בס"ד

ועם כל הכבוד לכל הגורמים שציינת, אני חושבת שזו החלטה שלכם בלבד,

וכבר קרה גם שהיה שם שמאד מאד רציתי וחלמתי לקרוא לבן שיהיה לי בע"ה, 

וכשהסתכלתי על כל אחד מהילדים שנולדו לי, ידעתי שהשם לא מתאים...

קל וחומר לא שם רק כדי לרצות את אחת הסבתות.

בכלל אני חושבת שאם בכל אופן את לא יכולה לרצות את שתי הסבתות,

ובכל אופן מישהי תהייה מאוכזבת, כדאי לפחות שאת תהיי שלמה ותתני את השם שהכי מתאים ונכון.
כי לתינוקת שלך כבר יש שם, והתפקיד של ההורים זה להיות קשובים, להסתכל על התינוק ולנסות להרגיש,
מה השם שלה... 

ו... מזיכרוני הרגעים האלו שאת מסתכלת על התינוק שלך ומנסה לחשוב איך קוראים לו,

אלו רגעים מיוחדים ונדירים, וחבל לפספס אותם במחשבה על  דברים אחרים.

שיהיה בשעה טובה, במזל טוב, ובהצלחה!!

נ"ב

אגב, לעניות דעתי גם מתוך התחשבות בשתיהן עדיף לבחור שם אחר ולא אחד מהשמות שהן רוצות,

כי לפחות זה לא עושה תחושה של העדפה של סבתא אחת על פני חברתה.. 

אולי דווקא בגלל שניסיתם להראות שהשם של הבן קשור עוד יותר הראו תרעומת.

אם ברור שזה לא אמור להיות קשור- ילמדו לקבל את זה יותר בהבנה.

אני מבינה שעדיין לא יודעים שיש לך בת? לדעתי כבר אחרי הלידה תכינו את שני הצדדים שהקטנה לא תיקרא על שם אף אחד מהצדדים ותתנו שם כמה שיותר מהר שהסאגה תיגמר.

בהתהוות נותנת פה לאחרונה הרבה את הקישור למאמר איך להיות אסרטיביים מול משפחה לוחצת, לדעתי, קלאסי לסיטואציה הזאת.

תתכונני נפשית מראש לכל ה"רמזים" וגם להטפות אם יש אצלכם... כמה שזה קשה לאשה אחרי לידה לא לקחת ללב תנסי כמה שיותר.

בכל מקרה כצעד מכבד נראה לי כדאי לאחר הלידה ולפני קריאת השם ליזום שיחה את, בעלך, עם ההורים שלך, ושיחה שניה את בעלך וההורים שלו ולפתוח את הנושא בצורה מכבדת ועם זאת החלטית.

שיחה כזו תראה להם שאתם מכבדים את דעתם אבל לא מקבלים אותה. (בניגוד לשיחה בדיעבד או לחוסר שיחה שעלולה להתפרש כזלזול)

וממש לא להיכנע לתכתיבים של ההורים...

חוץ מזה שאם תקראו על שם של צד אחד הצד השני יעלב וכו' .. אז בשביל מה לך כל זה?

אם את רוצה לקרוא על שם סבתא כי את רוצה באמת זה כבר משהו אחר

אבל בגלל שמצפים - לא הייתי עושה זאת...

והעיקר שיהיה בשעה טובה!

בעלי לא אוהב שמות שניים בכלל... ובכ"ז שניים מילדינו עם שמות שניים, ואנו משתדלים לקרוא בשני השמות.

גם אנחנו ידענו שחמותי תשמח אם נקרא על שם אמא שלה, גם אם לא תלחץ עלינו לעולם. באחד הילדים הקודמים ניסינו לעשות ואריציה של השם (שאני לא כ"כ אוהבת בפני עצמו), וברגע האחרון בעלי שאל את חמותי עליו, והיא אמרה שכבר עדיף לה לא בכלל.

כשנולדה הבת האחרונה עכשיו - אמרתי לבעלי שכנראה שאר האחים שלו לא יסכימו בכלל לקרוא בשם הזה למישהו מילדיהם, והחלטנו בכ"ז לתת אותו כשם שני לתינוקת. ובאמת - השם הזה דווקא משתלב יפה עם השם הראשון שבחרנו לה, ואני לא מתחרטת.

אני יודעת שעכשיו גם אמא שלי תשמח אם נקרא על שם אמא שלה (בע"ה, אם תיוולד עוד בת), ואני לא יודעת מה נעשה בנידון...

[יש משהו טוב בכללים שמופיעים לפעמים אצל חרדים, שאת שמו של הילד הראשון קוראים על שם מישהו מהמשפחה של האם, את השני על שם מישהו ממשפחת האב וכו'... ככה כל אחד יודע מתי יגיע "תורו"...]

בכל אופן, אם את לא שלמה עם זה, אז כדאי שתנהגי לפי מה שכבר כתבו לך פה.  

(גם אצלנו אבא של בעלי קיבל את הסנדקות הראשונה, אף-על-פי שאבא שלי הוא בעצם אשכנזי...)

הסקתי כך מבת-דודה שלי, חרדייה אשכנזיה. שישה ילדים קרויים "על שם", לסירוגין בין שתי המשפחות, ופתאום הילד השביעי בשם מודרני שכזה... כנראה ש"נגמרו" האנשים לקרוא על שמם... אבל ראיתי איך זה מרגש את אמא שלה וסבא שלנו, כשהכריזו בברית של הראשון את שמו (סבא רבא של שתינו)... (כמובן, השם היומיומי שלו הוא כינוי חיבה של השם הזה.)

לק"י

כותב מאנונימי ..

כאשר הורים רוצים לקרוא שם לילדים שלהם על שם פלוני אלמוני זה נחמד..

אבל כאשר מכתיבים לך זה כבר דוחה ומגעיל!

אני הבהרתי לאמא (אני עוד לא נשוי) שאצלי בבית זה לא יהיה אז שלא תפתח ציפיות .

זה פשוט מגעיל אותי שיש הורים (סבים וסבתות) שחושבים שנתינת השם לתינוק זה טאבו שלהם. פעם מהצד הזה ופעם מהצד הזה.

פשוט מגעיל אותי.

בס"ד

 שמעתי ששאלו את הרבי מילובוויטש על שם לילד,

והוא אמר שבזה הוא לא מתערב כי הנבואה ניתנת להורים.

הרצתי בגוגל חיפוש, כי זכרתי שיש לזה איפה שהוא מקור קדום יותר, וזה מה שמצאתי:

בכתבי האר"י בשער הגלגולים מובא שכאשר האדם נולד, ואביו ואמו קוראים לו בשם, השם העולה בדעתם אינו אקראי, אלא הוא בבחינת נבואה היוצאת מפיהם היודעת לכוון לשרש נשמת הנולד. אף הבן איש חי הוסיף "על מקומך יושיבוך ובשמך יקראוך" כלומר בנתינת השם ,השמור להורים בלבד מצויים סודות טמירים ונשגבים מאוד.

מתוך אתר בשם חכמה, ואני לא מצליחה להעתיק את הקישור. 

הרמה האישית- כן, אם כל אחד מילדיי הרגשתי בבירור שיש שמות שכמה שאהבתי אותם, זה פשוט לא מתאים לילד...
(ולכן אין לי אף ילד בשם אריאל, למרות שזה שם שאני תמיד חלמתי לקרוא בו לילד שיהיה לי..)

1 אחי, אחרי 6 וחצי שנות עקרות, נולדה להם בת.

   ואחרי שנתיים וחצי מלידת הבת נולד בן. אחי וגיסתי, שניהם יתומים מאב.

   כפתרון הם בחרו בשם מקסים כראשי תיבות לשמות שני האבות, בתוספת א-ל.

   כך הם ריצו את כולם וגם את עצמם.

2 אחותי וגיסי, קראו לבת שלהם בשם אחת 'האמהות' שהיה השם של הסבתא של גיסי.

   חמותה של אחותי המון זמן לא התחברה לשם של האחיינית שלי, קראה לה בכל מיני שמות

    שונים העיקר לא בשם האמיתי, עד שהיא התרגלה!

אז בחירות השמות היא לשיקולכם.

אני הייתי מתייעצת עם הרב שמואל אליהו או הרב עזרא שיינברג שליט"א.

מזל טוב ובקלות.

בס"ד

גם לי היה מאוד קשה לקרוא לבתי הראשונה על שם חמותי (שהיא בעצם אמא חורגת של בעלי), מכיוון שהשם שלה מיושן מאוד ולא יפה.

מצד שני בלעתי את הרוק ועשיתי את זה, בתוספת לשם ראשון. למה?

כי חמותי גידלה את בעלי במסירות נפש. כי היא עשתה כל כך הרבה דברים בשבילי, ממש כמו אמא. כי היא הסבתא של הנכדים שלי. וכי מגיע לה את הנחת הזאת. אמרתי לעצמי - תוותרי. רחל וויתרה על בעלה ושכבה מתחת למיטה. ובזכות זה ניגאל.

נכון, בהתחלה, חצי שנה ככה, היה לי קשה. לא קראתי לה בשם הזה ואפילו כעסתי (בלבי) על אנשים שהתעקשו לקרוא לה בשני השמות. אבל היום היא כבר די גדולה, ואני רואה כמה זה השם שלה, כמה זה טוב לה.

