אני מאד מזדהה איתך.

יש טיפוסים שהחיים שלהם זה רק הילדים שלהם. כמו חמותי.

ההנאה הכי גדולה שלה זה להיות עם הילדים. היא לעולם לא תיסע לבד, ולא צריכה הנאות לעצמה.

אני הפוכה ממנה. אמנם אמא אוהבת שהילדים הכי יקרים לה,

אך עם כל זאת, צריכה את השחרור והכיף שלי.

אני מרבה לקטר: נהניתי שהילדים נהנו, אך *אני* לא נהניתי...

ולכן אני דואגת לעצמי להנאות וחוויות עצמיות.

פעם בכמה זמן משאירה את הילדים עם בייביסיטר/הורים ונוסעת עם בעלי כמו זוג צעיר,

יוצאת עם חברות לבד, וכד'.

ברגע שתתני דלק לעצמך ותמצאי את האיזון הזה

תוכלי לחוש הנאה שלמה בכל המצבים.

להנות ממנה בלעדיהם, כשהם ישנים או במסגרות או עם בייביסיטר או אצל סבא וסבתא, לצאת לבד עם בעלך או עם חברות.

ב. לתכנן פעילות שאכן תתאים לכם כמשפחה ולא תעיק. לא קל ללכת למסעדה איתם, כדוגמה, משעמם להם, רעבים כבר... או להזמין מראש ולמנוע את ההמתנה.

ג. להשלים עם זה שאלו החיים, וזוהי אחריותנו כהורים, הם גם גדלים עם הזמן ופחות זקוקים לטיפול ויותר עצמאיים.

בשלב הזה, כששני הילדים קטנים ומאוד תלויים בך, נאזרים בהרבה סבלנות. כן, זה קשה שצריך לטפל בהם לעיתים קרובות ולעשות עבורם הרבה דברים. זה קשה ומייגע לפעמים.

ועם זאת, תוך שנתיים הם כבר יהיו יותר עצמאיים, ותוך עוד שנתיים- עוד יותר... כל הטרחה וההתעסקות הרבה בצרכים הפיזיים לא נמשכת עד אין-סוף; הילדים גדלים ונעשים פחות תלויים בך ויותר מסוגלים לעשות בעצמם.

ויותר מזה- כשהילדים מתחילים לדבר ויש להם אמירות מקסימות ומתוקות, זה באמת מרומם ונותן כח וחשק להשקיע בשבילם עוד ועוד.

אז מצד אחד, הורות גורמת לפחות גמישות ויותר טרחה מהרבה בחינות.

ומצד שני, זו העבודה המתגמלת ביותר (לפעמים מרגישים את זה רק בטווח הרחוק).

וכמו שהזכירו כאן- לעשות גם דברים עבור עצמך, שיעשו לך טוב וישמחו אותך.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות