אבל השכל כמעט אומר שזה לא מתאים.
מה עושים? איך יודעים מה לעשות?
ששמים לב יותר מדי לשכל.
לא שוללת את השכל, בכלל לא, אבל כפי שאת יעצת- מציעה בחום לב להתייעץ עם מישהו שמבין ועוסק
בעניינים כאלה.
הייתי פחות מציעה להתייעץ עם מישהו או מישהי קרובים אליך מהסיבה הפשוטה שהם "משוחדים" לטובתך
ופחות אובייקטיבים לעזור לך.
יכול להיות שגם בזה אני טועה, אבל זו תחושתי כרגע.
המון הצלחה.
נ.ב
איזה כיף לך שיש לך מישהו שאוהב אותך ואת אוהבת אותו!!! 

למה השכל אומר שלא?
איך אני אוותר על זה? אני חושבת שיום אחד אתחרט על זה שהתחתנתי איתו...
doraכימיה בין בני זוג זה דבר נהדר והכי חשוב,
פערים תמיד יהיו עם כל בן זוג, רק שמה הפערים זה משתנה,
טוב לכם ביחד, תבדקי האם יש מכנה משותף לבסס את הקשר,
לא בהכרח המכנה המשותף שחשבת מלכתחילה,
בהצלחה רבה.
את לא אמורה ליצור דמות ולחלום עליה
בסופו של דבר כמעט תמיד יהיו שינויים בין המציאות לדמיון
השאלה היא אם נעים לך עם המראה שלו, אם יש לכם מטרות משותפות (הוא רוצה לעבוד את ה' כמו שאת רוצה? בדרך דומה? יש לו רב שהוא מתייעץ איתו? אתם רוצים ללכת לאותו כיוון בחיים, או שלכל אחד יש כיוונים שונים?) תבדקי אם יש לו מידות טובות, כי עם מידות טובות אפשר להסתדר עם כל קושי (למרות שיכול להיות קשה)
הכי מומלץ זה להתייעץ עם מישהי שמבינה בתחום ויש לה נסיון.
תשאלי אותה את השאלות ששאלת פה, תגידי לה שאת לא יודעת אם אתם מתאימים בשכל או שלא (ותפרטי)
היא תוכל להנחות אותך להגיע למסקנה הנכונה, אם המחשבות שלך הן סתם דמיונות- על בחור אגדי שחלמת עליו שלא קיים במציאות ולא דומה לבחור שאיתו את נפגשת, או שבאמת יש לך ממה לחשוש ולא כדאי להמשיך את הקשר
בפורום הכל פחות יעיל, מה גם שאת לא יכולה לפרט מחשש שהבחור יעלה עליך.
בהצלחה בכל החלטה שהיא! (ואל תפספסי בגלל דמיונות על בחור מושלם בשבילך, בחור כזה לא קיים)
היא לא פרטה על גבי הפורום, ולכן אין לנו אפשרות לדעת
הרבה פעמים יש בלבול בין רצונות אמיתיים ועקרוניים שאסור לוותר עליהם, לבין דברים לא עקרוניים שמונעים מהפחד (שלא תמיד מודע) מחתונה ומאחריות
לכן לא כדאי להחליט החלטות כאלה בלי לחשוב היטב ולהתייעץ ממה נובעות המחשבות האלה ומה נכון במקרה שלה
(היא צריכה לברר עם עצמה אם יש פה התאהבות ללא שכל או לחלופין ציפיה לא הגיונית מחיי הנישואין)

יכול להיות שמרגיש לכם חיבור מסויים שלא יכול לעלות בקנה אחד עם המציאות העתידית בשל הבדל בהשקפות ובתפיסת עולם..בוודאי שזה מהותי! (נראה לי שזה הדילמה שלך) אשמח אם תרצי להרחיב באישי..חוויתי דילמה כזאת ממש עכשיו..
ואני הצלחתי להחזיר את כל עם ישראל בתשובה ושעם ישראל יהיה מאוחד ושלא יהיה משועבד לגויים בשום אופן (לא מדיני ולא כלכלי).
ואז כולנו היינו פנויים לעסוק בתורה ולקיים מצוות.
וזה לא היה סתם חלום, זה היה חלום מאד מאד מהותי.
לפעמים גם "חלומות (מהותיים) שווא ידברו"!
אם אתם אוהבים אחד את השניה ויש ביניכם כימיה טובה,
והפער הדתי ביניכם ניתן לגישור (אם בכלל צריך),
ובסה"כ אתם יכולים ורוצים להיות שותפים לדרך.
אז תדעי לך שזה ממש לא דבר שהוא ברור מאליו.
לאחותי הציעו מישהו במשך 5 שנים, והיא לא הסכימה לפגוש אותו, כי היא חלמה להקים בית עם 'גדול הדור' (חלום מהותי או לא?),
והיה ברור שאותו אחד לא הולך אפילו לנסות להיות 'גדול הדור'.
בינתיים היא נפגשה עם הרבה בחורים שבע"ה אולי עוד יהיו 'גדולי דור' (שאני לפחות חשבתי בזמנו שהם ממש לא מתאימים לה).
אבל לאחר 5 השנים ומסע לחצים שכדאי לה לפחות לנסות - היא הסכימה לנסות פגישה אחת,
וכשהם נפגשו, הם הבינו כבר תוך כדי הפגישה הראשונה שהם אכן נועדו זה לזו,
אז היום אמנם היא לא נשואה לאחד שאיתו היא תוכל לבנות את הבית כמו ה'חלום המהותי' שהיא חלמה עליו,
אבל כשרואים אותה עם בעלה והילדים שלה, רואים עליה שאין מאושרת ממנה בעולם!
שאלתי אותה לאחרונה על ה'חלום המהותי' שהיה לה, והיא טוענת שהיא לא זוכרת שהיה לה בכלל חלום כזה(?!).
להיות שליחה בחו''ל, או להיות פעילה בהקמת מאחזים וכד',
האם עדיין דעתך נשארת כפי שכתבת בהודעה האחרונה?
כי פה לא תקבלי תשובה ברורה או נכונה, כי את לא יכולה לפרט.
חשובים מאד הפרטים.
וחשוב להתייעץ עם רב/ רבנית עם נסיון ולא רק חברה/ מדריכה וכד'..
את יכולה לומר שאת מבולבלת ולא יודעת איך לסדר אך כן יודעת שעליך לשאול.
לפעמים עצם השאלה בפני מישהו אחר- עוזרת מאאאד תוך כדי להבהיר לעצמך מה את חושבת/ רוצה/ לא רוצה...
את צריכה להסביר את עצמך אז המחשבות מקבלות מילים והגדרות.
*אפשר גם לעשות הפסקה קצרה בקשר, לחשוב, להרגע ולהתייעץ בזמן הזה, ולא תוך כדי הקשר שאז הרגש מאד מבלבל כל הזמן
המון ברכה והצלחה ובעיקר סייעתא דשמיא!!!!
אם זה משהו מאוד מהותי, שמשפיע על תחומי חיים משמעותיים,
זה עלול להוות בעיה בעתיד.
לא כל חיי הנישואין הם נופת צופים, יש התמודדויות ואתגרים וכו',
ואם במקומות הקשים שדורשים התמודדות, אז יבוא לידי ביטוי הפער המהותי- זה עלול להיות מסובך רגשית ומעשית

בס"ד
אם את אוהבת אותו, זה אומר שנוצר פה חיבור.
לא חיבור שיכול היה לקרות עם כל אחד, ולא צריך לזלזל בזה.
אבל להחליט רק לפי זה גם אי אפשר אז כדאי לנסות להבין, למה?
מה את אוהבת בו?
האם אהבתך אליו קשורה יותר לאדם עצמו- תכונותיו, האופי שלו, האישיות שלו וכ',
או שזה יותר באיך שהוא גורם לך להרגיש, (יודע לפרגן לך, מקשיב, נותן מעצמו וכ')
האם יש בניכם תקשורת טובה? האם אתם מבינים זה את זו? מזדהים זה עם זו?
חשוב לך מה שעובר עליו? חשוב לו מה שעובר עלייך?
אחרי תכתבי לעצמך את כל הדברים הטובים שבו, תחשבי למה זה טוב לך שהוא כזה.
למשל הבחור נדיב בטבעו, וזה חשוב לך כי את גם נדיבה,
וחשוב לך מישהו שתוכלי אתו ביחד לחלוק את חוויית הנתינה לזולת ואחד לשני וכ',
מישהו שיהיה שותף בתענוג שלך לתת. וכד' לראות מה הדברים הטובים שיש בו-
יכולים לתרום לקשר בניכם כנשואים, ולשלום הבית שלכם.
ומנגד תכתבי תיאור מפורט של הדמות הדמיונית שלך,
ואחר כך תנסי לנתח מה התועלת והתרומה של כל תכונה לשלום הבית שלך, וליכולת לבנות קשר אמתי בניכם.
ואז תנסי לראות האם באמת הדברים שחלמת עליהם הם מהותיים לעניין שלום בית, אהבת אמת, קשר וחינוך ילדים בע"ה בעתיד, וגם אם כן האם יש בו משהו שיכול לפצות על הצורך הזה שקיים.
קצת קשה לנסות יותר מזה לכוון כי אפילו לא כתבת אם הפער בינו לבין חלומך קשור לאופי,
או לערכים, או למנטליות, או לסגנון חיים,
ובכל אופן על פי הפרמטרים הנ"ל, ואם תחשבי על עוד דברים, תנסי להעריך את הקשר הזה,
כי לא תמיד אנו יודעות לזהות מה השכל אומר ומה אומר הלב, לעיתים הלב נתון בסערה פנימית עם עצמו,
ולא נותן לשכל לדבר בכלל... כי אם יש חלום שכבר תקופה ארוכה חלק ממך, הלב יזדעק עליו לא פחות מאשר על קשר עם אדם שאת אוהבת. שכל אמתי לעומת זאת לא שולל את הרגש, לא מתעלם ממנו, יודע לקחת אותו בחשבון ולתת לו את המקום האמתי שלו. כי השכל יודע, שהעיקר של הקשר בין בעל לאישה זו האהבה בניהם, ואם מדובר באהבת אמת בשכל לא יוותר עליה כל כך בקלות.
בהצלחה רבה שיהיה!
נקודה טובה
הרגשות הם אלה שבעצם מניעים אותנו מתחת פני השטח, בתת מודע בלי שנוכל לשלוט בזה בכלל. לפעמים בן הזוג עונה על צורך רגשי לא בריא ולכן חובה להתייעץ עם אדם מבין , כדי לא לשקוע לתוך מערכת יחסים של רגשות סוערים מאד, שזה מצטלם מאד יפה לסרט אולי , אבל במציאות זה משהו שקשה מאד לחיות בתוכו, כי הרגשות הסוערים יכולים להתחלף מאהבה לדברים אחרים.
אני די המומה מרוב התגובות פה שאומרות לך להמשיך..
רגש זה לא הכל!! רגש לא מספיק בשביל לייצב בית עדי עד!
ברור שזה מרכיב חשוב אבל בלי דברים בסיסיים זה פשוט לא עובד.. והחיים נהיים יותר ויותר לא פשוטים.
מכירה מקרוב לא מעט זוגות כאלו שהתחתנו על רגש למרות שבשכל זה לא היה לגמרי זה, והחיים שלהם ממש לא פשוטים.
אחרי חמש שש שנים העוצמה של הרגש נחלשת ואז... הרבה דברים לא מבוססים בבית.
ממליצה לך לחשוב פעמיים שלוש, ובכל אופן לא להמשיך את הקשר בלי להתייעץ.
בהצלחה!
אני די המום כאן מכל התגובות שאומרות לחתוך בכזאת קלות בלי שהם מכירים כלל את המקרה.
אני חושב שהיחידה שיכולה לדעת מה הכי נכון במקרה הזה - זאת פותחת השרשור.
אנחנו כמגיבים יכולים רק לתת כיווני מחשבה.
לתת עצות כ"כ פרקטיות בלי להכיר את המקרה - זה מעשה נוולה!
אם מדובר על אחת שמושפעת מהתגובות, זה יכול לחרוץ גורלות ובד"כ למקומות הלא נכונים!
ממליץ לך לחשוב פעמיים שלוש, לפני שאת מגיבה תגובה כזאת.
יש כאלה שאצלם בסידורים כתוב "אשר ברא ששון ושמחה... כובד ראש, אחריות, שיקול דעת ורצינות"
אצלנו כתוב "אהבה ואחווה שלום ורעות"![]()
לא נגד שכל. אבל פרופורציות.
באופן מפתיע למדי, רגש הוא העיקר באהבה![]()
ודאי שצריך התאמה בסיסית.
אבל בסופו של דבר, גם התאמה של 100% לא תייצר זוגיות מאושרת אם אין אהבה.
התאמה שכלית אמורה לאפשר רגש טוב ויציב, עד כמה שיותר.