ויותר מזה - כבר מיד אחרי קריאת השם, ראיתי כמה טוב גדול זה עשה לחמותי. זה פשוט עשה לה טוב ואושר ושמחה ונחת אמתית, והיא כל כך מחוברת לילדה הזאת, וזה ברור לי למה. גם אנשים אחרים ניגשו אליי "בסוד" וגילו לי שחמותי ממש בכתה מהתרגשות שבחרנו בשמה על אף שהוא "לא משהו". חוצמזה שהוויתור הזה עשה לי משהו טוב בעבודת ה' שלי, ואגב חיזק גם את הקשר ביני לבין חמותי.

זה מגיע לה.

אגב, אני מאוד מרגישה רוח הקודש בקריאת השם לילדיי.

בעזרת ה' - הקדוש ברוך הוא יביא לך עוד בנים ובנות, ותוכלי לקרוא שמות כרצונך הפנימי.

תמיד אפשר להתייעץ עם רב.

בהצלחה נשמה. ושיהיה במזל טוב.

נ.ב

באמת אולי כדאי לציין שאנחנו ספרדים, ואצלנו השם של הבן הראשון שמור לאבא של הבעל (והסנדקאות לאבא של האישה), וההפך בבן השני. וכן לגבי הבת. לדעתי זה מאוד מאוד מקל שיש כללים ומנהגים, אפילו בזה. מאז שהתחתנתי עם בעלי כבר התחלתי לעכל את העניין, זה קצת עזר....

כשהם קראו בשם לילדים שלהם, הילדים לא התערבו... מותר לומר להם שינהגו באותה מידה כלפי ילדיהם. שלא יתערבו. השיקול של ההורים בלבד!!!! הם אלה שאמורים לחיות עם שם הילד עד גיל 18 לפחות. כואב. אבל ההתערבות הזו מכאיבה פי כמה. 

אם להורה יש סלידה מהשם של הילד, זה לא בריא לקשר שבין ההורה לילד.

הקשר של הורה-ילד צריך להיות לפני הכול!!

הגראי"ל: אליבא דאמת אין תועלת בקריאת השם לא לילד ולא לנפטר

שאלה: אדם שהיו לו ב' שמות, ונולד לו נין, ורוצים לקרוא על שמו, אך אי אפשר לקרוא רק בשם אחד של הסבא, אם יש בזה ענין.

תשובה: אליבא דאמת אין תועלת בקריאת השם לא לילד ולא לנפטר, רק הענין בקריאת שם על שם סבא הוא כדי לחבר את הדורות, שיהי' המשך, וענין זה יש גם בכהאי גוונא שקוראים רק שם אחד.

ובענין השמות כשבא הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א לרבינו, אמר לו רבינו, על משה כתוב והאיש משה עניו מאוד וגו', והלל הרי היה עניו מאד, א"כ זכית לשתי שמות נפלאים כאלה, עניו כפול...

וכן לאדם היקר עושה חסד ומזכה את הרבים הרב ר' יוסף הלל ברכפלד שליט"א מארה"ב, אמר רבינו, יוסף הרי היה יוסף הצדיק, והלל היה ענותן מאד, א"כ זכית לשם טוב מאד...

גליון פרי חיים ר"פ, כ סיון תשעד

עניין בהחלט לא נעים 

לדעתי ההורים לא צריכים ל"דחוף את האף" לנושא הזה ולתת לילדם עצמאות לבחור את השם שהוא מעוניין\מתחבר\רוצה.סה"כ זה הבן שלו.

תתפללי שאף אחד לא יעלב וה' יתן לכם עצה נבונה.

אבל--חשוב מאוד שתזכרי שזה שזכית לילדים זה ברכה עצומה משמים. לא כל אחד זוכה במהירות ובקלות לזה. אנחנו למשל מצפים לא מעט זמן וזה ייסורים קשים וזה ניסיון קשה באמונה שאנחנו רואים עשרות זוגות שהתחתנו אחרינו וזוכים כבר ל3 ילדים, בזמן שאנחנו כ"כ כ"כ רוצים כבר להתבשר ולשמוח.

לכן גם את זה תקחי בפרופורציה ותזכרי שהכל שולי ליד הברכה העצומה שה' זיכה אותכם לילד בדרך הטבע וללא יסורים והתערבות רופאים ותרופות וזריקות וכל מרעין בישין תודי לה' אלף אלפי פעמים(וגם זה לא יספיק)

חג שמח וישועות קרובות לכל עמ"י.

מזדהה לגמרי עם הכאב שלך, ועם המסר שלך, אני גם מחכה, פחות ממך אומנם, אבל מחכה.

לעניות דעתי התגובה שלך לא ממש קשורה.

נכון, זה קשה לה לעמוד מול ההורים,

ונכון לנו קשה שאין עדיין ילדים,

אבל אין קשר.

כמו שכתבתי עכשיו למשהי בפורום הסגור-

כל אחת צריכה להכיל את הכאב של השניה.

אני רוצה שיכילו את הכאב שלי ואני מכילה כאב של השניה,

וזה מה שכואב לה עכשיו..

ולך-

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).