בס"ד

ועם כל הכבוד לכל הגורמים שציינת, אני חושבת שזו החלטה שלכם בלבד,

וכבר קרה גם שהיה שם שמאד מאד רציתי וחלמתי לקרוא לבן שיהיה לי בע"ה, 

וכשהסתכלתי על כל אחד מהילדים שנולדו לי, ידעתי שהשם לא מתאים...

קל וחומר לא שם רק כדי לרצות את אחת הסבתות.

בכלל אני חושבת שאם בכל אופן את לא יכולה לרצות את שתי הסבתות,

ובכל אופן מישהי תהייה מאוכזבת, כדאי לפחות שאת תהיי שלמה ותתני את השם שהכי מתאים ונכון.
כי לתינוקת שלך כבר יש שם, והתפקיד של ההורים זה להיות קשובים, להסתכל על התינוק ולנסות להרגיש,
מה השם שלה... 

ו... מזיכרוני הרגעים האלו שאת מסתכלת על התינוק שלך ומנסה לחשוב איך קוראים לו,

אלו רגעים מיוחדים ונדירים, וחבל לפספס אותם במחשבה על  דברים אחרים.

שיהיה בשעה טובה, במזל טוב, ובהצלחה!!

נ"ב

אגב, לעניות דעתי גם מתוך התחשבות בשתיהן עדיף לבחור שם אחר ולא אחד מהשמות שהן רוצות,

כי לפחות זה לא עושה תחושה של העדפה של סבתא אחת על פני חברתה.. 

אולי דווקא בגלל שניסיתם להראות שהשם של הבן קשור עוד יותר הראו תרעומת.

אם ברור שזה לא אמור להיות קשור- ילמדו לקבל את זה יותר בהבנה.

אני מבינה שעדיין לא יודעים שיש לך בת? לדעתי כבר אחרי הלידה תכינו את שני הצדדים שהקטנה לא תיקרא על שם אף אחד מהצדדים ותתנו שם כמה שיותר מהר שהסאגה תיגמר.

בהתהוות נותנת פה לאחרונה הרבה את הקישור למאמר איך להיות אסרטיביים מול משפחה לוחצת, לדעתי, קלאסי לסיטואציה הזאת.

תתכונני נפשית מראש לכל ה"רמזים" וגם להטפות אם יש אצלכם... כמה שזה קשה לאשה אחרי לידה לא לקחת ללב תנסי כמה שיותר.

בכל מקרה כצעד מכבד נראה לי כדאי לאחר הלידה ולפני קריאת השם ליזום שיחה את, בעלך, עם ההורים שלך, ושיחה שניה את בעלך וההורים שלו ולפתוח את הנושא בצורה מכבדת ועם זאת החלטית.

שיחה כזו תראה להם שאתם מכבדים את דעתם אבל לא מקבלים אותה. (בניגוד לשיחה בדיעבד או לחוסר שיחה שעלולה להתפרש כזלזול)

וממש לא להיכנע לתכתיבים של ההורים...

חוץ מזה שאם תקראו על שם של צד אחד הצד השני יעלב וכו' .. אז בשביל מה לך כל זה?

אם את רוצה לקרוא על שם סבתא כי את רוצה באמת זה כבר משהו אחר

אבל בגלל שמצפים - לא הייתי עושה זאת...

והעיקר שיהיה בשעה טובה!

בעלי לא אוהב שמות שניים בכלל... ובכ"ז שניים מילדינו עם שמות שניים, ואנו משתדלים לקרוא בשני השמות.

גם אנחנו ידענו שחמותי תשמח אם נקרא על שם אמא שלה, גם אם לא תלחץ עלינו לעולם. באחד הילדים הקודמים ניסינו לעשות ואריציה של השם (שאני לא כ"כ אוהבת בפני עצמו), וברגע האחרון בעלי שאל את חמותי עליו, והיא אמרה שכבר עדיף לה לא בכלל.

כשנולדה הבת האחרונה עכשיו - אמרתי לבעלי שכנראה שאר האחים שלו לא יסכימו בכלל לקרוא בשם הזה למישהו מילדיהם, והחלטנו בכ"ז לתת אותו כשם שני לתינוקת. ובאמת - השם הזה דווקא משתלב יפה עם השם הראשון שבחרנו לה, ואני לא מתחרטת.

