אולי אף הכיר את החפץ חיים...

אדם גדול, בלי ספק, למרות שמעולם לא הכרתי אותו אישית, לא פגשתי אותו, ולא זכיתי ללמוד מכתביו.

אחד מענקי הרבנים בדור בכל קנה מידה אפשרי נפטר ובתקשורת הכללית בקושי יודעים מי זה

בס"ד

נולד בווינה להרב יוסף צבי וואזנר ולרחל לבית שיף. בצעירותו למד אצל רבי יהודה מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין והיה גם תלמידו של רבי שמעון מזליחוב, המשגיח בישיבה. התחתן ועלה לארץ ישראל לפני השואה. התגורר בירושלים ברחוב הושע. למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי. היה רב בשכונת גבעת שאול. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים.

בסוף שנות ה-40 עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר, על מנת להתמנות בה רב ואב"ד. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, הרב איסר זלמן מלצרוהרב הראשי לא"י הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הקים את "ישיבת חכמי לובלין", על שם הישיבה שבה למד בצעירותו. במבנה נפרד נמצא בית ההוראה זיכרון מאיר, ובמבנה נוסף שוכן בית דין צדק זיכרון מאיר.

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי שבט הלוי. מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך. כיום מוסר את השיעור בספר החינוך בנו, הרב חיים מאיר.

הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה‏^[1].

הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)‏^[2].

בשנותיו האחרונות לא פסק כבר בהלכה עקב חולשתו, אף שעדיין מסר שיעורים. כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("אש תוקד בקרבי"). בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים ברחבי העולם. נפטר בליל הסדר,ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015.

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

מבין ספריו של הרב וואזנר ידוע במיוחד ספר השו"ת שלו, שו"ת שבט הלוי, הכולל אחד-עשר חלקים. גם ספרים אחרים שלו יוצאים תחת שם זה.

בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", המופקד על ההוצאה לאור של תורתו. המכון הוציא את שיעוריו מן השנים תשנ"ח-תשס"א וכן את "שבט הלוי - מפתחות" על שו"ת שבט הלוי ו"שבט הלוי - חנוכה".

במכון גם ספריית קלטות ובה למעלה מחמשת אלפים שיעורים. מתוך סדרת הספרים "שבט הלוי על התורה", בהוצאת המכון, יצא בשנת תשע"ד החלק הראשון על חומש בראשית.

בשנת תשע"ב החלו חברי המכון להוציא לאור את שיעוריו העיוניים בסוגיות הש"ס בסדרת ספרים הקרויה גם היא "חידושי שבט הלוי" - על הש"ס.

ספרי "תורת הלוי" על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו, יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן תלמידו הרב שמואל אליעזר שטרן.

ספרו "שיעורי שבט הלוי" מבוסס על סיכומי שיעורים שמסר בהלכות נידה.

הרב עובדיה בשביל הספרדים?

אז הרב וואזנר בשביל החסידים.

קפיש?

להתחיל באמת "להסביר" מי הוא היה זה לנסות לתמצת גדול עולם לכמה משפטים. אפשר להסביר טכנית שהוא היה מהפוסקים הגדולים ביותר של היהדות החרדית האשכנזית, בדגש על החסידית - אבל להתחיל בדוגמאות מעשיות של פסקים? זה יוזיל מכבודו, לדעתי.

יש שמות שאומרים ועצם השם לבדו כבר אומר הכל, גם אם לא הכרת אותו אישית ואפילו אם לא למדת פעם בחייך פסק שלו - שמות של רבנים וענקים כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, הרב קנייבסקי יבדל"א, הרב מרדכי אליהו, וכן - גם הרב וואזנר זצ"ל.

ואם אתה רוצה להרחיב, אז כמו שאמרו לך - יש את ספריו, ואתה יכול ללכת גם לתפוס איזה חסיד במאה שערים ולבקש ממנו ללמד אותך כמה דברים שהרב וואזנר פסק.

אם אתה באמת רוצה לדעת מי היה - אז בבקשה, פתח את הספרים שכתב ותלמד אותם, ואז תבין מי הוא היה.

ללהכיר כמה פסקים.

אני מניח שרבים מהכותבים פה מכירים את הספר שמירת שבת כהלכתה, ולמדו ממנו, או בדקו בו שאלות שהתעוררו להם, אך לא ידעו לאפיין את הפסיקה.

אפשר להכנס לאוצר החכמה שברשת הגירסה המלאה, ולעשות חיפוש של המילים +שו"ת שבט הלוי [ה"+" כדי שזה ייתן תוצאות אם אות קודם, כמו בשו"ת], ולהתרשם עד כמה הוא נוכח בדיונים הלכתיים. 

לא מכירים אות כ"כ בשמו

הוא היה פוסק גדול שענה תשובות רבות בהלכה בתחומים רבים, שקובצו בספרו שו"ת שבט הלוי.

כמדומני שמבחינת דרך הפסיקה הוא משתייך לבית המדרש של תלמידי החתם סופר, אך הוא גם תלמיד של החזון אי"ש.

עסק במיוחד בהלכות טהרת המשפחה [וכמדומני שיש לו גם פסקים ייחודיים בתחום].

עמד בראש בית הוראה חשוב בבני ברק ורבים עשו אצלו שימוש מעשי.

מבין תלמידיו הרב בראנדסופר והרב הלברשטאם זצ"ל, שהיו דיינים בעדה חרדית.

ויבדל לחיים, הרב שמואל אליעזר שטרן.

פסקיו מובאים רבות בספרי דורנו.

כמדומני שהוא היה האחרון שנשאר מקבוצה של כמה פוסקים גדולים, בני אותו דור בערך, שפסקיהם השפיעו רבות על דורנו. 

אני לא נרגעת מזה.

פשוט נורא.

בין תקלה טכנית (גם אם פושעת) של יחידים, לבין התנהלות ציבורית בלתי אחראית בעליל 

שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם ועד עכשיו בנס לא נגמרה באסונות.

זכיתי להיות בלוויה שלו.

זה היה מרגש לראות שבשעה אחת וחצי בלילה, אלפי אלפי אנשים באו לחלוק כבוד אחרון, כולם עם בגדי שבת.

כשראיתי את כל ההמון הבנתי כמה הוא היה גדול- שאנשים בהתראה כ"כ קצרה הגיעו.

זכותו תגן עלינו.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.