכלתי מעולם כוס קפה. אפילו לבד. את זה אני רק שותה. וכאן לא דובר על לשתות.

ומה שדובר בתגובתי לעיל, היה על לאכול-ממש, ולא כוס קפה עם עוגה.. ולא "עם זרים" סתם, אלא עם מישהו שבחורה נפגשת איתו לראשונה לצורך כזה. כפי שהסברתי כעת לג'ינג'י הנחמד שתהה לגבי דיבור.. זה דבר שבא בד"כ כבר מתוך קרבה מסויימת. וזה מה שאני מניח לגבי הרגשתן של בנות כאלו. ואכן נתקלתי בדברים כאלו. זה גם די מובן.

"לענות" על כל דבר.

כתבת, "אף פעם לא אכלת עם.. אפילו לא כוס קפה? באמת?" וכי איפה נכתב דבר כזה לגבי שתיה בפגישה. השאלה היתה על לשבת לאכול עם מישהו, ולזה היתה ההתייחסות.

לרמה לחלוטין.

היחידה שענתה כאן לא לענין היית את. מישהו שואל למה בחורות מסויימות לא רוצות לאכול בדייט ראשון. מסבירים לו שכנראה לא נוח להן לאכול עם מישהו שכלל אינן מכירות. יש בכך קרבה שעוד לא זמנה. אז את "מקשה": אף פעם לא אכלת עם מישהו זר, אפילו לא כוס קפה (בכלל, עדיף לענות ישירות לשואל במקום "להקשות"..)?..  וכשעונים לך שהשאלה לא היתה על "לשתות קפה" אלא על לאכול בפגישה ראשונה - כלומר, שההערה שלך היתה לא שייכת לענין, אז מה שיש לך לענות, "שזה פלפולים מסביב לענין" שאותו לא הבנת..

לשאר חבל להתייחס.

אם אתה עושה את זה זה לא אומר שכולם ככה אתה צריך להבין את זה

כזה שמתעניין באיפור וטיפוח

אולי בגלל זה... וגם כי לא רוצים ליפול למעמסה. אני בגלל זה בדרך-כלל מזמין שתיה (ושהבחורה תזמין מה שבא לה..)

מעשה ביהודי עשיר שרצה להשיא את בתו היחידה שהיתה מחמד עיניו לבחור הטוב ביותר בעולם הישיבות. אולם לבת היו תכניות אחרות. ביום בהיר היא הודיעה שהיא מתחתנת עם אחד מבחורי השכונה שהיה ידוע כפושע. האב ניסה להניא את בתו מהשידוך אך העלה חרס בידו. משראה כך חדל לדבר ופנה להיוועץ ברבו.

למרבה פליאתו השיבו הרב: מי אמר לך שהבחור כה גרוע? שוב לביתך ואמור לבת שהנך מסכים לשידוך ותעשו אירוסין ותנאים וגם תשבו צלחת כנהוג ובמהלך האירוסין נסה לבדוק את החתן בכוסו.

שמה האב לקול רבו והודיע לביתו כי הוא מסכים לשידוך. הבת תדרכה את חתנה לפני האירוסין: התלבש יפה, חייך לכולם וכמובן אל תשכח ללמוד בעל-פה את הברכות על כל מיני המטעמים שיוגשו שם.

הגיע היום המיועד. האב הציע לחתנו לעתיד שישתו לחיים לכבוד האירוע. כוס רדפה כוס. עד שהחל החתן להתנדנד ולשים פעמיו לעבר המזון והתנפל עליו כאחוז טירוף. כשניגש אליו אחד האורחים וגער בו עליך ליטול ידים ולברך, דחף החתן את האורח לקול מחאות הקהל.

קולות המהומה הגיעו גם לעזרת נשים. הבת הבינה שידו של חתנה "הייתה במעל". היא ביקשה לקרוא לו ואמרה לו: תרסן את עצמך פן יבטל אבי את השידוך.

מה אכפת לי מאביך? חבט בה החתן והפילה לרצפה. האם בגלל עשירותו עלי לחשוש ממנו? והוא המשיך לחבוט בה תוך כדי דבריו. הכּלּה שנפגעה בגופה החלה זועקת לעזרה תוך שהיא קוראת קריאות שבר: אבא אבא הצילני הוא שבר לי את ידי. אולם אביה שעמד לצידה לא יכול היה לכבוש את חיוכו וקרא אליה בתי היקרה. לא נורא שנשברו הידיים, אותן אפשר לגבס. העיקר שהצלחת לא שבורה (רבי ראובן קרלנשטיין, ומתוק האור עמוד 90)...

אם זה הפגישה בפארק אז סבבה. אבל בפגישה ראשונה בבית קפה אני מזמינה שתייה. משהו קל ולא כבד. לבטן ולכיס. כי עיקר הפגישה היא להכיר את האדם שמולי. וגם כדי להתחשב בבחור שמשלם כי הגבר משלם בפגישה הראשונה.

זהו . ככה זה באמת סבבה. במיוחד אם זה שוקולדציפס. אלה שמתביישות זה גם טבעי.

יש גם כאלו, לגיטימי ממש.

לא מכירים וכבר להגיע לצלחת אחד עם השני...

אוכל זה סוג של קירבה יש כאלו שמסתדרים עם זה על ההתחלה.. יש כאלו שפחות

ושניהם בסדר.

בין נפשות חיות היית צריך להוסיף

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?