אבל תמיד כדאי לשמור על קשר עם חבר ספרדי לעת הצורך..

אגב בשבת הזו אפשר גם לאכול חמץ ממש בעיקרון (תלוי בכמה תנאים שכדאי לברר אצל הרב)

ואי אפשר להתיר מכירה בשבת.

האפשרות היחידה היא שנכרי יביא לך משהו שלו לאכילה בשבת, אולי... - אבל כמובן אז יש בעיות שונות כמו בישול נכרי וכו'..

א.מי שכורת עצי זית של ערבים מה הבעיה לקחת מהגוי?

ב.יש היתר מסוים תלוי איך מוכרים

למרות בפועל זה לא מעשי כ"כ

אפשר לערוך  את החוזה שהמכירה פוקעת בזמן מסוים וזה תקף הלכתית

לכן אמרתי לשאול רב כי יש כמה סוגי מכירות חמץ אי איש לפי מנהגיו.

בכל אופן זה לא מומלץ בגלל תערובת כלים וכו

דיברתי בגדול מעיקר הדין

שלא יאמרו על דתל"ש שיאכל בשבת חמץ שהוא #^#%&%$

יש שיחה לא קצרה שמסבירה את זה אבל זה המנהג

בארץ זה כמעט ולא יוצא רק בקביעות כזו

ואם אתה לא הולך על מנהגים אתה יכול למחוק חצי מהשולחן ערוך ולהבדל מרוב עדת ישראל בעולם

קטניות לא אוכלים כי זה מנהג האשכנזים לכם כלי שבלוע לא נוגעים בו(ואת כלי התינוקות שאוכלים מחוסר ברירה שוטפים לא באותו כיור)

שרויה זה חומרא מסוימת שנהגו בגלל סיבה מסוימת שלא חלה באחרון של פסח

חמץ ענינו גאוה לכן נזהרים ממנו עד הקצה האחרון.

ספירת העומר היא תהליך של בירור המידות עד שבועות שאז הקורבן הוא חמץ גמור.

בגמר השבוע הראשון של ספירת העומר -הבירור הראשוני של המידות אפשר להמשיך הלאה ופחת נזהרים כי עבדו על זה.

זה ממש בתמצית.

נראלי יותר חב"ד.

יש כאן שני עניינים:

1. חיבור בין פסיקת הלכה, לענייני אגדה.

2. סוג ההסברים. זה אולי גם בשאר חסידים באמת.

שהיא חלק בלתי נפרד מהתורה ובהתאם לכך פסיקת ההלכה.

לפחות לפי מי שהולך בכל דבר איתה - אין ענין ללכת רק בחלק

(אגב גם לעשות  כפרות על תרנגול לבן באשמורת הבוקר זה אותם מקורות)

בעיר העתיקה משחקים כדורגל עם תפילין של ראש

פנימיות התורה = דברי אגדה.

זה שזה חלק בלתי נפרד מהתורה לא הוכחש.

(לפחות העיקרון, לא מכיר את הרעיון הספציפי הזה,)

ועדיין זה לא אומר שזה חלק מפסיקת ההלכה.

זה מנהג אז אפשר למחוק אותו

חוצמזה שלא כל ישראל נוהגים בו

בכ"א רציתי רק לחדד את העיקרון

בכל אופן, אני מניח שגם אם יש קבוצה כזו, אם לא שמענו עליה,

היא לא מספיק משמעותית כדי שלא ייחשב שפשט בכל ישראל.

אגב, זו לא תקנת נביאים בדור המדבר?

אתה מחלק קליות בליל הסדר?

הרי בפסח אסור לאשכנזים לגת בקטניות או להכין, גם אם זה רק לשבת שמייד לאחר הפסח.

ובשבת בטח אסור להכין.

אולי רק עוגיות קטניות, אני מתבלט - זה בעיה שיישארו במגרה, בלי שאוכל מהם כל החג אבל גם בלי למכור, וככה בשבת שאחרי החג כן אוכל לאכול?

אגב - בגלל הקטע הזה של שבת מייד במוצאי שביעי של פסח, לפני כמה שנים כשזה היה, עשינו את הטריק הכי שימושי - הלכנו לחג+שבת אצל דודים תמניים, וככה בשבת יכולנו לאכול קטניות

גם אם זה לצורך השבת שלאחר הפסח.

לא יודע מהעם החב"דניקים - אני בפסח, לא מבשל קטניות בכלל. נקודה. גם לא לאחרים.

ועל זה שאלתי, איך הוא מסתדר עם זה? ואיך לפיו, יהיה אפשר, למשל, לאכול אורז בשבת שצמודה לפסח?

זה בדיוק מה שכתבתי שם, רק בקטע שלא מכינים בבית שלי עצמי (לגבי הכלים לא יודע, אף פעם לא בדקתי) אלא בדרך הרבה יותר פשוטה - פשוט התארחנו אצל דודים תימנים בחג+שבת ההם, וככה נהנו בשבת מהאורז שלא בא אל פינו זה שבוע

לפי פסיקת הרב של אבא שלי, כאשר הולכים לאכול אצל קרובי משפחה שאוכלים גם קטניות, אין בעיה אצלם לאכול אוכל גם שבושל בכלים של קטניות, ואפילו אוכל שבושל ליד קטניות - רק להיזהר את הקטניות עצמן, לא לאכול (בפסח הכוונה. ולאחר פסח, כאמור - אפשר..גם כשבושל בפסח בשביל לאחר פסח). זה משום דרכי שלום, הרב התיר.

אבל לא נראה לי שהוא גם התיר בביתך שלך ממש, לבשל קטניות או לתת למישהו לבשל קטניות בשבילך לשבת שאחרי החג. זה נראה לי כבר ממש מרחיק לכת. אבל באמת לא שאלתי אותו בעניין, אולי פעם יצא לי לשאול את הרב.

אגב, למען האמת, גם מי שאוכל אורז למשל בפסח, לפי מה שידוע לי בורר אותו לפחות 3 פעמים ובדקדקנות הרבה יותר גדולה מביום יום - ככה שזה נראה לי ממש סיוט כל פעם שרוצים לאכול אורז בפסח.

בפורום - הרבה פעמים, במקרים שונים, יצא לי להזכיר את אשכנזיותי

לא ותיק בפורום?

רק כמה שנים יותר ממך...

באישי אני יכול להגיד לך מי הוא, אם תרצה.

אני לא מכיר את הראש של הרב של אבא שלי, ולא מקשה על זה - ככה הוא פסק לו לפני המון שנים, אז מקבלים ואומרים תודה

אה, הוא גם הסביר לו היטב איזה דברים ספציפיים אסורים משום קטניות ואילו מותרים - יש כאלו שמחמירים הרבה יותר מאיתנו בקטניות...(ולא רק חב"דניקים)

עבור מי שהן אסורות עליו באכילה (אא"כ יש בנמצא גם אנשים שיכולים להצטרך להם). ובבין השמשות שבין יו"ט לשבת - מגו דאתיקצאי וכו'.

אם אין לו בע"ח (הנאה), אין לו חולים ואין לו אורחים ספרדים - אז אין לו במה לתלות.

אמרינן הואיל אם תיתכן מציאות תיאורטית שכיחה. כלומר, שיתכן שיבוא שכן ספרדי ויבקש שקית אורז, ולא צריך שיבוא בפועל. אבל אם אין בנמצא כזה ספרדי - לא אמרינן הואיל. (וכן הוא בשימוש בדוד חשמלי ביו"ט, שאמרינן הואיל אם תיתכן מציאות שיהיה צורך במים החמים שנכנסים כעת לדוד. אבל אם החג עוד מעט יוצא ואין שמן להתקלח - אסור).

לכן תפוחי אדמה לא מבושלים, למשל, הם מוקצה. פעם אולי היה נהוג לאכלם בשעת הדחק, אבל כיום אדם שאוכל תפו"א חי - בטלה דעתו אצל כל אדם.

אבל כך אנו נוהגים עם טיטולים שלא נפתחו לפני שבת.

כי בפועל הפוסקים האשכנזים מקילים לילדים, חולים וכו'. כך שתמקיים מגו דאיתקצאי רק אם אדם נמצא על אי בודד בערך.

זה כשר לפסח.

רק לשים בארון סגור שלא ישתמשו בזה בפועל.