כלומר, היא חשובה כאמצעי לרגש. לא כשוות-ערך אליו.
קשר שמבוסס על שכל הוא קשר עסקי, לא זוגיות. עדיף לחיות יחד על בסיס רגש שמתנדנד ולא על בסיס שכל אדיש וקר.
ותתפלא, גם שכל משתנה...
ב"ה
הרבה פעמים אהבה באה גם כי זה קשור ומתאים שכלית.. (תכונות/אופי שמשכו אותך בו וכדו'..)
בהצלחה!
התאהבות ממש זה משהו שמגיע בממוצע פעם ב10 שנים. אסור להחמיץ אהבת אמת.
וככל שיותר מבוגרים יותר קשה להתאהב.
אחרי שמתחתנים הרבה מהדמיונות שהיו לפני הנישואין מתגלים כלא חשובים.
תתיעצי עם חברה נשואה, תשאלי אותה אם התכונות שלו מונעות ממנו להיות בעל ואבא טוב.
אם זה לא אדם מתעלל, פיזית או רגשית או מילולית (וחשוב לשים לב לרמזים כאלו), רוב החסרונות לא מתממשים.
אני הלכתי אחרי הלב ולא הקשבתי לשכל והיום אני גרושה מאותה התאהבות (פלוס 2).
אני חלילה לא אומרת שזה הסיפור שלך אבל בדיעבד אני אישית הייתי מקשיבה יותר לשכל.
אני חושבת שחשוב מאוד לשאול את הסביבה ולהקשיב לה ובכלל לא למהר לחתונה! לקחת את הזמן לבחון את הדברים לעומק, למרות הקושי שבמשיכה הטבעית (הטובה מאוד)... בהצלחה
זכותו לומר דברים כל עוד זה עומד בכללים האתיים של הפורום,
אע"פ שיהיו אנשים כמוני וכמוך שלא יסכימו איתו.
משתמש חדש עם הודעות מעטות מאוד. מביע דעה מאוד מוזרה וסטריאוטיפית.
בהצלחה בקבלת המצב...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.
– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.
– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.
– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.
– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.
– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.
– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)
סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).
– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.
– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).
תרומות בביט
אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.
מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.
תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.
כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:
בהצלחה!
וכדאי להביא שתייה.
בקבוקים נפרדים.
פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך
ושיהיה בהצלחה🙌
אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה
ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה
מישהו יכול לפרט?😅
תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:
וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.
וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו
עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.
המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)
ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.
לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.
בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.
להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)
לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת
לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי להיפגש.
למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.
בהצלחה!
בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר
מנסים לעבוד עם מה שיש לנו
היה נחמד ואתם רוצים להמשיך
השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה
לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי
בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ
להציע ליווי
היכרות טבעית ולא ראיון
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
מצד שני בשביל לבחון בצורה עניינית ורצינית צריך זמן, מה נעשה?
ולגבי הפחד - הפחד מובן. גם יש פחד מעוד דברים שיהיו או שלא יהיו, זה באמת מסע לעבר הלא נודע.
המטרה בדייטים היא לבחור עם מי אתה הולכת איתו לעבר המסע ללא נודע. בכל הבחינות.
מתי שמקבלים ההצעה - אפילו בקושי זוכרים את השם שלו, הדבר שנקלט הכי מהר ונשמר זאת התמונה. זה הטבע של האדם.
ככל שהקשר מעמיק - המקום של המראה מקבל ביטוי אבל מושפע גם מדברים אחרים ובפרופורציה המתאימה.
זה קורה באופן טבעי, לכן חבל למנוע מזה לקרות.
אפשר לעשות תרגיל פשוט אם זה יקל עליך - לדרג את כל הדברים ולתת להם מספר כמה זה חשוב לך ואולי זה גם קצת יסדר את הראש לפני שהקשר מעמיק.
ואנחנו רוצים לעוף ברמות על בן/בת הזוג שלנו על כל פרמטר אפשרי, אבלל המקום שהוא הכי חשוב והכי יגרום לנו לעוף עליו זה האיכות של הקשר האישי שלנו איתו.
ברמה כזאת שאפילו על חולשות שלו ודברים שלכאורה לא מחמיאים אפשר לעוף אם אוהבים. זה לא כזה הגיוני, אבל כל העסק הזה הוא לא כל כך הגיוני במילא..
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.