ואם היא עשתה תשטבה גמורה על זה ועכשיו היא אדם אחר?

למה, צריך לספר כל נפילה שהייתה לי בעבר?

ממש לא נראה לי.

בס"ד

עד כמה שזה נשמע קשה..לפעמים עדיף לאדם שלא לדעת כל דבר...

ובדברים ש"בינו לבינה" השתיקה יפה להם..

שלא תבין לא נכון.. אמון זה דבר מרכזי וחשוב בזוגיות-עמוד התווך.

אבל אנו רואים בתנך שאפילו בורא עולם שינה מפני השלום..כששרה חשבה בליבה

"אחרי בלותי הייתה לי עדנה ואדוני זקן"..וכשבורא עולם משחזר את המחשבה לאברהם הוא 

אומר:" למה זה צחקה שרה לאמר האף אומנם אלד ואני זקנתי"-שכביכול היא אמרה על עצמה שהיא זקנה

כשבפועל היא אמרה על אברהם..וכל זה עשה ה' בשביל השלום...תחשוב על איזה זוג קדוש מדובר..מי בכלל יחשוב 

שאברהם ייפגע ממחשבה כל כך דקה שכזאת...ובכל זאת בורא עולם התחשב...

ולכן אני נוטה להסכים עם "בת 30" אם הבחורה התחזקה ועשתה תשובה על הדבר..אין עניין להרחיב יותר מידי בנושא..

על אף שאם הקשר רציני והכיוון די ברור צריך ליידע שהעבר לא היה הכי נקי והיו מקרים(כי בפועל הדבר יתגלה בעתיד הלא רחוק..) אך ממש לא צריך להרחיב בנושא...

לא שאני מומחה גדול בהלכות הנוגעות לדבר...לא נראה לי שיש בעיה הלכתית בזה וצריך עיון..

דרך אגב, לא הייתי פוסל מישהי בגלל עברה אף אחד אינו מושלם ולצערינו כולנו נופלים וכמו שבורא עולם נותן לנו

הזדמנויות חדשות אין סיבה שגם אנו לא ניתן לאחרים במיוחד אם היא התחזקה ומשתדלת לקיים את רצון הבורא..

בהצלחה רבה אחי! זיווג הגון במהרה

אתה רואה שבכתוהב זה סכום אחר.... אתה משקר לאדם לטובת בנאדם אחר??! למה אתה חושב שזו שעשתה את העברה שווה יותר??!

דבר שני יש שינוי נוסח בכתובה-אבל בזההרב משה פיינשטיין פותר לנו את הבעיה וומר שאם הבחור מקבל על עצמו את הסכום של כתובת בתולה זה בסדר ולא צריך לשנות 

דבר שלישי-זה באמת מקח טעות... וגם זה מופיע באופן ברור בהלכה

כוונתי להלכה הייתה בדגש על "שלא צריך להרחיב ולדבר על זה יותר מידי" ולא על לספר...

כתבתי שצריך לספר מכיוון שבין כה וכה הדבר יתגלה..

בס"ד

כמו כל הדברים הכי משמעותיים כדי לספר את זה רק אחרי שנבנה כבר אמון בסיסי, ואז יש סיכוי שהבחור יקבל את זה בהבנה רבה יותר. כמובן לא שנייה לפני אירוסין.
ישועות ונחמות. ובכל מקרה הכי כדאי שתשאל רב חכם ורגיש, ולא את דעתנו הענייה.

זה אמור להיות ל@חליל הרועים

אם אתה אוהב אותה וגם מן הסתם היא חזרה בתשובה, אז אתה תחתוך אותה בגלל זה?

אם כן, אז זה ברור כשמש למה היא לא תספר לך.

וגם זה די מוכיח שהאהבה שלך היא תלויה בדבר, כך שהאהבה שלך לא שווה יותר מדי.

אם לא, אז למה אתה מתעסק יותר מדי עם השאלה הזאת?

האפשרות היחידה שאני רואה כבעייתית (שאז בהחלט צריך ליידע אותך על זה כמה שיותר מוקדם),

שאתה כהן, ושהיא נבעלה לגוי או לקרוב משפחה שלך - שאז היא נאסרת עליך.

אם לא מדובר על הסיטואציה הבעייתית שהבאתי לעיל,

אני חושב שהיא צריכה לספר לך רק כשאתה תהיה מוכן נפשית לקבל אותה כמו שהיא.

כי אם לא, אז או שזה מראה שאתם לא בקשר שהולך לכיוון חתונה ואז אין שום שתספר לך משהו כ"כ אישי,

או שזה מראה שאתה לא אוהב אותה באהבה שאינה תלויה בדבר ואז היא צריכה לחכות ולקוות שתאהב אותה כמו שהיא.

נראלי שזה קצת עובר את הגבול ומתאים יותר לפורום סגור.

בברכה

כפיר

כשם שיש הבדלים פיזים בין בנים ובנות

יש דברים שעליהם אפשר לדבר בצורה צנועה בקשר לבנות

ולא בקשר לבנים

בנוסף לכך-אני בן ואני חושב שזה קצת עובר את הגבול.

לא ראיתי שהייתה כאן בת שכתבה משו דומה.

בברכה

כפיר

שאתה אומר בתולה אתה מתכוון לאחת שעשתה מרצונה את המעשה או שאתה מכליל גם אחת שנאנסה?

אבל מצד שני זה גם תלוי הרבה מאוד גורמים ומשתנים אחרים.

האם זה היה משו חד פעמי?

באיזה מצב נפשי היא הייתה ו/או נמצאת עכשיו?

האם היא מבינה את הבעתיות שבכך?

האם היא לא באותו מקום?

יש לזה אלף ואחת משתנים שונים

אבל בכו"מ אני חושב שאסור להסתיר משו כזה.

בברכה

כפיר

ותשכח מזה.....טעויות קורות....

שזה משו שבכל מקרה יתגלה בערב החתונה...?!

"ודי לחיכמא ברימזא"

אם זאת הדרך שלכם להתמודד עם שאלות קשות

תמחקו.

ולהבא כדי שתשים לב שלמי שירשרתי.

אם העניין היה עברה היא באמת היתה יכולה לפתוח את זה רק אם היה באלה... אבל לא רק זה העניין-זה לא אותה איזה וזה כל מה שהוכיחו פה עם הסכום של הכתובה וכל זה...

ראית את הכתובות?

בד"כ לא מבליטים את זה

בחתונות כאלו נותנים למישהו להקירא את הכתובה והוא מריץ קטעים מסוימים שלא ישמעו בדיוק מה הוא אומר

בל אתה רוצה להגיד לי שרבנים חרדיים ישימו על הרבנות?

הצחקתני

אבל אל תבלבלו את המוח שאפשר סתם ככה!!! והוא סומך על העניין של "סבר וקיבל"

אבל מחיפוש בגוגל מצאתי את המקור הזה.

ובו הדיינים מתייחסים לכתובת בתולה, שנכתבה למי שאינה בתולה כאל טעות. [יעויין שם האם יש השלכות הלכתיות לעניין, ובכלל יש שם מקורות חשובים לגבי הנידון פה]. אני מניח שכדיינים הם היו אמורים לדעת אם יש מדיניות גורפת כזו.

א. הדיינים כתבו - "בנידוננו הבעל ידע היטב את מעמדה של אשתו ואין כאן הטעיה מצידה. הטעות נפלה מצד הרב המסדר שסדר להם כתובת בתולה והבעל התחייב מאתים זוז במקום מאה."

ב. אני לא מבין למה מדברי הבעל אתה רוצה שלא אאמין. לא ראיתי שם מחלוקת בין הצדדים על העובדות הרלוונטיות. [א. היא לא הייתה בתולה ב. הבעל ידע מראש].

אכן הרב פיינשטיין בתשובה שהבאתי [תשובה שצוטטה באותו פסק] כותב שניתן לכתוב כתובת בתולה בהסכמת הבעל, אם האישה מותרת לכהן.

בכל מקרה, הדיון מה ניתן לכתוב בכתובה בידיעת והסכמת הבעל, אינו נוגע לנידון של הסתרת המידע לפני החתונה.

כי הוא יכול להתחייב לה מרצונו על הסכום של כתובת בתולה.

רק לא לפרט יותר מידי

היא מחויבת שלא לספר ועיין בדבריו המפורשים של רב כהנא בגמרא בברכות ל"ד ע"ב.

(ובפסוק "מכסה פשעיו לא יצליח" הכוונה מהבורא)

יש להמנע מפרסום חטאים סתם, כי יש בזה חוצפה וחוסר בושה. זה לא דומה למקרה שבו זה נאמר לצורך.

ויעויין באגרות משה, שפוסק שצריך לספר, אבל בשלב מתקדם.

[כמובן, איני בא לפסוק הלכה, ואולי יש דיעות נוספות מלבד האגרות משה, או שיש נסיבות מיוחדות שהדין לגביהם אחר וכדו']

אך גם בפסק עצמו הוא מורה למסגר לחלוטין את האירוע הזה בעבר ולא לקשור אותו חלילה להווה או לעתיד. שאלת הצורך כאן בהחלט זקוקה ביאור.

מכיר פסיקה אחרת מזו.

זה לא עניינו של איש.

אותו מאמר של רב כהנא בברכות נפסק להלכה ברמב"ם בהלכות תשובה ב, ה. ועיין בית יוסף אורח חיים סימן תר"ז. וכן הוא בזוהר הקדוש אמור קא, א. ועיין יומא פו, ב. ובספר חסידים סימן כ אשר קרא לזה עזות פנים.

ממש בהתחלה.

יש כאלה שבשבילם זה קריטי לגמרי - גם אם עשתה תשובה ומבחינת "בין אדם למקום" "סידרה" את הענין.

יש כאלה שבשבילם זה קריטי, ואם בגלל ש"נוצר משהו" עם הזמן, הבחור ינסה "להדחיק" מה שמרגיש לכך, זה עלול לפעמים לקלקל  אח"כ.

זה לא נושא "צדדי", וגם זה חלק מה"אמון".  נכון שלהיכרות ראשונית - כדי להכירה בסיסית כעת, וגם כדי שעדותה על רמת התנערותה מהענין תהיה אמינה - יש מקום. אבל בשלב התחלי.

לדעתי, זה יפריע לכל אחד.

גם אם תעבור פה אחד אחד ותשאל אותם אם הם יסכימו לצאת עם מישו/ מישי כזאת, התשובה של הרוב המוחלט תהיה לא.

אבל ברגע שאדם מכיר ויש איזשהו חיבור והכרות בין שני הצדדים דבר כזה מתקבל יותר בהכלה,

זה לא אומר שישר הצד השני יקבל את זה בזרועות פתוחות, אבל לפחות יש את שני הצדדים לבחון את העיניין כיוון שקצת מכירים, וזה יהיה שיפוט הוגן.

תסכים איתי, שהרבה יותר קל לשלול לפני שמכירים, אז אם כבר שוללים לפחות שהשלילה תהיה הוגנת לאחר ראיית כל הצדדים, הייתרונות והחסרונות.

לפעמים לשלול לפני שמכירים - 

אבל זו בדיוק סיבה גם לכיוון השני.

כי לפעמים בגלל ההיכרות, אדם שזה כן ממש קריטי עבורו ידחיק קצת - ואח"כ עלול להפריע לו מאד, וזה כבר עלול להיות עם תוצאות קשות יותר (ויש גם לא-פעם הבדל בין "מישהו" ל"מישהי". לעיתים לבנים זה עלול להפריע יותר).

לכן, חלק מה"הוגנות" לדעתי, היא גם לא להביא למצב כזה.  אבל בהיות שיש כאלו (ולעיתים גם יש שוני במה בדיוק המקרה), שאכן ההיכרות תעשה את זה לפחות חמור סובייקטיבית - אז לכן כתבתי שלדעתי, יש מקום להיכרות ראשונית לפני יידוע (מה גם שלא נעים, בצדק, לומר לכל אחד, לפני שרואים אם בכלל "יש כיוון"). אבל מעבר לכך, לא הוגן לכיוון הזה. כך נראה לי. 

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?