כל יום כל שבוע כל חודש כל חג 24/7. נמאסס.
הם פעם דיברו על גירושין. שמעתי אותם.
באישון לילה. כשהם לא רצו שישמע.
אבל עם הצרחות שלהם ועם האיומיים שמשטרה תבוא לא היה אפשר שלא לשמוע.
כלפי חוץ הם נחמדים. צדיקים. רבנים. טובים. משפיעים כאלה.
אבל בבית?! כלום. הכל רע. רק רע. כמה רוע יש בהם. לא שווה את כל הטוב שהם עושים בחוץ.
שיבינו משהו- קודם שיטפחו את עצמם. את הבפנים שלהם שאח"כ יילכו החוצה.
ואם אתם שואלים אותי?! תתגרשו. כי לי כבר נמאס לשמוע את הוויכוחים הטיפשיים שלכם.
לי יהיה בית אחר. אחר אחר. טוב יותר. בעז"ה.
אומרים שמריבות רק מצמיחות ורק מעלות אבל אצלי זה לא יהיה ככה. אני לא תינוקת שצכה לריב כדי לכבד בפעם הבאה יותר.
נמאס עם ההצגה שאתם מציגים לנו כל פעם מחדש. אמא לא מרגישה טובה לא הצליחה להירדם כל הלילה. נמאס שיום אח"כ אתם הזוג הכי אוהב בתבל.
נמאס לשמוע את הזלזול אחד בשני.
נמאס לשמוע את הציונות הרבה ביניכם.
נמאס לראות אותכם.
נמאס לשמוע אותכם.
לא רוצה להקשיב לכאלה הורים.
הורים שהורסי. שלא בונים מה שכן הם אמורים לבנות.
אל תרדפו אחרי. אחרינו. אנחנו נלמד ת'חיים בחיים עצמם. לא נראה לי שמכם.
תודה על מה שכן למדתם אותי. קצת. אבל למדתם. טוב. וותרנות. צניעות?. שקט. חסד. ועוד. תודה.
ויאללה. תחליטו אחת ולתמיד.
ואם יום אחד לא תראו אותי חוזרת לבית זה יהיה בגללכם. לי נמאס. נמאס מכם. ונמאס להיות השפחה שלכם. עושה הכל בשבילכם ועוד אח"כ מקבלת בראש. די. הגיעו מים עד נפש.
כדי שתחליטו מהר את החלטת החיים שלכם. יעשה טוב לכם. לי. ולנו.
לא אני לא רצה להתחתן. למרות שפעם היה חלום כזה. להתחתן. עכשיו כבר פחות. הוא יורד עם הזמן. גם בגללכם/ בזכותכם.
תדעו שפעם התפללתי עליכם. עכשיו זה תלוי במצברוח.
אחד גדול....