אלא רק כמו שכתבת, פיצוחים, או מיני עוגיות שונות שכאלו, וכו'...

ומה שעושים עם הסוכר אפשר לעשות עם הקפה

קולה זה כבר משהו אחר

כמה טיפות קפה כמה טיפות סוכר והכל מסודר..

או לקנות פולי קפה לברור לקלף ולטחון

או לדאוג לחלב לא תעשייתי (מוכרים בירושלים וכדו')

ולכן לא רוצים לאכול מוצרי חלב?

כי אם כן מה הבעיה שחב"ד תארגן איזו רפת ומחלבה פרטית משל עצמה (לחב"ד יש מספיק כסף וביקוש כדי שתוכל להרשות את זה לעצמה, אני בטוח...) ותדאג שברפת הזאת יאכילו במשך חצי שנה לפני פסח את הפרות אך ורק אוכל כשר לפסח?

או שיש בעיה אחרת ולא הצלחתי להבין? אשמח להסבר, לבור שכמוני

בפועל יש חליבה עצמאית שנמכרת .לכבוד פסח - חלב ללא תוספות

החיסרון שזה חלב בלבד ומחמיץ מאוד מהר יחסית לחלב רגיל

והוא אומר שאפשר לשמור חלב בחוץ במשך כמה וכמה ימים בלי שום בעיה ובלי שום קירור. בנוסף הוא אומר ש"תאריך תפוגה" של חלב, בחנויות, הוא כל כך קצר, כי עובר לפחות שבוע-שבוע וחצי (אם לא יותר) מרגע שהוא נחלב, ועד שהוא מגיע לחנויות מתנובה/טרה וכו' - אז למה שחלב בחליבה עצמאית יחמיץ מאוד מהר?

בכל מקרה -מה נחשב תעשייתי? כל דבר שהוסיפו לו אפילו משהו קטן? נגיד - בשר טרי זה בסדר, אבל קפוא זה לא בסדר כי הוסיפו לו דברים?

משתדלים להשתמש בכמה יותר חומרים גולמיים

יש תעשיות שאין בהם זכר לחמץ בכל ימות השנה (שימורים, למשל).

פסי ייצור כשרים לפסח בהכשר העדה החרדית הם פסיי יצור מיוחדים לפסח.

וחלב? הוא עובר פיסטור, הפרדה ואולי עוד מגוון טיפולים, אבל אין בו הוספות, והזכר היחיד לחמץ זה מה שהפרה אכלה.

גם המוצר הכי פשוט כמו חלב

ואין כזה פסי יצור מיוחדים לפסח כ"כ.

ויש זכר לחמץ אצל העובדים וכדו'

לא יודע אם עבדת פעם במפעל וראית מה קורה שם.

אבל מי שמקפיד לאכול תוצרת ביתית בפסח יש לו הרבה על מה לסמוך

בכל אופן זה לא הענין אלא ההקפדה היא על כמה שפחות מוצרים תעשיתיים אלא כמה יותר חומרי גלם.

וכבר האריז"ל אמר שמי שומר על אום חומרות 'מיסטיות' זה מציל אותו מחטא כל השנה

לכן מוצרים בהכשר לפסח של העדה החרדית זה דבר כל כך נדיר.

חמץ אצל העובדים זה שאלה של נהלים וסטנדרטים. דווקא בתעשייה גדולה ומסחרית אני הרבה יותר סומך על הסטנדרט של הניקיון והשמירה (לא רק מחמץ אלא גם בענייני תברואה) מאשר בייצור ביתי וכדו'.

אגב, כשאתה אומר חומרי גלם - למה כוונתך? הרי גם חומרי הגלם כיום הם מוצרים תעשייתיים. אלא אם כן אתה מתכוון רק לפירות וירקות..

ידנית. אנשים נוטפי זיעה, שרוולים ארוכים שנרטבים וכו'.

שמנהג הקטניות הוא חומרא דאתיא לידי קולא-שמתוך כך מוכרחים לאפות מצות הרבה ואינם נזהרים בעשייתם.

יותר מזה שהם מקפידים שהם כשרות ומהודרות מקפידים שיהיה להם קשר לרבי - ע"י המאפיה שנוסדה על ידו או קניה ממוסד של הרבי

בכל אופן אין  שום בעיה בזה כל זמן שזה נאפה תוך זמן קצר.

