אבל הר"ם שלי יעץ לי לחכות, ולפעמים קשה לי, ואני מרגיש בודד

שנים שלא יחזרו, 

אבל אם אתה לומד ברפרוף תתחיל לצאת ותראה אולי תמצא מהר אישה כלבבך.

מגיל 18 כבר אסור לבזבז דקה בנושא הזה..

אז כנראה שאתה עדיין לא בשל להתחתן..

בוגר (באופן יחסי) => להיפגש ולצאת, זה כלל שהוא נכון אך ורק לבנות.

אצל בנים זה הפוך לגמרי.

אם אתה באמת בוגר, אז קודם תעשה צבא ואת כל מה שצריך ורק אח"כ תתחיל לצאת.

גם אדם לא בוגר יכול להתחתן.

אופי וחתונה זה דברים שלא קשורים לרמת בגרות.

יש בהחלט אנשים שמבולבלים ולא יודעים מה האופי שלהם, 

אבל זה דבר אחר.

אחי אתה כותב דברים בלי קשר אחד לשני

לא צריך להיות נשוי 15 שנים בשביל להדעת האם ההחלטה נכונה או לא, גירושין זה דבר שע"פ רוב אי אפשר לחזות מראש.

בשם הרמב"ם, השולחן ערוך, והגמרא

לא צריך לדעת מה המצב שלו בחיים כתבתי תגובה כללית

ומה הקשר לצבא?

אם אתה מדבר בתור אדם מנוסה שיכול לקחת על עצמו אחריות לכל ילד בגיל 17 שרוצה להתחתן אשריך.
אבל אם אין לך ניסיון בזוגיות או בדברים כללים בחיים אני לא חושב שכדאי שתקבע עובדות בצורה כללית מי מוכן להתחתן ומי לא...

אז אתה טוען שאינ צריך לעבוד על תינוקיות? שהייתי צריך להחתתן בבר מצווה??

כתוב בגמרא שחכם קודם כל מוצא מקצוע, בונה דירה, ואז מתחתן, אבל היום המיצאות שונה. יש תפקידים שכדאי עבורי להיות בהם כבר נשוי. חוצמיזה שאם אני נגיד רוצה שלוש שנים, אפילו אם אצא עכשיו לצבא אני אגמור אותו בן 23, שזה נראלי קצת זקן מדי (רק קצת, לא נורא). חוצימזה שאנירוצה בית תורני מאוד, וזה קשה אחרי שנה וחצי ישיבה, או אפילו שנתים- שלוש... 

זה בדיוק מה שמעיד על החוסר בגרות שלך.

שאתה הולך להתחתן עם מישהי ואז הולך לזרוק אותה 3 שנים במקרה הטוב בבית של ההורים, ככה מתנהגים??

ובכ"מ, העניין הוא שאין קשר (לפחות אצל גברים) בין בגרות לבשלות לחתונה.

(אצל גברים כמובן) ובטח שאני לא אעשה דבר כזה אם היא לא תרצה!! רק מה שטוב לבית המשותף שלנו! מן הסתם לא אעשה קרבי אחרי החתונה, וזה מה שמטריד אותי. מי שרוצה ללמוד הרבה שנים בישיבה, לא יכול לעשות קרבי? גם לפעמים הבית האישי צריך להקריב קצת (בהסכמתו, כמובן) למען בית ישראל, לא כך?

כמה ימים על חשובי האמוראים שיצאו ל- 6 שנים לבית המדרש של רבם מיד אחרי החתונה , בהסכמת האישה . אסור לו לצאת לצבא לפני חתונה , זה מתכון לכישלונות . ( אולי אפשר לחשוב על "הסדר" אחרי החתונה )

תגדל קצת, תראה עולם...

תתגייס בשקט...

תהנה...

תטייל...

אחרי שתפתח את הראש שלך לעולם - כדאי לך לחשוב על חתונה...

מניסיון של בחור אשר בקרוב חוגג את שנתו ה-29...

בהצלחה רבה בחיים!

בכרטיס האישי נקבה...

אלא כשאתה מסתכל על זה ריאלית ואתה באמת מוכן-נפשית כספית ומכל הבחינות

ואני לא יודע מה זה אומר. אני גם מתלבט על צבא, ואני צריך להחליט אם לצאת עכשיו\ שנה הבאה או לוידע מתי או בכלל לא, ואם קרבי או לא וכו', וזה תלוי הרבה באשתי לעתיד, אבל אני לא יכול להתייעץ איתה.... ואני גם יכול סתם להמשיך להיות בישיבה, ואז אם פתאום ארצה לעשות צבא ורק אז חתונה כבר אהייה גדול מדי... להתחתן לפני צבא זה לא פשוט.. זה נועל דלת בפני כל מיני דברים..

בקיצור, אני מתלבט.................

וזה משגע אותי!!!!!!!

והבעייה שאיפה שאני לומד אומרים:

א. צבא זה חשוב 

ב. לא לעשות אותו לפני חתונה

ג. לא לעשות אותו אחרי חתונה.

מה רוצים, שבחתונה שלי אהיה בצבא???

מת כבר לסיים את בין הזמנים!!

תראה מי בחר בדרך שמוצאת חן בעיניך ונראית שתתאים לך, ותנהג כמוהו.

אני די שומר את דעותי וחלומותי לעצצמי, כדי לא לעורר וויכוחים ופרובוקציות.. חשבתי שאולי כאן בחסות האנונימיות אוכל להציג דברים שלא 'מתאימים' למי שהולך בתלם. 

אצלנו אומרים לא להתגייס לכתחילה למי שמצליח בלימוד, ואני חושב שאם אנחנו רוצים צבא דתי אז צריך לשלוח דווקא את את הרציניים לצבא, ליחדות מובחרות, ולא להסתגר בתוך גדודי ההסדר למינהם.

גם אומרים אצלנו להתאפק עם החתונה, ואני לא מבין למה! אני מעדיף להתחתן 'בטעות' שנה מוקדם מדי, על חישבון שנות הרווקות בישיבה, מאשר להתחתן מאוחר מדי, וככל שהשקפת העולם, והתוכניות יותר מקובעות, אז יותר קשה למצוא אשה, נראלי. אני גם רוצה כבר להחליט אם הבית שלי יהיה עם אבא רב או פולטיקאי (וזה סוד שאני מתענין בפוליטיקה, ורוצה לנסות לשפר  את מצב המדינה, כי גם זה חשוב) ואם זה לפוליטיקה, אז חשוב לעשות צבא משמעותי, כדי שאנשים יהיו בטוחים שאכפת  לך מהמדינה, ולא יחשבו שאתה משתמט חרדי, וכו' ואני לא יודע לאןן לפנות ובמה להשקיע.. , 

אני צריך להתייעץ על זה עם מישהי/ו שתבין אותי, ושתדע מה יותר מתאים לאופי ולתכונות שלי, לא? כי אני לא בטוח... שניהם מבחינתי זה נטו להועיל לעם ישראל, ובתנאי שהבית יהיה תורני כמה שיותר! זה אמור לשנות לה מה אני אעשה מחוץ לבית?

אז תחפש לך מדינה אחרת כי זה הרב הראשי שלך ומגדולי הדור!!

אם הרב אמר סימן שהוא יודע וחקר ואומר מה נפסק

ת"ח שבא"י מחבבין זא"ז (סנהדרין כד, א)...

(אם כי אני עדין אשמח לעצות כלליות.  מניסיונכם הטוב, או ח"ו..)

א. (אם יש פה גם אברכים) כמה ביטול תורה זה להתחתן? ברור שזה תלוי בבעל ובאשה, אבל נניח ששניהם רוצים בעל אברך...

ב. האם יש בנות שמוכנות להפגש עם מישהו שעדין עומד בפני צומת מרכזי- רבנות או פוליטיקה? (בנתיים אני ממשיך להשקיע בכיוון רבנות, ואני רואה הצלחה ב"ה בלימוד, אבל ייתכן שבאופיי עדיף שלא אעסוק בזה בפועל)

ג. האם יש בנות שמוכנות להפגש עם בחור צעיר שייתכן וירצה להיות אברך עוד לפחות 10 שנים? אבל לא בטוח שהוא ילך על זה?

ד. האם לבנות מפריע בן יותר קטן מהן? או בגילן?

ה.מצד אחד מאוד חשובה לי אסתתיקה, סדר, נחת כלכלית וכד', מצד שני אולי אני ארצה להשקיע בחיי אברכות. זה מסתדר? יש בנות שמוכנות גם ללכת על עתיד לוט בערפל מבחינה כלכלית? אני מוכן לחיות כאברך אם ארא את שליחותי שם...

אנא ה' הבינני נא!!!!

אשמח לשמוע ממי שיודע לענות על חלק מהשאלות..

תודה רבה!!

למה בכלל לחשוב שלהתחתן זה ביטול תורה? אנחנו חיים בעולם המעשה ולכן החשיבות של העשייה גדולה לעין ערוך מחשיבות הדברים בתאוריה. מה ייתן לימוד התורה כשזה מסתכם בלימוד בלבד? התורה היא אורח ודרך חיים, הקב"ה נתן לנו אותה בשביל להדריך אותנו כיצד לחיות בעולם שבו יש לעשות מעשים בשביל לשרוד, בשביל להקים משפחה ולגדל ילדים ולכן מי שלומד תורה ואינו משליך את זה לחיי המעשה לדעתי כל לימוד התורה שלו לא שווה כלום.

ולכן כשאתה שואל כמה ביטול תורה זה להתחתן? אז זהו, שכל דבר שקשור לנישואין, חתונה, אישה וילדים אינם בגדר ביטול תורה כלל ועיקר!!! אלו הם החיים, לשם כך ה' הביא אותנו לעולם! וח"ו שלא תחשוב לרגע בעתיד הלא רחוק בעז"ה ששיחה עם האישה שלך וההתייחסות אליה הינם בגדר ביטול תורה! ומתפלאה אני שלא מלמדים ומדריכים את זה בישיבות......

לא שאלתי אם 'מותר' לעזוב את הגמרא כדי לדבר עם האשה! ודאי שהקיום של התורה זה להקים בית!

אני מגיב בזה גם לכל מי שכתב טענות דומות, לא רק לך.

אבל הקיום של התורה, לא מביא לידיעה של התורה.

אדם שרוצה לצאת עם ידע רחב ועמוק בתורה זקוק להרבה שעות לימוד ושלווה פנימית. לכן, אפילו שזה מצווה, אם הוא יקדיש כל יום, לדוגמה, 6 שעות בשיחה ובילוי עם אשתו, ספק אם מאגרי הידע התורני שלו יהיו יעילים לאדם שרוצה לשמש בהוראה תורנית...

השאלה היא האם בסה"כ חתונה תגדיל את הידע או לא, שכן מצד אחד, זה דבר שחייבים להקדיש עבורו הרבה זמן- מבניית הקשר הזוגי, ועד גידול ילדים ו'השלמת הכנסה' כדי שיהי להם מה לאכול. אולם מצד שני, ייתכן שהשלווה הפנימית 'מכסה' על זה, וכך בפחות זמן מתקדמים יותר מהר. זה הכל.
אין בי שום רצון לנתק בין התורה והחיים, אלא שיש גם, מעבר לקיום, גם 'ותלמוד כנגד כולם.

תודה בכל אופן!!

א בתור מאורס (שכרגע עמל על בנית בית) מאז שהתארסתי יש לי רק שבתות ללמוד בהם.

אני מכיר אברכים שלומדים המון ועובדים מעט, אבל זה מאוד משתנה בהתאם לצרכים של הבית והדרישות של האישה.

ב כן. 

ג יש רק קח בחשבון שאתה צריך להגיד את זה יחסית בהתחלה ובזהירות ולהבין את המשמעות של זה, 

כי בכ"מ יהיה עליך לפרנס את אשתך והילדים שיהיו בעז"ה.

ד קטן בדרך כלל מפריע באותו גיל זה בסדר 

ה יש ויש. יותר מצוי במגזר החרדי מאשר בדת"ל, אבל תמיד אפשר למצוא.

מקווה שעזרתי..

יש מסלול (רבנות) שאני נמצא עליו כבר הרבה שנים, אם כי מדי פעם משנה את הסגנון שאני רוצה לסגל לתפקיד שלי, אבל בזמן האחרון יצא לי לחשוב שאולי אני בכלל לא מתאים לזה, מכל מיני סיבות, אז אני חושב על שינוי, שמבחינת עולם המעשה שונה לחלוטין, אבל האופי שלי, והרגשות שלי כלפי עתידי אותו דבר. שני המסלולים יוצאים מאותו מקום!! ואם אני הולך על פוליטיקה, אז טני כבר חייב (לדעתי) לצאת לצבא וכד', (כמובן שיש גם אופציה של ג'וב אחרי החתונה, אבל המצפון שלי לא מרגיש עם זה בנוח כ"כ, שאחים שלי עושים את העבודה השחורה, ואני במשרד ממוזג, עם שעות עבודה נוחות.. אני מעדיף לעשות בעצמי את העבודה הזו, מה גם שאחרי הרבה שנים של לימוד, בא לי לפרוק קצת את השרירים, ולהוציא מרץ בצבא.. 

מקווה שהובנתי..

אני חושבת שמה שצריך לעניין זה אם מוכנים מבחינה נפשית לקשר מחייב. מוכנים להשקיע במישהו. רוצים מאד מאד להתחתן ואז הכל פחות מעניין. צבא, פוליטיקה, רבנות, כסף- זה דברים דינאמיים

אבל כמובן שאם יש דמות בוגרת כמו רב שמכיר ואומר שעוד לא כדאי אז אולי לא כדאי. 

בס"ד

בא נתחיל בברור מאליו כי לפעמים הוא לא כל-כך ברור מאליו:

אדם שיש לו הרהורים רבים יש לו בעיה הלכתית גדולה בלהישאר רווק, זה לא אומר שצריך לשים את הטבעת על הראשונה שרואים, אבל כן להאיץ תהליכים.

גיל 20 הוא גיל צעיר אצל גברים, אבל אדם שמוכן נפשית - אין שום בעיה שהוא יתחיל לצאת בגיל כזה, השמועות דווקא אומרות שאצל הבנות - כמו אצל הבנים -  ישנו ריכוז גבוהה יותר של איכותיים, שבאופן טבעי "נעלים מהשוק" במהירות, והרבה פעמים הם מחפשים דווקא צעירים.

לגבי מוכנות - תשאל אנשים שבאמת נשואים שבאמת מכירים אותך, ואם אתה מוכן (ואפשר לעבוד על מוכנות!) אז למה לחכות?

השיקול הצבאי הוא מאוד חשוב, מה שאני יודע לחכות שנה וחצי כשהבעל בקושי חוזר הביתה וכשהוא מגיע הוא רוצה רק לישון זה דבר שהרבה יפסלו עליו. אבל יש מסלולים אחרים, מסלולי מודיעין, שח"ר וכו' שבהם אפשר לתרום לא פחות - והרבה פעמים הרבה יותר - מאשר שירות קרבי סדיר, והם מאפשרים תנאים הרבה יותר טובים למשפחה.

שאלת הלימוד היא מהשקפת מבט שלדעתי איננה נכונה, התורה לא ניתנה כדי שרק נלמד אותה כל היום, והיא מדריכה אותנו לנישואים.

אני מאחל לך הצלחה מרובה במסלול של לימוד התורה, אם אתה מסוגל ורוצה - אז זה הדבר הטוב ביותר עבורך, אבל תן דעתך מראש על פרנסת המשפחה, ותתכנן לעצמך מסלול חיים באופן כללי שיסתדר עם זה כי המלגות לא מספיקות בכלל. שמעתי כבר על אברכים שלמדו שנים רבות ואז הסתדרו מבחינה כלכלית גם ללמוד מקצוע, אבל זה לא תמיד מצליח, אני לא בקי מספיק, ואפשר לברר דברים כאלה.

לי המליצו קודם להחליט על המשך חיי לפני שאני נפגש, שבנות לא אוהבות באופן כללי שהעתיד הוא לוט בערפל, אבל ייתכן שיש מספיק שיסכימו.

אני עצמי עדיין רווק, אבל מצד שני אני רק בן ...... 20. אמנם לא פתחתי על זה שרשור אבל דיברתי עם לא מעט אנשים בנושא.

אני מאחל לך ולי בהצלחה בכל בחירותיך, ובמיוחד בבחירה הזאת שכן היא אחת הבחירות הכי מרכזיות בחיים שלנו.

יהי ה' עמך בכל מעשיך!

לא בוחרים רק בשביל להוכיח על אומץ!

שממש טובים בלהבין דברים שלא נכתבו ושהכותב אפילו לא התכוון אליהם ולא רצה בהם.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.