אמנם צאת יום השואה ולא יום כיפור, ואולי דווקא בגלל זה.
אולי כי יום השואה עבורי הוא יום כיפור המודרני. יום כיפור החילוני אם תרצו.
אני, להבדיל מהדימוי שכנראה נוצר לי כאן, בחור רגיש ועדין.
הפער בין הכעס והתסכול שאני מביע כאן, המילים הקשות ולעיתים אלימות,
לבין ההכלה והקבלה בחיים האמיתיים, של כל מה ששונה ממני עצום.
הפער בין המילים לבין האהבה שאני חש לכל אדם ואדם באשר הוא,
לא משנה כמה הוא תופס את העולם אחרת ממני, עצום. מי שמכיר אותי אישית יודע זאת.
מטאפיזיקה היא דרך חיים עבורי . בכל מקרה, נתקעו לי המילים. תכננתי לומר יותר.
אהבה וסליחה לכולם. כולל כולם.
אני יודע. אני לא כזה חשוב. לא חשוב בכלל. אבל התחשק לי להסביר קצת
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר