לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו חיים
לא עוד יברכוהו, לא עוד יבורך
אלוהים, אלוהים, אלוהים
לו אך ברכת לו חיים
וכה דיברו שעות איש לא ידע על מה
וכשהלך בלי שוב והיא נותרה חיוורת
זכרה היא כי שכח לשאול אותה לשמה
מי שכאב אבל הבין שהכאב אילם
הוא לא יניח שנשכח את ההולכים
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה
ואיך קרה
ואיך קןרה עדיין
שהחיטה
כן החיטה צומחת שוב
זוכר את שתי עינייך
והן פותרות חידה
ובני הרך יפה כמוך
בשמך לו אקרא
יהודה
אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים
רשרוש של המים
ברק השמים
תפילת האדם
ולפני ה' ישפוך שיחו
תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ישפוך שיחו
תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ישפוך שיחו
תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ישפוך שיחו
ה' שמע תפילתי
ושוועתי אליך תעבור
אל תסתר פניך ממני
ביום צר לי
ה' שמע תפילתי
ושוועתי אליך תעבור
אל תסתר פניך ממני
ביום צר לי
קול דממהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)