אולי אף הכיר את החפץ חיים...

אדם גדול, בלי ספק, למרות שמעולם לא הכרתי אותו אישית, לא פגשתי אותו, ולא זכיתי ללמוד מכתביו.

אחד מענקי הרבנים בדור בכל קנה מידה אפשרי נפטר ובתקשורת הכללית בקושי יודעים מי זה

בס"ד

נולד בווינה להרב יוסף צבי וואזנר ולרחל לבית שיף. בצעירותו למד אצל רבי יהודה מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין והיה גם תלמידו של רבי שמעון מזליחוב, המשגיח בישיבה. התחתן ועלה לארץ ישראל לפני השואה. התגורר בירושלים ברחוב הושע. למד אצל הרב יוסף צבי דושינסקי, ועשה שימוש חכמים אצל הרב שמשון אהרן פולונסקי. היה רב בשכונת גבעת שאול. למד בבית המדרש אוהל תורה בירושלים.

בסוף שנות ה-40 עבר לבני ברק, על פי הצעתו של החזון איש, והזמנתו של יעקב הלפרין מייסד שכונת זיכרון מאיר, על מנת להתמנות בה רב ואב"ד. בעידודם של החזון איש, הרב דב בריש וידנפלד, הרב איסר זלמן מלצרוהרב הראשי לא"י הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הקים את "ישיבת חכמי לובלין", על שם הישיבה שבה למד בצעירותו. במבנה נפרד נמצא בית ההוראה זיכרון מאיר, ובמבנה נוסף שוכן בית דין צדק זיכרון מאיר.

הוא נהג למסור שיעור הלכה מדי יום חמישי, שבו השתתפו תלמידי חכמים בולטים. שיעורים אלו נדפסו לימים בספר שיעורי שבט הלוי. מסר מדי שבת שיעור בספר החינוך. כיום מוסר את השיעור בספר החינוך בנו, הרב חיים מאיר.

הרב וואזנר היה הפוסק הבולט ביותר בקרב הציבור החסידי, ואחד מן הפוסקים הבולטים בציבור החרדי בכלל. בספריו, שאלות ותשובות שבט הלוי, הוא דן בשאלות רבות שהתעוררו עקב הקדמה הטכנולוגית, כגון עין אלקטרונית המצלמת או מדליקה אור בעת תזוזה בשבת וכן בעיית הקלנועית בשבת.

בפולמוס שהתעורר בשנת ה'תשי"ז עם צאתו לאור של הספר "נצר מטעי", מאת הרב נתן צבי פרידמן, רבו של שיכון ה' בבני ברק, ובו היתרים הלכתיים כגון היתר לכבות תנור גז ביום טוב, קרא הרב וואזנר שלא לקבל פסקים אלה‏^[1].

הגם שראה עצמו תלמיד של החזון איש, בסוגיית היחס אל החילונים עמדתו ההלכתית נוקשה יותר מזו של החזון איש (הרואה אותם כתינוק שנשבה)‏^[2].

בשנותיו האחרונות לא פסק כבר בהלכה עקב חולשתו, אף שעדיין מסר שיעורים. כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("אש תוקד בקרבי"). בין בוגרי ישיבתו ישנם פוסקים ידועים ורבנים ברחבי העולם. נפטר בליל הסדר,ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015.

במשך עשרות שנות קיום הישיבה, נקהלו תלמידיו וחסידיו במסגרת קהילות "שבט הלוי" ברחבי הארץ והעולם, העומדות תחת מנהיגותו והדרכתו. קהילות כאלה קיימות בבני ברק, ירושלים, אשדוד, אלעד, מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש וארצות הברית. המוסדות כוללים בתי כנסת וכוללי אברכים. בני קהילתו בבני ברק מחנכים את ילדיהם בתלמוד תורה "חוג חת"ם סופר" בעיר, שנוסד ועמד במשך שנים רבות תחת הנהגתו של הרב ברנפלד, חבר בית דינו של הרב וואזנר.

בשנת תשס"ו הוקם איחוד אברכים של תלמידיו, בראשות נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר. הארגון איגד את קהילות שבט הלוי בישראל, פעל בתחומי צדקה, ארגן שיעורי תורה לבני הקהילה והוציא ביטאון חודשי בשם בית חיינו. בהמשך נסגר ה"איחוד" ובמקומו הוקמה "התאחדות האברכים" מטעם הנהלת הישיבה.

מבין ספריו של הרב וואזנר ידוע במיוחד ספר השו"ת שלו, שו"ת שבט הלוי, הכולל אחד-עשר חלקים. גם ספרים אחרים שלו יוצאים תחת שם זה.

