אבל תמיד כדאי לשמור על קשר עם חבר ספרדי לעת הצורך..

אגב בשבת הזו אפשר גם לאכול חמץ ממש בעיקרון (תלוי בכמה תנאים שכדאי לברר אצל הרב)

ואי אפשר להתיר מכירה בשבת.

האפשרות היחידה היא שנכרי יביא לך משהו שלו לאכילה בשבת, אולי... - אבל כמובן אז יש בעיות שונות כמו בישול נכרי וכו'..

א.מי שכורת עצי זית של ערבים מה הבעיה לקחת מהגוי?

ב.יש היתר מסוים תלוי איך מוכרים

למרות בפועל זה לא מעשי כ"כ

אפשר לערוך  את החוזה שהמכירה פוקעת בזמן מסוים וזה תקף הלכתית

לכן אמרתי לשאול רב כי יש כמה סוגי מכירות חמץ אי איש לפי מנהגיו.

בכל אופן זה לא מומלץ בגלל תערובת כלים וכו

דיברתי בגדול מעיקר הדין

שלא יאמרו על דתל"ש שיאכל בשבת חמץ שהוא #^#%&%$

יש שיחה לא קצרה שמסבירה את זה אבל זה המנהג

בארץ זה כמעט ולא יוצא רק בקביעות כזו

ואם אתה לא הולך על מנהגים אתה יכול למחוק חצי מהשולחן ערוך ולהבדל מרוב עדת ישראל בעולם

קטניות לא אוכלים כי זה מנהג האשכנזים לכם כלי שבלוע לא נוגעים בו(ואת כלי התינוקות שאוכלים מחוסר ברירה שוטפים לא באותו כיור)

שרויה זה חומרא מסוימת שנהגו בגלל סיבה מסוימת שלא חלה באחרון של פסח

חמץ ענינו גאוה לכן נזהרים ממנו עד הקצה האחרון.

ספירת העומר היא תהליך של בירור המידות עד שבועות שאז הקורבן הוא חמץ גמור.

בגמר השבוע הראשון של ספירת העומר -הבירור הראשוני של המידות אפשר להמשיך הלאה ופחת נזהרים כי עבדו על זה.

זה ממש בתמצית.

נראלי יותר חב"ד.

יש כאן שני עניינים:

1. חיבור בין פסיקת הלכה, לענייני אגדה.

2. סוג ההסברים. זה אולי גם בשאר חסידים באמת.

שהיא חלק בלתי נפרד מהתורה ובהתאם לכך פסיקת ההלכה.

לפחות לפי מי שהולך בכל דבר איתה - אין ענין ללכת רק בחלק

(אגב גם לעשות  כפרות על תרנגול לבן באשמורת הבוקר זה אותם מקורות)

בעיר העתיקה משחקים כדורגל עם תפילין של ראש

פנימיות התורה = דברי אגדה.

זה שזה חלק בלתי נפרד מהתורה לא הוכחש.

(לפחות העיקרון, לא מכיר את הרעיון הספציפי הזה,)

ועדיין זה לא אומר שזה חלק מפסיקת ההלכה.

זה מנהג אז אפשר למחוק אותו

חוצמזה שלא כל ישראל נוהגים בו

בכ"א רציתי רק לחדד את העיקרון

בכל אופן, אני מניח שגם אם יש קבוצה כזו, אם לא שמענו עליה,

היא לא מספיק משמעותית כדי שלא ייחשב שפשט בכל ישראל.

אגב, זו לא תקנת נביאים בדור המדבר?

אתה מחלק קליות בליל הסדר?

הרי בפסח אסור לאשכנזים לגת בקטניות או להכין, גם אם זה רק לשבת שמייד לאחר הפסח.

ובשבת בטח אסור להכין.

אולי רק עוגיות קטניות, אני מתבלט - זה בעיה שיישארו במגרה, בלי שאוכל מהם כל החג אבל גם בלי למכור, וככה בשבת שאחרי החג כן אוכל לאכול?

אגב - בגלל הקטע הזה של שבת מייד במוצאי שביעי של פסח, לפני כמה שנים כשזה היה, עשינו את הטריק הכי שימושי - הלכנו לחג+שבת אצל דודים תמניים, וככה בשבת יכולנו לאכול קטניות

גם אם זה לצורך השבת שלאחר הפסח.

