אם אני לא טועה...

אנחנו בראש פינה הקמנו סניף חדש  השנה ואנחנו ממש עומדים על זה שהוא יהיה ניפרד וזה ממש בעייתי כי לא כל הציבור הדתי מעונין בזה וזה יוצר המון עימותים עם הורים וכו..

אני נמצאת בסניף נפרד ב"ה.

חסכנו לעצמנו בעיות נגיעה, בנים-בנות.

אני חושבת שאידאלים לא באים דווקא כשזה מעורב.

ולא פוגם בכלל באיכות הסניף, לדעתי מעלה אותו.

אנחנו דוגלים בשיטות החינוך של בנ"ע

אבל מוסיפים פן חינוכי נוסף.

להיות נפרדים, זה יותר צנוע

אבל אני בסניף מעורב והרוב שומרים נגיעה,

אין בעיות רציניות בנושא, ואסור לעשות הכללות

יכול להיות סניף מעורב ,אבל שהרמה שם יותר טובה מנפרד . ויכול להיות נפרד אבל הרמה ה' ישמור....

האידיאל זה חבר'ה צנועה!!!

אכן, חברה נפרדת יכולה להיות לא צנועה, אך בדרך כלל חברה נפרדת היא צנועה יותר מאשר אותה חברה בעירוב.

מצד שני, חברה מעורבת אינה יכולה להיות צנועה, וחברה צנועה אינה יכולה להיות מעורבת, במיוחד לא בגיל ההתבגרות.

המושג "חברה מעורבת צנועה" הנו מושג מסולף. 

תחילת דרכו בחיפוש היתרים ל"חברה צנועה מעורבת", שלא נמצאו למחפשיהם*.

בסוף דרכו "חברה מעורבת צנועה" היתה לאידיאל גדול, למרות שאין אפשרות שתהיה כזו בשום דרך שהיא.

גם אם ישנן חברות מעורבות מסוימות, בהן הרמה טובה יותר מחברות צנועות מסוימות, אין הדבר מהווה הוכחה לטענה כי קיימת חברה מעורבת שהיא גם צנועה.

אם אותן חברות מעורבות לעיל היו נפרדות, רמתן היתה עולה מעלה מעלה, וכן להיפך לגבי החברות הנפרדות.

*ההיתר של בעל ה"שרידי אש" המוזכר באופן כמעט תמידי בשיחות אלו, אינו רלוונטי ממספר סיבות:

1. ההיתר היה ספיציפי למקרה זה.

2. ההיתר ניתן רק מחמת חשש כבד מפני התבוללות.

3. ההיתר ניתן רק לשירה מעורבת של שירי קודש בלבד.

4. ההיתר ניתן רק למצב בו הישיבה ללא מחיצה, בנים מול בנות, ולא ישיבת בן לצד בת, כמו שקורה בחלק מהסניפים המעורבים.

מכיוון שכבר בתקופתו עשו שימוש נרחב ומסולף בהיתר זה, בעל ה"שרידי אש" הביע את חרטתו מפרסום ההיתר.

אני חניכה בסניף נפרד,והאמת נראה לי די טוב שחוסכים לנו את כל ההתעסקות הזו עם הבנים,שלמען האמת-לא ב'מת אכפת לנו מהם. חברות שלי טוענות שסניף נפרד זה לא שווה כי עם הבנים זה כל הצחוקים. לדעתי צחוקים זה ממש לא קשור,יש גם בנות מצחיקות וגם בנים בלי טיפת הומור. 

ואני רואה חברות שלי מהכיתה, מתעסקות המון בבנים של השבט שלהם,מי אוהב את מי וכל מיני דברים כאלו.

אני מאוד שמחה שחוסכים לנו את זה לפחות לעוד כמה שנים. כי בגיל כזה זו באמת התעסקות שרק מזיקה.

לא אשינו פעולות יחד,לא היה לנו את אותו החדר,

אבל אני יכול לעשות מינין מהחברים שלי בשבט שיש להם חברה, אחד מהם החליף חברה כבר3 פעמים...

ואני לא מדבר על העיר, אני מדבר על ישוב !!!

אין כמעת אחד בכיתה שלי(גם הרבה מישובים אחרים) שאין לו תמספרים של כל הבנות בשבט שלו כי הוא "צריך" וזה בישובים שיא הדוסים!!!

אז תפסיקו להגיד שאתם סניף ניפרד אם בישבצים עושים צחוקים ובחודש אירגון המורלים הם עם הבנות, ובמסעות הולכים ביחד...

