ברחש שבין הגלים
היא מסתתרת
קטנה כל כך
שכמעט לא נראית
לרוב היא רגילה לחיות את חיה בשקט הזה
כשרק היא מכירה בקיומה
אבל היום זה השתנה
כאילו מישהו ניער אותה
והזכיר לה שלא ככה חיים
היום כשיצאה מביתה הקטן
היא ראתה מולה
אותו
איש גדול ממדים
ולא רק ביחס לקטנותה
האיש היה ממש ענק
אבל בצורה מופלאה
גם אותו לא ראו האנשים
אם היא הייתה בעינם כנמלה
הוא היה כהר
דומם בנוף
לא חלק
הוא התכופף
והיא נבהלה שמחוסר תשומת לב הוא ידרוס אותה בכובד משקלו
אבל הוא רק הרים אותה בעדינות
והושיב אותה על כף ידו
בבת אחת הרגישה שעולמה מתהפך
כי כשמישהו שם לב אליה
הוא הפך אותה לקיימת גם מחוץ לדמיונה
היא כחכחה בגרונה
היה קשה לדבר אחרי זמן כה רב בשקט
אמרה שלום חרישי
והוא רק הביט בה בעיניו הגדולות
שהבטיחו לה בשתיקתם
שיותר לא תהיה לבד
ושהוא ישמור עליה
ככה רק שניהם
הר ונמלה.
וואו
יש