לא יודע מהעם החב"דניקים - אני בפסח, לא מבשל קטניות בכלל. נקודה. גם לא לאחרים.

ועל זה שאלתי, איך הוא מסתדר עם זה? ואיך לפיו, יהיה אפשר, למשל, לאכול אורז בשבת שצמודה לפסח?

זה בדיוק מה שכתבתי שם, רק בקטע שלא מכינים בבית שלי עצמי (לגבי הכלים לא יודע, אף פעם לא בדקתי) אלא בדרך הרבה יותר פשוטה - פשוט התארחנו אצל דודים תימנים בחג+שבת ההם, וככה נהנו בשבת מהאורז שלא בא אל פינו זה שבוע

לפי פסיקת הרב של אבא שלי, כאשר הולכים לאכול אצל קרובי משפחה שאוכלים גם קטניות, אין בעיה אצלם לאכול אוכל גם שבושל בכלים של קטניות, ואפילו אוכל שבושל ליד קטניות - רק להיזהר את הקטניות עצמן, לא לאכול (בפסח הכוונה. ולאחר פסח, כאמור - אפשר..גם כשבושל בפסח בשביל לאחר פסח). זה משום דרכי שלום, הרב התיר.

אבל לא נראה לי שהוא גם התיר בביתך שלך ממש, לבשל קטניות או לתת למישהו לבשל קטניות בשבילך לשבת שאחרי החג. זה נראה לי כבר ממש מרחיק לכת. אבל באמת לא שאלתי אותו בעניין, אולי פעם יצא לי לשאול את הרב.

אגב, למען האמת, גם מי שאוכל אורז למשל בפסח, לפי מה שידוע לי בורר אותו לפחות 3 פעמים ובדקדקנות הרבה יותר גדולה מביום יום - ככה שזה נראה לי ממש סיוט כל פעם שרוצים לאכול אורז בפסח.

בפורום - הרבה פעמים, במקרים שונים, יצא לי להזכיר את אשכנזיותי

לא ותיק בפורום?

רק כמה שנים יותר ממך...

באישי אני יכול להגיד לך מי הוא, אם תרצה.

אני לא מכיר את הראש של הרב של אבא שלי, ולא מקשה על זה - ככה הוא פסק לו לפני המון שנים, אז מקבלים ואומרים תודה

אה, הוא גם הסביר לו היטב איזה דברים ספציפיים אסורים משום קטניות ואילו מותרים - יש כאלו שמחמירים הרבה יותר מאיתנו בקטניות...(ולא רק חב"דניקים)

עבור מי שהן אסורות עליו באכילה (אא"כ יש בנמצא גם אנשים שיכולים להצטרך להם). ובבין השמשות שבין יו"ט לשבת - מגו דאתיקצאי וכו'.

אם אין לו בע"ח (הנאה), אין לו חולים ואין לו אורחים ספרדים - אז אין לו במה לתלות.

אמרינן הואיל אם תיתכן מציאות תיאורטית שכיחה. כלומר, שיתכן שיבוא שכן ספרדי ויבקש שקית אורז, ולא צריך שיבוא בפועל. אבל אם אין בנמצא כזה ספרדי - לא אמרינן הואיל. (וכן הוא בשימוש בדוד חשמלי ביו"ט, שאמרינן הואיל אם תיתכן מציאות שיהיה צורך במים החמים שנכנסים כעת לדוד. אבל אם החג עוד מעט יוצא ואין שמן להתקלח - אסור).

לכן תפוחי אדמה לא מבושלים, למשל, הם מוקצה. פעם אולי היה נהוג לאכלם בשעת הדחק, אבל כיום אדם שאוכל תפו"א חי - בטלה דעתו אצל כל אדם.

אבל כך אנו נוהגים עם טיטולים שלא נפתחו לפני שבת.

כי בפועל הפוסקים האשכנזים מקילים לילדים, חולים וכו'. כך שתמקיים מגו דאיתקצאי רק אם אדם נמצא על אי בודד בערך.

זה כשר לפסח.

רק לשים בארון סגור שלא ישתמשו בזה בפועל.