אני יודעת שעכשיו גם אמא שלי תשמח אם נקרא על שם אמא שלה (בע"ה, אם תיוולד עוד בת), ואני לא יודעת מה נעשה בנידון...

[יש משהו טוב בכללים שמופיעים לפעמים אצל חרדים, שאת שמו של הילד הראשון קוראים על שם מישהו מהמשפחה של האם, את השני על שם מישהו ממשפחת האב וכו'... ככה כל אחד יודע מתי יגיע "תורו"...]

בכל אופן, אם את לא שלמה עם זה, אז כדאי שתנהגי לפי מה שכבר כתבו לך פה.  

(גם אצלנו אבא של בעלי קיבל את הסנדקות הראשונה, אף-על-פי שאבא שלי הוא בעצם אשכנזי...)

הסקתי כך מבת-דודה שלי, חרדייה אשכנזיה. שישה ילדים קרויים "על שם", לסירוגין בין שתי המשפחות, ופתאום הילד השביעי בשם מודרני שכזה... כנראה ש"נגמרו" האנשים לקרוא על שמם... אבל ראיתי איך זה מרגש את אמא שלה וסבא שלנו, כשהכריזו בברית של הראשון את שמו (סבא רבא של שתינו)... (כמובן, השם היומיומי שלו הוא כינוי חיבה של השם הזה.)

לק"י

כותב מאנונימי ..

כאשר הורים רוצים לקרוא שם לילדים שלהם על שם פלוני אלמוני זה נחמד..

אבל כאשר מכתיבים לך זה כבר דוחה ומגעיל!

אני הבהרתי לאמא (אני עוד לא נשוי) שאצלי בבית זה לא יהיה אז שלא תפתח ציפיות .

זה פשוט מגעיל אותי שיש הורים (סבים וסבתות) שחושבים שנתינת השם לתינוק זה טאבו שלהם. פעם מהצד הזה ופעם מהצד הזה.

פשוט מגעיל אותי.

בס"ד

 שמעתי ששאלו את הרבי מילובוויטש על שם לילד,

והוא אמר שבזה הוא לא מתערב כי הנבואה ניתנת להורים.

הרצתי בגוגל חיפוש, כי זכרתי שיש לזה איפה שהוא מקור קדום יותר, וזה מה שמצאתי:

בכתבי האר"י בשער הגלגולים מובא שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי, אלא הוא בבחינת נבואה היוצאת מפיהם היודעת לכוון לשרש נשמת הנולד. אף הבן איש חי הוסיף "על מקומך יושיבוך ובשמך יקראוך" כלומר בנתינת השם ,השמור להורים בלבד מצויים סודות טמירים ונשגבים מאוד.

מתוך אתר בשם חכמה, ואני לא מצליחה להעתיק את הקישור. 

הרמה האישית- כן, אם כל אחד מילדיי הרגשתי בבירור שיש שמות שכמה שאהבתי אותם, זה פשוט לא מתאים לילד...
(ולכן אין לי אף ילד בשם אריאל, למרות שזה שם שאני תמיד חלמתי לקרוא בו לילד שיהיה לי..)

1 אחי, אחרי 6 וחצי שנות עקרות, נולדה להם בת.

   ואחרי שנתיים וחצי מלידת הבת נולד בן. אחי וגיסתי, שניהם יתומים מאב.

   כפתרון הם בחרו בשם מקסים כראשי תיבות לשמות שני האבות, בתוספת א-ל.

   כך הם ריצו את כולם וגם את עצמם.

2 אחותי וגיסי, קראו לבת שלהם בשם אחת 'האמהות' שהיה השם של הסבתא של גיסי.

   חמותה של אחותי המון זמן לא התחברה לשם של האחיינית שלי, קראה לה בכל מיני שמות

    שונים העיקר לא בשם האמיתי, עד שהיא התרגלה!

אז בחירות השמות היא לשיקולכם.

אני הייתי מתייעצת עם הרב שמואל אליהו או הרב עזרא שיינברג שליט"א.

מזל טוב ובקלות.

בס"ד

גם לי היה מאוד קשה לקרוא לבתי הראשונה על שם חמותי (שהיא בעצם אמא חורגת של בעלי), מכיוון שהשם שלה מיושן מאוד ולא יפה.

מצד שני בלעתי את הרוק ועשיתי את זה, בתוספת לשם ראשון. למה?

כי חמותי גידלה את בעלי במסירות נפש. כי היא עשתה כל כך הרבה דברים בשבילי, ממש כמו אמא. כי היא הסבתא של הנכדים שלי. וכי מגיע לה את הנחת הזאת. אמרתי לעצמי - תוותרי. רחל וויתרה על בעלה ושכבה מתחת למיטה. ובזכות זה ניגאל.

נכון, בהתחלה, חצי שנה ככה, היה לי קשה. לא קראתי לה בשם הזה ואפילו כעסתי (בלבי) על אנשים שהתעקשו לקרוא לה בשני השמות. אבל היום היא כבר די גדולה, ואני רואה כמה זה השם שלה, כמה זה טוב לה.

ויותר מזה - כבר מיד אחרי קריאת השם, ראיתי כמה טוב גדול זה עשה לחמותי. זה פשוט עשה לה טוב ואושר ושמחה ונחת אמתית, והיא כל כך מחוברת לילדה הזאת, וזה ברור לי למה. גם אנשים אחרים ניגשו אליי "בסוד" וגילו לי שחמותי ממש בכתה מהתרגשות שבחרנו בשמה על אף שהוא "לא משהו". חוצמזה שהוויתור הזה עשה לי משהו טוב בעבודת ה' שלי, ואגב חיזק גם את הקשר ביני לבין חמותי.

זה מגיע לה.

אגב, אני מאוד מרגישה רוח הקודש בקריאת השם לילדיי.

בעזרת ה' - הקדוש ברוך הוא יביא לך עוד בנים ובנות, ותוכלי לקרוא שמות כרצונך הפנימי.

תמיד אפשר להתייעץ עם רב.

בהצלחה נשמה. ושיהיה במזל טוב.

נ.ב

באמת אולי כדאי לציין שאנחנו ספרדים, ואצלנו השם של הבן הראשון שמור לאבא של הבעל (והסנדקאות לאבא של האישה), וההפך בבן השני. וכן לגבי הבת. לדעתי זה מאוד מאוד מקל שיש כללים ומנהגים, אפילו בזה. מאז שהתחתנתי עם בעלי כבר התחלתי לעכל את העניין, זה קצת עזר....

כשהם קראו בשם לילדים שלהם, הילדים לא התערבו... מותר לומר להם שינהגו באותה מידה כלפי ילדיהם. שלא יתערבו. השיקול של ההורים בלבד!!!! הם אלה שאמורים לחיות עם שם הילד עד גיל 18 לפחות. כואב. אבל ההתערבות הזו מכאיבה פי כמה. 

אם להורה יש סלידה מהשם של הילד, זה לא בריא לקשר שבין ההורה לילד.

הקשר של הורה-ילד צריך להיות לפני הכול!!

הגראי"ל: אליבא דאמת אין תועלת בקריאת השם לא לילד ולא לנפטר

שאלה: אדם שהיו לו ב' שמות, ונולד לו נין, ורוצים לקרוא על שמו, אך אי אפשר לקרוא רק בשם אחד של הסבא, אם יש בזה ענין.

תשובה: אליבא דאמת אין תועלת בקריאת השם לא לילד ולא לנפטר, רק הענין בקריאת שם על שם סבא הוא כדי לחבר את הדורות, שיהי' המשך, וענין זה יש גם בכהאי גוונא שקוראים רק שם אחד.

ובענין השמות כשבא הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א לרבינו, אמר לו רבינו, על משה כתוב והאיש משה עניו מאוד וגו', והלל הרי היה עניו מאד, א"כ זכית לשתי שמות נפלאים כאלה, עניו כפול...

וכן לאדם היקר עושה חסד ומזכה את הרבים הרב ר' יוסף הלל ברכפלד שליט"א מארה"ב, אמר רבינו, יוסף הרי היה יוסף הצדיק, והלל היה ענותן מאד, א"כ זכית לשם טוב מאד...

גליון פרי חיים ר"פ, כ סיון תשעד

עניין בהחלט לא נעים 

לדעתי ההורים לא צריכים ל"דחוף את האף" לנושא הזה ולתת לילדם עצמאות לבחור את השם שהוא מעוניין\מתחבר\רוצה.סה"כ זה הבן שלו.

תתפללי שאף אחד לא יעלב וה' יתן לכם עצה נבונה.

אבל--חשוב מאוד שתזכרי שזה שזכית לילדים זה ברכה עצומה משמים. לא כל אחד זוכה במהירות ובקלות לזה. אנחנו למשל מצפים לא מעט זמן וזה ייסורים קשים וזה ניסיון קשה באמונה שאנחנו רואים עשרות זוגות שהתחתנו אחרינו וזוכים כבר ל3 ילדים, בזמן שאנחנו כ"כ כ"כ רוצים כבר להתבשר ולשמוח.

לכן גם את זה תקחי בפרופורציה ותזכרי שהכל שולי ליד הברכה העצומה שה' זיכה אותכם לילד בדרך הטבע וללא יסורים והתערבות רופאים ותרופות וזריקות וכל מרעין בישין תודי לה' אלף אלפי פעמים(וגם זה לא יספיק)

חג שמח וישועות קרובות לכל עמ"י.

מזדהה לגמרי עם הכאב שלך, ועם המסר שלך, אני גם מחכה, פחות ממך אומנם, אבל מחכה.

לעניות דעתי התגובה שלך לא ממש קשורה.

נכון, זה קשה לה לעמוד מול ההורים,

ונכון לנו קשה שאין עדיין ילדים,

אבל אין קשר.

כמו שכתבתי עכשיו למשהי בפורום הסגור-

כל אחת צריכה להכיל את הכאב של השניה.

אני רוצה שיכילו את הכאב שלי ואני מכילה כאב של השניה,

וזה מה שכואב לה עכשיו..

ולך-

לא יראו כלום תלכי לרפואה אלטרנטיבית.

בדרכ לא מתלהבת מדברים כאלה, אבל לפני כמה שנים הבת שלי היתה חולה המון פעמים, בקופח לא ראו משהו מיוחד והרגשתי שזה לא תקין. לקחתי אותה לרפואה בתדרים וגילו מה הבעיה, עשיתי מה שאמרו לי וב"ה עבר לה עם תזונה ועוד כמה דברים טבעיים כאלה ... 

צריך לעשות לו? אני די מיואשת וחסרת אונים כבר

אנסה לבדוק על רפואה משלימה אם כי אני לא מאמינה בכלום חוץ מדיקור סיני

לא יודעת מה כבר בדקו.

כדאי לבדוק ברזל (לא רק המוגלובין), בי 12, לבדוק צליאק, אולי רגישויות למאכלים.

איך הוא אוכל?

יכול להיות שכדאי לפנות לרופא אחר, גם אם את סומכת על הרופאה.

כי אולי לרופא אחר יהיה פתאום כיוון חדש לבדוק.

אבל מצד שני, רופא קבוע מכיר את ההיסטוריה של הילד.

יכול להיות גם מהשקד השלישי וכל זה. לא ישן טוב אין לגוף אנרגיה לגדול. פלוס אסטמה פלוס מחלות. נשמע הגיוני שהוא לא גדל. אבל באמת מאודדדד קשוח.

תבקשי כמובן מהרופאה בירור עמוק. 

איך הוא אוכל בכללי? תזונה טובה? אוכל ארוחות מלאות או בלי תאבון?

אולי לבדוק גם תזונאית בשבילו? 

היה אוכל טוב הכל, לא בררן בכלל אבל עכשיו הוא בלי תיאבון, אוכל כפית -2 ואומר "לא בא לי" ככה על הכל. לקראת הערב נפתח קצת התיאבון אוכל חביתה ופרי וזהו

זה היה הרבה לפני המלחמה ככה שאין קשר ועכשיו זה ממש נראה שהוא רזה וירד במשקל

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה

בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

הילד פשוט קטן

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

הגדולה לקחה אותה ל"טיול" ברחבת הבניין, ואחרי כמה סירובים היא הסכימה ללכת ואפילו לרוץ

אז @שושנושי הגיוני שזה יקרה בקרוב אצלכם

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

קודם כל חיבוק♥️

לגבי האוכל - אפשר בעיקרון ביצים ירקות עוף בשר דגים למי שלא אוכל קטניות

למי שכן יש עוד הרבה אופציות. אם תרצי אכתוב לך כל מיני דברים שהכנו פה (עם קטניות ובלי)

לגבי הילדה - הייתי מעמידה אותה במקום האמת

לא כי התחושות שלה לא במקום, אלא על הדרך

ואגב,ילדה בכיתה ט יכולה לתפעל יופי דברים שהיא צריכה

במקביל לזה הייתי שואלת מה הקושי עם המצב הנוכחי מבחינתה. ז"א, למתן את הדיבור הלא המכבד ולשים לו גבול ומצד שני לתת מקום לתחושות שלה

לדעתי תעמידי אותה במקום.

גם אם אמא לא כמו שתכננתי לא מדברים ככה על הורים!

חיבוק, זה ממש יכול לרסק המילים האלה ❤️

אל תזלזלי בכבוד שלך, גם כאדם וקל וחומר באמא אסור שידברו אלייך כך . 

ממש מילים מרסקות מה שהיא אומרת לך

מסכימה שזה לא צריך להיות וכדאי להבהיר לה איך מדברים

אבל לא יודעת איך הייתי ניגשת לזה, אז פשוט חיבוק.

תאכלי בשר, לא עוף, והרבה טחינה (אם את לא אוכל קטניות אז אחרי החג), זה מלא ברזל.

ותנוחי הרבה. החולשה הפיזית גם מחלישה נפשית מאד

נסי ספטון-ברזל נוזלי שלרבים מםחית ממש את תופעת הלואי של עצירות.

בחג-מלא מים, תשלבי פירות.

לגבי המתבגרת.... אין לי עצה טובה לתגובה וחינוך, פרקטית:

שימו בטטות כמו שהם בתנור וזו תוספת ב0 מאמץ.

יוגורט עם פירות ושקדים ואגוזים זו אחלה ארוחה בחול המועד

שקית סנדפרוסט תערובת ירקות למרק גם יהיה טוב לך וגם אוכל מבושל

אבל תלוי איפה אתם גרים ומה בדיוק מחפשים 

עושים על האש

מתנפחים שהמועצה ארגנה בקרבת מקלט

חבל לקחת סיכונים מיותרים

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

בגדול נראה חיובי לגמרי

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

לק"י

לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.

ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.

אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

להתחיל לשחק איתה וללכת לרגע ולחזור, ואז בהדרגה ללכת ליותר ויותר זמן.

אולי לנסות שזה יהיה משחק ביחד עם האח ולהשאיר את שניהם ביחד.

משחקים של 10 דק-רבע שעה כל פעם כי הם מאבדים סבלנות, אבל איך שאני קמה היא קמה יחד איתי

עם הגדול יותר היא לא משחקת אלה בעיקר מציקה ולוקחת לו דברים אז אי אפשר להשאיר אותם לבד גם בלי השגחה

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

והיו לי מצפונים על כל הסטרס במהלך ההריון.

מעניין לבדוק אם זאת באמת תופעה רחבה יותר בשנתון הזה

בת שנה וחצי

זה משגע אותי ממש.

אני לפעמים מתייאשת ושמה אותו על השיש כשאני צמודה אליו וככה מבשלת או מכינה אוכל .

ב סעודות שבת הוא ישב רק עליי. לא הסכים בכסא שלו בשום אופן, כמובן אוכל לי מהצלחת 😵‍💫

הוא מתוק בטירוף שזה המזל שלו.

ויש לו קטעים שהוא מוכן לשחק עם אחיו וטיפה לשחרר אותי, אם הוא רואה אותי, הלך עליי. אני לפעמים מסתתרת 😉.

יש לציין שהוא נדבק אליי ולא מוכן לעזוב בעיקר כשהוא עייף/ רעב, אם אני יודעת שהוא ישן טוב אוכל טוב אז הוא בסוף מסתדר. אצל המטפלת הוא סבבה ומסתדר מצוין, רק לי הוא עושה הצגות. 

צריך להראות שאת נזקקת לעירויים וכד'.

אני הגעתי גם לאשפוזים.

שימי לב ששמירת ההריון נחשבת רק מחודש ויותר לכן כדאי לחכות.

בלי קשר, למה את לא לוקחת זופרן? אם יכול לעזור לך?

אני- גם אם זופרן עדיין לא הייתי מסוגלת לעבוד

קוראת פה על הנשים שככה סוחבות עם הפראמזיס את ההריון וממש יש לי הערכה והערצה עליכן !

עירויים ואשפוזים ועושות את זה שוב  - ממש עבודת קודש ! 

עם אשפוז בית כל ההריון

אשפוזים בבית חולים 

חוסר תפקוד מוחלט 

התעלפויות חוזרות

ועוד בעיות...

זה קשה לקבל (שמירה/נכות) אבל אפשרי.. וגם תלוי על איזה פקיד את נופלת .

צריך להעלות כל דבר שקשור- תיעודים של התייבשויות והתעלפויות, תיעודים של עירויים, פירוט של תרופות , בדיקות דם לא תקינות וכל מה שיש לך...

ומכתב מפורט מרופא נשים מקצועי שממש מפרט על החוסר תפקוד על חוסר יכולת לעשות דברים על ההשפעות על הרמה של ההיפרמזיס וכו

וגם לא לפחד לערער, הרבה פעמים אחרי ערעור כן מקבלים

בהצלחה יקרה♥️

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך

בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי

סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס

מצות

עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית

סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור

מרק עם קניידלך בלילה

האמת לא מכינה לשבת כלום. אולי עוגות.

אבל הכנתי מלא לליל הסדר (אנחנו משפחה קטנה והכנתי לכל המשפחה של ההורים שלי 12 נפשות).

חלק נשאר וחלק אחרים יכינו.

הכנתי לערב חג (שלא יהיו רעבים):

חזה מתובל, שניצלים, פירה, סוג נוסף של פירה, ונקניקיות

לליל הסדר: עוף בדבש, תפוחי אדמה וגולאש בשר.

ליום- בשר מתוק עם בטטה ותפוא, והיה גם עוף בתנור.

וסלטים-

מטבוחה מרוקאית

כמה סוגים של חציל

סלק

פלפלים

בישלתי לפני החג עד 3 בלילה.

ומיציתי!!

היום לא רוצה לבשל!

וגם לחמניות מקמח מצה וקמח תפו"א (אלתרתי קצת ויצא יחסית בסדר ב"ה. העיקר שהקטנה אהבה, ועכשיו יהיה לה מה לאכול... נראה לי שבפעם הבאה אכנסי גם קמח שקדים, שיהיה קצת בריא)

הבת שלי מכינה מרק וחמין, וגם תפו"א וסלט גזר מרוקאי.

איזה מזל שלא כל הבישולים עליי🤭

אני פשוט חותכת לעיגולים דקים, מסדרת בתבנית ומפזרת מעל תערובת של ביצים, שמ"ז ותבלינים (הפעם הוספתי גם קצת קוטג' ושקדים טחונים).

אם יצא טוב או לא - נדע בשבת🤭

באיחור ממשששש

מכינה מרק קניידלך, חמין, בטטה ותפוא בתנור, קציצות מצות, לחמניות (מאבקה קנויה)

בישלתי ביצים קשות ותפוא (אם אספיק אכין בורקס מצה)

ואולי אקח עוד רעיונות מפה אם אספיק, או לחג שני…

וסלטים-אצלנו אוכלים סלטים חיים בעיקר.

פסטו

סלט ירוק עם שקדים

סלט כרוב

סלט מלפפון עגבניה..

והבוקר עוף בתנור עם תפו''א ובטטות.

הכי פשוט.

אין לי כוח לבישולים.

ערב

דגים ומרק עוף עם קניידלך

בוקר

קציצות מטוגנות גם עם חציל ותפוחי אדמה

תפוחי אדמה ובטטה בתבשיל

בשר כבש

סדש

דגים שנשארו וסלטים

אולי נכין בלינצס/ פנקייק

סלטים- מטבוחה חציל במיונז חציל מטוגן גזר מבושל כרוב עם מיונז ביצים וסלטי ירקות/ חסה וכו