אבל ראו בה את השוני.
לא, לא ילדה רגילה,
בסהכ רוצה לראות אור
בקצה המנהרה.
מגיל קטן האוכל לא שיחק אצלה תפקיד,
כי כל מה שנכנס לפה שלה
בסוף נגמר בקיא.
קוראים לזה בולוניה,
מחלה שאין לה סוף,
וכשרע היא מחפשת
איך ת'בעיות לחתוך.
מתי יגיע כבר הסוף,חם,
לשים בקיץ קפוצ'ון
רק שלא יראו סימן.
והדם שזורם לה על היד,
היא לא יודעת
שתזוזה לא נכונה וזה נגמר.
היא לא יודעת,
לא רואה ולא שומעת,
היא נועלת את הדלת של החדר ודומעת,
היא נקרעת כמו החתכים ..