תעברו לאריאל

לפי תורת ישראל

אני גרה ביישוב שהסניף בו נפרד, אבל יש לבנות "דיבור" עם הבנים ולהפך.

הפעולות נפרדות, וגם כשעושים דברים מעבר לפעולות, למשל מנגל ביום העצמאות, אז עושים רק הבנות/רק הבנים.

זה לפי דעתי דבר מצוין.

באתי פעם לסניף של חברה שגרה בעיר, בסניף מעורב, ושם הם היו כל השבט ביחד, דיברו, צחקו. שאלתי כמה שומרים נגיעה, ורק בן אחד ושתי בנות אמרו שהם שומרים נגיעה (מתוך 30 בנות ו25 בנים!).

לנו ביישוב, אין זוגות בשבט, ולעומת זאת, בסניף של חברתי, יש 7 זוגות, שנפרדים כל חודש-חודשיים גג.

לפי דעתי, לגדול עם בנים (בתור בת), זה מבלבל נורא, וגם הרבה פחות חופשיים מאשר לגדול רק בנות או רק בנים.

אפילו להיות בשבט מעורב זה מבלבל. ושבט נפרד חוסך את הבלבול הזה.

אז איך נכיר בנים? או איך נכיר בנות? תשאירו את השאלה הזאת להמשך, שתהיו בני 18-19, ותכירו בעז"ה.

חוץ מזה, לנו בישוב יש נוער. ושם זה מעורב ונפגשים כולם... 

אבל זה בגיל יותר מאוחר מאשר שבט - כיתה ג או ד. והנוער זה מכיתה ט' או י', תלוי באיזה יישוב.

סניפים נפרדים

לתנועה הגדולה ביותר בציבור הציוני דתי בגלל מניעים דתיים!!!!

זה לא ניראה הזוי?????????

אז ברשותך אני מעדיף להקצין, ולהנות.

להפריד, ולהיבנות.

מעדיף לשמור על עצמך או לבוא להשפיע בתנועה הגדולה.

ויש רבנים שיסכימו גם לזה.

ניסחת את המילים שלי!!!

אני מרגיש שיש לי מה לתרום- ולכן אני בבני עקיבא.

אני רואה שיפור ע-נ-ק-י של חברים שלי מאז שהצטרפתי- וזה באמת עוזר!!

ממליץ לכולם! -הרגשת סיפוק מטורפת!

זה כמו ש"לף צעיר

אני בשבט ציון סניף לוד זה סניף מעורב,אבל השבטים נפרדים.

מדי פעם מתלבטים אם לעשות דברים מעורבים, לי אין בעיה עם זה, ורוב השבט דווקא מעוניין בזה.

אבל בגלל כמה בשבט זה לא קורה!!!

מה אתם אומרים לעשות??

בעיני במקומות שמתאים-ברור שעדיף נפרד,

אבל יש גם סיבות טובות לזה שיש סניפים מעורבים.

לסניף שלי שהוא מעורב לגמרי באים גם חבר'ה יותר מסורתיים וגם כמה חילונים (מעטים) וזה ממש ממש מחזק אותם, ולדעתי זה מעולה, אם הסניף היה נפרד הם לא היו באים פשוט. נכון שזה קשה יותר ובעייתי אבל זה שווה את זה.

אני כן חושבת שברמת האידיאל צריך לשאוף להגיע למצב שבכל הסניפים אפשר להפריד, אבל איפה שצריך שיהיה מעורב,

שיהיה מעורב.

באופן אישי הייתי מעדיפה להיות בסניף נפרד אבל שוב, זה שווה את זה.

נקודה נוספת היא שבהרבה מהסניפים המעורבים יש בעיה של חוסר צניעות ואז אולי כן כדאי להפריד למרות היתרונות, אבל אצלנו זה ממש לא ככה, ב"ה אין עניינים של נושאי שיחה וחוסר צניעות כמעט בכלל, וזה לעומת חלק מהסניפים הנפרדים שהמצב אצלם בנושא הזה הוא נורא..

(שלא ישתמע מכאן שאני חושבת שמעורב עדיף,אבל פשוט אי אפשר להכליל.)

אני ממש רואה את זה עם החניכים שלי.

זה לא שבסניפים מעורבים זה חוסר צניעות- יש כאלה ויש כאלה...

ובד"כ הטובים משפיעים..

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.