אכן אתה צודק מתכוונים לפירות ירקות בעיקר(מה שאפשר לקלף - כולל אגוזים ושקדים שקונים לא קלופים )

יש כאלו אמנם שמשתמשים רק בשומן עוף  - אבל שמן זה אחד המוצרים התעשיתיים היחידים שנכנסים לבית חב"די לרוב

דג משתדלים לקחת דג טרי ולהכין אותו או לקנות דג ללא שום תוספת מיוצר במיוחד לפסח

בשר יש כאלו גם  שוחטים לבד אבל זה גם אחד הדברים ה'תעשיתיים ' שנכנסים לבית חב"די

יין מעדיפים ביתי ובכל אופן עם כמה שפחות תוספות (יש יקבים שמייצרים כזה יין)

מלח לוקחים גס ובוררים

סוכר מבשלים לפני ומסננים(ביטול של לח בלח לפני פסח)

ומזה מכינים שלל דברים

אמנם זה מאתגר אבל רעבים לא יוצאים..

נ.ב. יש כאלו שמשתמים בחלב טרי בכשרות מהודרת

עד שאתם מחמירים בספקות מאוד מאוד רחוקים מדרבנן, למה שלא תשנו בסוכה מדאורייתא?...

הרי חב"דניקים (אאל"ט) מקפידים בדווקא למכור חמץ גמור בפסח. אז באיסור אכילה מחמירים עד אין קץ, ובאיסור בל יראה ובל ימצא סומכים על עניינים מפוקפקים..

אני לא בא לתקוף ולעשות רעש, אבל באמת שכואב לראות את העיוותים הללו.

כאדמו"ר הזקן הצמח צדק ושאר הרביים.

והם לא מקילים

רק מחמירים

בעיקר במצות אהבת ישראל..

לא רק שהוא לא אמר זאת - אלא שאף אחד משבעת אדמו"רי חב"ד לא באמת הורה כך, אלא רק נהגו כך לעצמם. אם יש אדמו"ר שמצטער באמת מהאורות - יתכן שהוא פטור (אם כי יש בכך קצת תימה. וכי הקב"ה שציווה על כך לא 'ידע' שיש אורות?). אבל החסידים שלא חשים כלל את האורות אלא "מצטערים בצערו של הרבי" - זו המצאה של הדור האחרון.

אגב, בליובאוויטש באמת לא היה אפשר לישון בסוכה מפאת הקור העז.

לגבי מנהגי פסח - לא מספיק מכיר, אבל זה באמת מעניין לדעת: האם אדמו"ר הזקן היה מקפיד למכור חמץ גמור בדווקא?

זה פשט של הרבה סוגיות, וזו הייתה נורמה. לא רק בלימוד תורה, אבל אף בזמן עשיית מלאכה.

מה בדיוק "הקטע שלנו", חוץ מחתירה לאמת וקבילה על עיוותים?

לגבי ה"ביטא את עצמו. הוא לא יכול בלי זה" - חבל שככה את מציגה את זה. סתם רדידות וציניות, ולא עושה טוב, לא לך ולא לחב"ד.

רק אציין שאני מאוד אוהב את התניא ואת תורת חב"ד בכלל, וההוד של ביתי כולל עשרות ספרי חב"ד.

גם כך כמעט ולא אוכלים מוצרי חלב כל השבוע

(גבינות ומעדנים וכו' זה תעשייתים למהדרין)

כל אלה שרוצים לדבר חופשי חופשי נגד משהו ביהדות , מוצאים את הקטיניות . מדברים נגד מנהג הקטניות שלהם כשברור שהם נגד הכל.

אבל מצד שני אוסר את כל הלחמים מקמח תירס או קמח תפוח אדמה שנראים כמו לחם רגיל, ובאופן כללי את כל המוצרים המודרניים המיוחדים לפסח שיש חשש לבלבול בינם לבין חמץ אמיתי. אני משוכנע שזה גם מה שחז"ל היו עושים.

אבל זה לא תלוי בי...ואני בכל מקרה אוכל קטניות חופשי, שיהיה.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר