אני חמשושית ולומדת באולפנא עם פנימייה מלאה עד חנוכה היה לי ממש ממש טוב שם חברות לימודים הכללל.....
כשחזרתי מחופשת חנוכה שמו אותי בחדר עם בנות ממש מתוקות שאני ממש אוהבת... ואז התחיל להיות לי ממש קשה התגעגעתי המוןןן הביתה הייתי משתחררת מלא הייתי בוכה התחלתי לרדת מיבחינה לימודית מאודדד וחברתית גם היה לי יותר קשה כל הזמן חשבתי על אחים שלי ועל הבית ועלזה שאני רוצה לעבור כבר אולפנא אבל הבעיה שאין לי לאן כי אם היה לאיפה לעזוב כבר לא היו רואים אותי באולפנא...
האולפנא הפכה לי למקום של סבל וכל בזמן חיכיתי כבר לימי חמישי...
עכשיו אחרי פסח שממש לא רציתי לחזור שמו אותי בחדר ששלושת הבנות האחרות חברות ממש טובות ואני לא קשורה אליהן בכלל....לא טוב לי קשה לי ממש אף אחד לא רואה אתזה לא סיפרתי לאף אחד אבל רע לי מאוד!!
אני לא יודעת מה לעשות כבר אני כלכך רוצה שכבר השלוש וחצי שניםם האלה ייגמרוו
יש למישי אולי רעיון מה אפשר לעשות?!!!!תודהה...
יאאאא מצטערת אם זה לא קשור לפה אבל חייבת לפרוק...



) ואני בטוחה שהיא תוכל להזדהות איתך ולומר לך מה עזר לה.. אני אישית התגברתי על זה שדיברתי עם הבנות בחדר והכנו קופסאות שכל פעם שמישהי עושה משו טוב או שסתם בא לך את שמה לה בקופסה פתק או שוקולד וכשפתחנו כל שבוע את הקופסה זה ממש שימח את כולן ואותי וזה מה שהכי עזר לי...
מתסכל?! כן. פסדר. החיים