טוב, עוד חזון למועד.... אני רק בשבוע 18,אבל אנחנו מתחילים לדבר על החששות שלי מהלידה ומהתקופה של אחרי הלידה.
אחרי הלידה הראשונה הייתי בדיכאון אחרי לידה וזה היה נורא. אני ממש לא רוצה לחזור לשם.
אחרי הלידה השניה נרפאתי. ז"א, הדיכאון המשיך גם בהריון!!!! בייחוד שגילו מום כלשהו ואמרו לנו להפיל והייתי לא מפוקסת בכלל.
חשבנו, בעלי ואני, מה גרם לי להירפא אחרי הלידה השניה. הגענו למסקנות הבאות
1. בלידה הראשונה הבת שלי הייתה בתינוקיה, הרגשתי שאין לי מענה בנושא הנקה, לא הצלחתי להניק נורמלי ובלתי מזה. כאב לי מאוד. רציתי רק לישון ולישון ולא הייתי מסוגלת לראות אף אחד, לא אותה ולא אחרים.
דווקא בלידה השניה חששתי כי לא הייתה תינוקיה. אבל האחיות במחלקה מאוד מעורבות, שלחו לי יועצת הנקה שסידרה לי את ההנקה בשניה וחצי. בכללי הרגשתי שהצוות הרפואי עושה הכל כדי שאצליח לתפקד כאמא ברמה הטכנית לפחות. וגם כשבכיתי האחיות ישבו להקשיב לי
בקיצור, המעורבות שלי בתהליך, גרמה לי להתחבר יותר לילד המתוק שלי. וגם היום אני מרגישה אליו רגש יותר נקי, בלי מחסומים.
2. חודשיים אחרי הלידה הוצעה לי עבודה להחליף מורה בחל"ד . התלבטנו אם לקחת אותה בסוף הלכתי על זה וזה היה מטורף! חיזק אותי מאוד.
3. כשהתחלתי לעבוד פשוט הפסקתי להניק והרגשתי פחות מתוסכלת.
נקודה אחת ששמתי לב אליה במיוחד זה שכשאני מעורבת בתהליך, כשאני מרגישה שצריך אותי עכשיו ואין זמן לחשוב על כל מיני שטויות, אני עושה את זה כמו גדולה. לא רק בתהליך הזה אלא בכלל.
וכשראינו בייבי ביום פתאום עלתה בי המחשבה, אולי אנסה ללדת בלי אפידורל? אולי אנסה להיות מעורבת בתהליך?
אני לא יודעת אם אני רוצה, ואם יש לי כסף, לקחת דולה. בעלי וכנראה אמר שלי יהיו איתי בלידה כמו שהיו בלידות הקודמות.
אני קצת חוששת כי יש לי היסטוריה של שתי לידות ארוכות. וכואבת. עם אפידורל. האם אשרוד את זה?
אשמח לתובנות כלשהן.
רק אל תאמרו לי שיש עוד זמן. אני יודעת שיש עוד זמן. אני לא ממהרת לקבל החלטה כזו או אחרת. רק חושבת.
תודה
אחרי הלידה הראשונה הייתי בדיכאון אחרי לידה וזה היה נורא. אני ממש לא רוצה לחזור לשם.
אחרי הלידה השניה נרפאתי. ז"א, הדיכאון המשיך גם בהריון!!!! בייחוד שגילו מום כלשהו ואמרו לנו להפיל והייתי לא מפוקסת בכלל.
חשבנו, בעלי ואני, מה גרם לי להירפא אחרי הלידה השניה. הגענו למסקנות הבאות
1. בלידה הראשונה הבת שלי הייתה בתינוקיה, הרגשתי שאין לי מענה בנושא הנקה, לא הצלחתי להניק נורמלי ובלתי מזה. כאב לי מאוד. רציתי רק לישון ולישון ולא הייתי מסוגלת לראות אף אחד, לא אותה ולא אחרים.
דווקא בלידה השניה חששתי כי לא הייתה תינוקיה. אבל האחיות במחלקה מאוד מעורבות, שלחו לי יועצת הנקה שסידרה לי את ההנקה בשניה וחצי. בכללי הרגשתי שהצוות הרפואי עושה הכל כדי שאצליח לתפקד כאמא ברמה הטכנית לפחות. וגם כשבכיתי האחיות ישבו להקשיב לי
בקיצור, המעורבות שלי בתהליך, גרמה לי להתחבר יותר לילד המתוק שלי. וגם היום אני מרגישה אליו רגש יותר נקי, בלי מחסומים.2. חודשיים אחרי הלידה הוצעה לי עבודה להחליף מורה בחל"ד . התלבטנו אם לקחת אותה בסוף הלכתי על זה וזה היה מטורף! חיזק אותי מאוד.
3. כשהתחלתי לעבוד פשוט הפסקתי להניק והרגשתי פחות מתוסכלת.
נקודה אחת ששמתי לב אליה במיוחד זה שכשאני מעורבת בתהליך, כשאני מרגישה שצריך אותי עכשיו ואין זמן לחשוב על כל מיני שטויות, אני עושה את זה כמו גדולה. לא רק בתהליך הזה אלא בכלל.
וכשראינו בייבי ביום פתאום עלתה בי המחשבה, אולי אנסה ללדת בלי אפידורל? אולי אנסה להיות מעורבת בתהליך?
אני לא יודעת אם אני רוצה, ואם יש לי כסף, לקחת דולה. בעלי וכנראה אמר שלי יהיו איתי בלידה כמו שהיו בלידות הקודמות.
אני קצת חוששת כי יש לי היסטוריה של שתי לידות ארוכות. וכואבת. עם אפידורל. האם אשרוד את זה?
אשמח לתובנות כלשהן.
רק אל תאמרו לי שיש עוד זמן. אני יודעת שיש עוד זמן. אני לא ממהרת לקבל החלטה כזו או אחרת. רק חושבת.
תודה
אקרא אותו בע"ה. בעבר בדקתי כמה דולות ולא כ"כ התחברתי לרעיון... אמא שלי מתפקדת לגמרי כמו דומה, ובייחוד אם תהיה לה הכוונה מה צריך לעשות.. כמובן שאם נראה שזה לא מסתדר נחשוב על דולה אבל אני קצת חוששת מנוחות של אישה "זרה" בלידה.