(הקשר נגמר בצורה כזו שאני מרגיש שבעתיד עוד יש לי סיכוי לצאת איתה)
מה עושים?


אם הינך חושב שיש עוד סיכוי, אז נסה למצות אותו. חבל למסמס ולפספס את האפשרות הזו לקשר שכבר תפס.
יש דרכים לחדש קשר ויתכן שפרק הזמן הזה גם הציף את אותם רגשות גם בצד השני.
מאידך, אם הדבר לא צלח, אתה חייב (!) לנסות והתקדם כמה שיותר בחייך (קרי, קשרים חדשים). עד כמה שזה קשה רגשית, זו התרופה הכי חיונית ויעילה להיפתר מהצלקת שנותרה בך.
וזכור, כל מה דעביד רחמנא לטב עביד.
בהצלחה.
זה אמיתי או אולי נסיון התחמקות מצידה?
מה זה בעתיד?!!?!
סביר להניח שחלק מזה יהיה לא רלוונטי... מקווה שלא הכל.
אם קשר נגמר מסיבות לא מאוד קשיחות (כמו מראה, רמה אינטלקטואלית, קווי אופי וסגנון בסיסיים וכדומה), אלא בגלל דברים שעשויים להשתנות, במיוחד אם אתם צעירים, אז נראה לי שההנחה היסודית היא שאולי יהיה סיכוי בעתיד, כמו שיש סיכוי לשינויים... (דוגמאות לדברים שמשתנים לפעמים: תכונות אופי פחות קשיחות כמו רמת פתיחות רגשית \ ביישנות, השקעה במראה - בעיקר אצל בנות וכד'). כלומר, הגיוני שמה שהיא אמרה בנושא לא ממש רלוונטי למחשבות על מה שיהיה. זה לא הוסיף לך שום מידע שלא היה לך כבר על העתיד, רק על זה שכרגע היא לא מעוניינת.
אם העניין הוא גיל או חוסר מוכנות\בשלות שלה לקשר כרגע, אז האחריות היא אצלה, ומאוד לא כדאי לשים את עצמך במקום הממתין, כשאין לך מושג ברור האם ההמתנה תשתלם ומתי היא תסתיים (מפני שסביר להניח שגם לה אין מושג כזה).
נראה לי שהדרך הבריאה היא להמשיך בחייך. במקרה הראשון, אם מתישהוא בעתיד תרגיש שחלו שינויים שיצדיקו ניסיון מחדש, ואם עד אז הקשר הזה בכלל יעניין אותך עדיין, תוכל לבדוק. להיתקע על זה אין טעם. במקרה השני, כאמור זו יותר האחריות שלה, ועדיין אם בעתיד תרצה לבדוק מה דעתה אין מה שימנע בעדך - רק אל תמתין, לדעתי...
נכון, גם אם מבינים מה כדאי, המחשבות לא תמיד מצייתות.. אבל הן ידעכו.
~~~
לסיכום: "יש סיכוי בעתיד" - זה מעורפל, הרבה פעמים זה נכון בלאו הכי, וזה לא צריך להדריך אותך.
אם היא הייתה רוצה אותך, היא הייתה עושה את זה עכשיו ולא מחכה.
היא פותחת כאן פתח שבעצם כובל אותך, כי מצד אחד אתה כבר לא איתה, ומנגד גם לצאת עם מישהי אחרת אינךך מסוגל.
המלצתי הכנה היא או לחשוב עכשיו אם היא מתאימה לך עכשיו או להחליט שאם זה לא עכשיו (אימתי?) אז לא יהיה לעולם, לנסות לצאת עם אחרות, להכיר בחורות נוספות, והכי חשוב זה לדעת ולהבין שה' רוצה בשבילך את הכי טוב שאפשר וברגע שתמצא את אשתך האמיתית שוב לא תהיה כל סיבה, חשובה ככל שתהיה שתמנע ממנה או ממך להיות בקשר ובעז"ה להתחתן.
בהצלחה רבה
להתיר את הספיקות. תנסה לפנות אליה ולהבין מה היא חושבת- להיות כנה ואולי אם תבין שהיא לא רוצה גם עכשיו אולי תפסק התחושה הזו שמקננת בך. בהצלחה!
"רק חזק ואמץ..."

לטובתך תתקדם או שתסגור את זה לפני שתצא עם אחרות, חבל לבזבז לך ולהם את הזמן.
לא הספקתי לעבור פה על התגובות
לענ"ד הבעיה היא שהקשר עדיין נשאר מבחינתך חצי פתוח
ואין שמחה כהתרת ספקות
כדאי לנסות למצוא דרך לסגור את העניין
אם זה מתוך החלטה אישית,
אם זה מתוך כך שאתה שואל אותה בדרך מכובדת
אולי היא בכל זאת רוצה לנסות לחדש את הקשר
ואם זה מתוך מעשה-להתחדש,לפתוח לעצמך אפיקים חדשים או להתחיל קשר חדש
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?