אלא רק כמו שכתבת, פיצוחים, או מיני עוגיות שונות שכאלו, וכו'...

ומה שעושים עם הסוכר אפשר לעשות עם הקפה

קולה זה כבר משהו אחר

כמה טיפות קפה כמה טיפות סוכר והכל מסודר..

או לקנות פולי קפה לברור לקלף ולטחון

או לדאוג לחלב לא תעשייתי (מוכרים בירושלים וכדו')

ולכן לא רוצים לאכול מוצרי חלב?

כי אם כן מה הבעיה שחב"ד תארגן איזו רפת ומחלבה פרטית משל עצמה (לחב"ד יש מספיק כסף וביקוש כדי שתוכל להרשות את זה לעצמה, אני בטוח...) ותדאג שברפת הזאת יאכילו במשך חצי שנה לפני פסח את הפרות אך ורק אוכל כשר לפסח?

או שיש בעיה אחרת ולא הצלחתי להבין? אשמח להסבר, לבור שכמוני

בפועל יש חליבה עצמאית שנמכרת .לכבוד פסח - חלב ללא תוספות

החיסרון שזה חלב בלבד ומחמיץ מאוד מהר יחסית לחלב רגיל

והוא אומר שאפשר לשמור חלב בחוץ במשך כמה וכמה ימים בלי שום בעיה ובלי שום קירור. בנוסף הוא אומר ש"תאריך תפוגה" של חלב, בחנויות, הוא כל כך קצר, כי עובר לפחות שבוע-שבוע וחצי (אם לא יותר) מרגע שהוא נחלב, ועד שהוא מגיע לחנויות מתנובה/טרה וכו' - אז למה שחלב בחליבה עצמאית יחמיץ מאוד מהר?

בכל מקרה -מה נחשב תעשייתי? כל דבר שהוסיפו לו אפילו משהו קטן? נגיד - בשר טרי זה בסדר, אבל קפוא זה לא בסדר כי הוסיפו לו דברים?

משתדלים להשתמש בכמה יותר חומרים גולמיים

יש תעשיות שאין בהם זכר לחמץ בכל ימות השנה (שימורים, למשל).

פסי ייצור כשרים לפסח בהכשר העדה החרדית הם פסיי יצור מיוחדים לפסח.

וחלב? הוא עובר פיסטור, הפרדה ואולי עוד מגוון טיפולים, אבל אין בו הוספות, והזכר היחיד לחמץ זה מה שהפרה אכלה.

גם המוצר הכי פשוט כמו חלב

ואין כזה פסי יצור מיוחדים לפסח כ"כ.

ויש זכר לחמץ אצל העובדים וכדו'

לא יודע אם עבדת פעם במפעל וראית מה קורה שם.

אבל מי שמקפיד לאכול תוצרת ביתית בפסח יש לו הרבה על מה לסמוך

בכל אופן זה לא הענין אלא ההקפדה היא על כמה שפחות מוצרים תעשיתיים אלא כמה יותר חומרי גלם.

וכבר האריז"ל אמר שמי שומר על אום חומרות 'מיסטיות' זה מציל אותו מחטא כל השנה

לכן מוצרים בהכשר לפסח של העדה החרדית זה דבר כל כך נדיר.

חמץ אצל העובדים זה שאלה של נהלים וסטנדרטים. דווקא בתעשייה גדולה ומסחרית אני הרבה יותר סומך על הסטנדרט של הניקיון והשמירה (לא רק מחמץ אלא גם בענייני תברואה) מאשר בייצור ביתי וכדו'.

אגב, כשאתה אומר חומרי גלם - למה כוונתך? הרי גם חומרי הגלם כיום הם מוצרים תעשייתיים. אלא אם כן אתה מתכוון רק לפירות וירקות..

ידנית. אנשים נוטפי זיעה, שרוולים ארוכים שנרטבים וכו'.

שמנהג הקטניות הוא חומרא דאתיא לידי קולא-שמתוך כך מוכרחים לאפות מצות הרבה ואינם נזהרים בעשייתם.

יותר מזה שהם מקפידים שהם כשרות ומהודרות מקפידים שיהיה להם קשר לרבי - ע"י המאפיה שנוסדה על ידו או קניה ממוסד של הרבי

בכל אופן אין  שום בעיה בזה כל זמן שזה נאפה תוך זמן קצר.

אכן אתה צודק מתכוונים לפירות ירקות בעיקר(מה שאפשר לקלף - כולל אגוזים ושקדים שקונים לא קלופים )

יש כאלו אמנם שמשתמשים רק בשומן עוף  - אבל שמן זה אחד המוצרים התעשיתיים היחידים שנכנסים לבית חב"די לרוב

דג משתדלים לקחת דג טרי ולהכין אותו או לקנות דג ללא שום תוספת מיוצר במיוחד לפסח

בשר יש כאלו גם  שוחטים לבד אבל זה גם אחד הדברים ה'תעשיתיים ' שנכנסים לבית חב"די

יין מעדיפים ביתי ובכל אופן עם כמה שפחות תוספות (יש יקבים שמייצרים כזה יין)

מלח לוקחים גס ובוררים

סוכר מבשלים לפני ומסננים(ביטול של לח בלח לפני פסח)

ומזה מכינים שלל דברים

אמנם זה מאתגר אבל רעבים לא יוצאים..

נ.ב. יש כאלו שמשתמים בחלב טרי בכשרות מהודרת

עד שאתם מחמירים בספקות מאוד מאוד רחוקים מדרבנן, למה שלא תשנו בסוכה מדאורייתא?...

הרי חב"דניקים (אאל"ט) מקפידים בדווקא למכור חמץ גמור בפסח. אז באיסור אכילה מחמירים עד אין קץ, ובאיסור בל יראה ובל ימצא סומכים על עניינים מפוקפקים..

אני לא בא לתקוף ולעשות רעש, אבל באמת שכואב לראות את העיוותים הללו.

כאדמו"ר הזקן הצמח צדק ושאר הרביים.

והם לא מקילים

רק מחמירים

בעיקר במצות אהבת ישראל..

לא רק שהוא לא אמר זאת - אלא שאף אחד משבעת אדמו"רי חב"ד לא באמת הורה כך, אלא רק נהגו כך לעצמם. אם יש אדמו"ר שמצטער באמת מהאורות - יתכן שהוא פטור (אם כי יש בכך קצת תימה. וכי הקב"ה שציווה על כך לא 'ידע' שיש אורות?). אבל החסידים שלא חשים כלל את האורות אלא "מצטערים בצערו של הרבי" - זו המצאה של הדור האחרון.

אגב, בליובאוויטש באמת לא היה אפשר לישון בסוכה מפאת הקור העז.

לגבי מנהגי פסח - לא מספיק מכיר, אבל זה באמת מעניין לדעת: האם אדמו"ר הזקן היה מקפיד למכור חמץ גמור בדווקא?

זה פשט של הרבה סוגיות, וזו הייתה נורמה. לא רק בלימוד תורה, אבל אף בזמן עשיית מלאכה.

מה בדיוק "הקטע שלנו", חוץ מחתירה לאמת וקבילה על עיוותים?

לגבי ה"ביטא את עצמו. הוא לא יכול בלי זה" - חבל שככה את מציגה את זה. סתם רדידות וציניות, ולא עושה טוב, לא לך ולא לחב"ד.

רק אציין שאני מאוד אוהב את התניא ואת תורת חב"ד בכלל, וההוד של ביתי כולל עשרות ספרי חב"ד.

גם כך כמעט ולא אוכלים מוצרי חלב כל השבוע

(גבינות ומעדנים וכו' זה תעשייתים למהדרין)

כל אלה שרוצים לדבר חופשי חופשי נגד משהו ביהדות , מוצאים את הקטיניות . מדברים נגד מנהג הקטניות שלהם כשברור שהם נגד הכל.

אבל מצד שני אוסר את כל הלחמים מקמח תירס או קמח תפוח אדמה שנראים כמו לחם רגיל, ובאופן כללי את כל המוצרים המודרניים המיוחדים לפסח שיש חשש לבלבול בינם לבין חמץ אמיתי. אני משוכנע שזה גם מה שחז"ל היו עושים.

אבל זה לא תלוי בי...ואני בכל מקרה אוכל קטניות חופשי, שיהיה.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..