בשנת תשנ"ט הוקם מכון "מעיינות הלוי", המופקד על ההוצאה לאור של תורתו. המכון הוציא את שיעוריו מן השנים תשנ"ח-תשס"א וכן את "שבט הלוי - מפתחות" על שו"ת שבט הלוי ו"שבט הלוי - חנוכה".

במכון גם ספריית קלטות ובה למעלה מחמשת אלפים שיעורים. מתוך סדרת הספרים "שבט הלוי על התורה", בהוצאת המכון, יצא בשנת תשע"ד החלק הראשון על חומש בראשית.

בשנת תשע"ב החלו חברי המכון להוציא לאור את שיעוריו העיוניים בסוגיות הש"ס בסדרת ספרים הקרויה גם היא "חידושי שבט הלוי" - על הש"ס.

ספרי "תורת הלוי" על הלכות סת"ם ושמיטה מתורתו, יוצאים לאור על ידי הרב שלמה יצחק שטרן, בן תלמידו הרב שמואל אליעזר שטרן.

ספרו "שיעורי שבט הלוי" מבוסס על סיכומי שיעורים שמסר בהלכות נידה.

הרב עובדיה בשביל הספרדים?

אז הרב וואזנר בשביל החסידים.

קפיש?

להתחיל באמת "להסביר" מי הוא היה זה לנסות לתמצת גדול עולם לכמה משפטים. אפשר להסביר טכנית שהוא היה מהפוסקים הגדולים ביותר של היהדות החרדית האשכנזית, בדגש על החסידית - אבל להתחיל בדוגמאות מעשיות של פסקים? זה יוזיל מכבודו, לדעתי.

יש שמות שאומרים ועצם השם לבדו כבר אומר הכל, גם אם לא הכרת אותו אישית ואפילו אם לא למדת פעם בחייך פסק שלו - שמות של רבנים וענקים כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, הרב קנייבסקי יבדל"א, הרב מרדכי אליהו, וכן - גם הרב וואזנר זצ"ל.

ואם אתה רוצה להרחיב, אז כמו שאמרו לך - יש את ספריו, ואתה יכול ללכת גם לתפוס איזה חסיד במאה שערים ולבקש ממנו ללמד אותך כמה דברים שהרב וואזנר פסק.

אם אתה באמת רוצה לדעת מי היה - אז בבקשה, פתח את הספרים שכתב ותלמד אותם, ואז תבין מי הוא היה.

ללהכיר כמה פסקים.

אני מניח שרבים מהכותבים פה מכירים את הספר שמירת שבת כהלכתה, ולמדו ממנו, או בדקו בו שאלות שהתעוררו להם, אך לא ידעו לאפיין את הפסיקה.

אפשר להכנס לאוצר החכמה שברשת הגירסה המלאה, ולעשות חיפוש של המילים +שו"ת שבט הלוי [ה"+" כדי שזה ייתן תוצאות אם אות קודם, כמו בשו"ת], ולהתרשם עד כמה הוא נוכח בדיונים הלכתיים. 

לא מכירים אות כ"כ בשמו

הוא היה פוסק גדול שענה תשובות רבות בהלכה בתחומים רבים, שקובצו בספרו שו"ת שבט הלוי.

כמדומני שמבחינת דרך הפסיקה הוא משתייך לבית המדרש של תלמידי החתם סופר, אך הוא גם תלמיד של החזון אי"ש.

עסק במיוחד בהלכות טהרת המשפחה [וכמדומני שיש לו גם פסקים ייחודיים בתחום].

עמד בראש בית הוראה חשוב בבני ברק ורבים עשו אצלו שימוש מעשי.

מבין תלמידיו הרב בראנדסופר והרב הלברשטאם זצ"ל, שהיו דיינים בעדה חרדית.

ויבדל לחיים, הרב שמואל אליעזר שטרן.

פסקיו מובאים רבות בספרי דורנו.

כמדומני שהוא היה האחרון שנשאר מקבוצה של כמה פוסקים גדולים, בני אותו דור בערך, שפסקיהם השפיעו רבות על דורנו. 

אני לא נרגעת מזה.

פשוט נורא.

בין תקלה טכנית (גם אם פושעת) של יחידים, לבין התנהלות ציבורית בלתי אחראית בעליל 

שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם ועד עכשיו בנס לא נגמרה באסונות.

זכיתי להיות בלוויה שלו.

זה היה מרגש לראות שבשעה אחת וחצי בלילה, אלפי אלפי אנשים באו לחלוק כבוד אחרון, כולם עם בגדי שבת.

כשראיתי את כל ההמון הבנתי כמה הוא היה גדול- שאנשים בהתראה כ"כ קצרה הגיעו.

זכותו תגן עלינו.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.