ששמים לב יותר מדי לשכל.

לא שוללת את השכל, בכלל לא, אבל כפי שאת יעצת- מציעה בחום לב להתייעץ עם מישהו שמבין ועוסק

בעניינים כאלה.

הייתי פחות מציעה להתייעץ עם מישהו או מישהי קרובים אליך מהסיבה הפשוטה שהם "משוחדים" לטובתך

ופחות אובייקטיבים לעזור לך.

יכול להיות שגם בזה אני טועה, אבל זו תחושתי כרגע.

המון הצלחה.

נ.ב

איזה כיף לך שיש לך מישהו שאוהב אותך ואת אוהבת אותו!!!

למה השכל אומר שלא?

כימיה בין בני זוג זה דבר נהדר והכי  חשוב,

פערים תמיד יהיו עם כל בן זוג, רק שמה הפערים זה משתנה,

טוב לכם ביחד, תבדקי האם יש מכנה משותף לבסס את הקשר,

לא בהכרח המכנה המשותף שחשבת מלכתחילה,

בהצלחה רבה.

את לא אמורה ליצור דמות ולחלום עליה

בסופו של דבר כמעט תמיד יהיו שינויים בין המציאות לדמיון

השאלה היא אם נעים לך עם המראה שלו, אם יש לכם מטרות משותפות (הוא רוצה לעבוד את ה' כמו שאת רוצה? בדרך דומה? יש לו רב שהוא מתייעץ איתו? אתם רוצים ללכת לאותו כיוון בחיים, או שלכל אחד יש כיוונים שונים?) תבדקי אם יש לו מידות טובות, כי עם מידות טובות אפשר להסתדר עם כל קושי (למרות שיכול להיות קשה)

הכי מומלץ זה להתייעץ עם מישהי שמבינה בתחום ויש לה נסיון.

תשאלי אותה את השאלות ששאלת פה, תגידי לה שאת לא יודעת אם אתם מתאימים בשכל או שלא (ותפרטי)

היא תוכל להנחות אותך להגיע למסקנה הנכונה, אם המחשבות שלך הן סתם דמיונות- על בחור אגדי שחלמת עליו שלא קיים במציאות ולא דומה לבחור שאיתו את נפגשת, או שבאמת יש לך ממה לחשוש ולא כדאי להמשיך את הקשר

בפורום הכל פחות יעיל, מה גם שאת לא יכולה לפרט מחשש שהבחור יעלה עליך.

בהצלחה בכל החלטה שהיא! (ואל תפספסי בגלל דמיונות על בחור מושלם בשבילך, בחור כזה לא קיים)

היא לא פרטה על גבי הפורום, ולכן אין לנו אפשרות לדעת

הרבה פעמים יש בלבול בין רצונות אמיתיים ועקרוניים שאסור לוותר עליהם, לבין דברים לא עקרוניים שמונעים מהפחד (שלא תמיד מודע) מחתונה ומאחריות

לכן לא כדאי להחליט החלטות כאלה בלי לחשוב היטב ולהתייעץ ממה נובעות המחשבות האלה ומה נכון במקרה שלה

(היא צריכה לברר עם עצמה אם יש פה התאהבות ללא שכל או לחלופין ציפיה לא הגיונית מחיי הנישואין)

יכול להיות שמרגיש לכם חיבור מסויים שלא יכול לעלות בקנה אחד עם המציאות העתידית בשל הבדל בהשקפות ובתפיסת עולם..בוודאי שזה מהותי! (נראה לי שזה הדילמה שלך) אשמח אם תרצי להרחיב באישי..חוויתי דילמה כזאת ממש עכשיו..

ואני הצלחתי להחזיר את כל עם ישראל בתשובה ושעם ישראל יהיה מאוחד ושלא יהיה משועבד לגויים בשום אופן (לא מדיני ולא כלכלי).

ואז כולנו היינו פנויים לעסוק בתורה ולקיים מצוות.

וזה לא היה סתם חלום, זה היה חלום מאד מאד מהותי.

לפעמים גם "חלומות (מהותיים) שווא ידברו"!

אם אתם אוהבים אחד את השניה ויש ביניכם כימיה טובה,

והפער הדתי ביניכם ניתן לגישור (אם בכלל צריך),

ובסה"כ אתם יכולים ורוצים להיות שותפים לדרך.

אז תדעי לך שזה ממש לא דבר שהוא ברור מאליו.

לאחותי הציעו מישהו במשך 5 שנים, והיא לא הסכימה לפגוש אותו, כי היא חלמה להקים בית עם 'גדול הדור' (חלום מהותי או לא?),

והיה ברור שאותו אחד לא הולך אפילו לנסות להיות 'גדול הדור'.

בינתיים היא נפגשה עם הרבה בחורים שבע"ה אולי עוד יהיו 'גדולי דור' (שאני לפחות חשבתי בזמנו שהם ממש לא מתאימים לה).

אבל לאחר 5 השנים ומסע לחצים שכדאי לה לפחות לנסות - היא הסכימה לנסות פגישה אחת,

וכשהם נפגשו, הם הבינו כבר תוך כדי הפגישה הראשונה שהם אכן נועדו זה לזו,

אז היום אמנם היא לא נשואה לאחד שאיתו היא תוכל לבנות את הבית כמו ה'חלום המהותי' שהיא חלמה עליו,

אבל כשרואים אותה עם בעלה והילדים שלה, רואים עליה שאין מאושרת ממנה בעולם!

שאלתי אותה לאחרונה על ה'חלום המהותי' שהיה לה, והיא טוענת שהיא לא זוכרת שהיה לה בכלל חלום כזה(?!).

להיות שליחה בחו''ל, או להיות פעילה בהקמת מאחזים וכד',

האם עדיין דעתך נשארת כפי שכתבת בהודעה האחרונה?

כי פה לא תקבלי תשובה ברורה או נכונה, כי את לא יכולה לפרט.

חשובים מאד הפרטים.

וחשוב להתייעץ עם רב/ רבנית עם נסיון ולא רק חברה/ מדריכה וכד'..

את יכולה לומר שאת מבולבלת ולא יודעת איך לסדר אך כן יודעת שעליך לשאול.

לפעמים עצם השאלה בפני מישהו אחר- עוזרת מאאאד תוך כדי להבהיר לעצמך מה את חושבת/ רוצה/ לא רוצה...

את צריכה להסביר את עצמך אז המחשבות מקבלות מילים והגדרות.

*אפשר גם לעשות הפסקה קצרה בקשר, לחשוב, להרגע ולהתייעץ בזמן הזה, ולא תוך כדי הקשר שאז הרגש מאד מבלבל כל הזמן

המון ברכה והצלחה ובעיקר סייעתא דשמיא!!!!

אם זה משהו מאוד מהותי, שמשפיע על תחומי חיים משמעותיים,

זה עלול להוות בעיה בעתיד.

לא כל חיי הנישואין הם נופת צופים, יש התמודדויות ואתגרים וכו',

ואם במקומות הקשים שדורשים התמודדות, אז יבוא לידי ביטוי הפער המהותי- זה עלול להיות מסובך רגשית ומעשית

בס"ד

אם את אוהבת אותו, זה אומר שנוצר פה חיבור.
לא חיבור שיכול היה לקרות עם כל אחד, ולא צריך לזלזל בזה. 

אבל להחליט רק לפי זה גם אי אפשר אז כדאי לנסות להבין, למה?

מה את אוהבת בו?
האם אהבתך אליו קשורה יותר לאדם עצמו- תכונותיו, האופי שלו, האישיות שלו וכ',

או שזה יותר באיך שהוא גורם לך להרגיש, (יודע לפרגן לך, מקשיב, נותן מעצמו וכ') 
האם יש בניכם תקשורת טובה? האם אתם מבינים זה את זו? מזדהים זה עם זו? 
חשוב לך מה שעובר עליו? חשוב לו מה שעובר עלייך? 
אחרי תכתבי לעצמך את כל הדברים הטובים שבו, תחשבי למה זה טוב לך שהוא כזה. 
למשל הבחור נדיב בטבעו, וזה חשוב לך כי את גם נדיבה,
וחשוב לך מישהו שתוכלי אתו ביחד לחלוק את חוויית הנתינה לזולת ואחד לשני וכ',
מישהו שיהיה שותף בתענוג שלך לתת. וכד' לראות מה הדברים הטובים שיש בו-
יכולים לתרום לקשר בניכם כנשואים, ולשלום הבית שלכם.

ומנגד תכתבי תיאור מפורט של הדמות הדמיונית שלך,
ואחר כך תנסי לנתח מה התועלת והתרומה של כל תכונה לשלום הבית שלך, וליכולת לבנות קשר אמתי בניכם.

ואז תנסי לראות האם באמת הדברים שחלמת עליהם הם מהותיים לעניין שלום בית, אהבת אמת, קשר וחינוך ילדים בע"ה בעתיד, וגם אם כן האם יש בו משהו שיכול לפצות על הצורך הזה שקיים.

קצת קשה לנסות יותר מזה לכוון כי אפילו לא כתבת אם הפער בינו לבין חלומך קשור לאופי,
או לערכים, או למנטליות, או לסגנון חיים,
ובכל אופן על פי הפרמטרים הנ"ל, ואם תחשבי על עוד דברים, תנסי להעריך את הקשר הזה,
כי לא תמיד אנו יודעות לזהות מה השכל אומר ומה אומר הלב, לעיתים הלב נתון בסערה פנימית עם עצמו,

ולא נותן לשכל לדבר בכלל... כי אם יש חלום שכבר תקופה ארוכה חלק ממך, הלב יזדעק עליו לא פחות מאשר על קשר עם אדם שאת אוהבת. שכל אמתי לעומת זאת לא שולל את הרגש, לא מתעלם ממנו, יודע לקחת אותו בחשבון ולתת לו את המקום האמתי שלו. כי השכל יודע, שהעיקר של הקשר בין בעל לאישה זו האהבה בניהם, ואם מדובר באהבת אמת בשכל לא יוותר עליה כל כך בקלות. 

בהצלחה רבה שיהיה!

הרגשות הם אלה שבעצם מניעים אותנו מתחת פני השטח, בתת מודע בלי שנוכל לשלוט בזה בכלל. לפעמים בן הזוג עונה על צורך רגשי לא בריא ולכן חובה להתייעץ עם אדם מבין , כדי לא לשקוע לתוך מערכת יחסים של רגשות סוערים מאד, שזה מצטלם מאד יפה לסרט אולי , אבל במציאות זה משהו שקשה מאד לחיות בתוכו, כי הרגשות הסוערים יכולים להתחלף מאהבה לדברים אחרים. 

אני די המומה מרוב התגובות פה שאומרות לך להמשיך..

רגש זה לא הכל!! רגש לא מספיק בשביל לייצב בית עדי עד!

ברור שזה מרכיב חשוב אבל בלי דברים בסיסיים זה פשוט לא עובד.. והחיים נהיים יותר ויותר לא פשוטים.

מכירה מקרוב לא מעט זוגות כאלו שהתחתנו על רגש למרות שבשכל זה לא היה לגמרי זה, והחיים שלהם ממש לא פשוטים.

אחרי חמש שש שנים העוצמה של הרגש נחלשת ואז... הרבה דברים לא מבוססים בבית.

ממליצה לך לחשוב פעמיים שלוש, ובכל אופן לא להמשיך את הקשר בלי להתייעץ.

בהצלחה!

אני די המום כאן מכל התגובות שאומרות לחתוך בכזאת קלות בלי שהם מכירים כלל את המקרה.

אני חושב שהיחידה שיכולה לדעת מה הכי נכון במקרה הזה - זאת פותחת השרשור.

אנחנו כמגיבים יכולים רק לתת כיווני מחשבה.

לתת עצות כ"כ פרקטיות בלי להכיר את המקרה - זה מעשה נוולה!

אם מדובר על אחת שמושפעת מהתגובות, זה יכול לחרוץ גורלות ובד"כ למקומות הלא נכונים!

ממליץ לך לחשוב פעמיים שלוש, לפני שאת מגיבה תגובה כזאת.

יש כאלה שאצלם בסידורים כתוב "אשר ברא ששון ושמחה... כובד ראש, אחריות, שיקול דעת ורצינות"

אצלנו כתוב "אהבה ואחווה שלום ורעות"

לא נגד שכל. אבל פרופורציות.

באופן מפתיע למדי, רגש הוא העיקר באהבה

ודאי שצריך התאמה בסיסית.

אבל בסופו של דבר, גם התאמה של 100% לא תייצר זוגיות מאושרת אם אין אהבה.

התאמה שכלית אמורה לאפשר רגש טוב ויציב, עד כמה שיותר. 

כלומר, היא חשובה כאמצעי לרגש. לא כשוות-ערך אליו.

קשר שמבוסס על שכל הוא קשר עסקי, לא זוגיות. עדיף לחיות יחד על בסיס רגש שמתנדנד ולא על בסיס שכל אדיש וקר.

ותתפלא, גם שכל משתנה...

ב"ה

הרבה פעמים אהבה באה גם כי זה קשור ומתאים שכלית.. (תכונות/אופי שמשכו אותך בו וכדו'..)

בהצלחה!

התאהבות ממש זה משהו שמגיע בממוצע פעם ב10 שנים. אסור להחמיץ אהבת אמת.

וככל שיותר מבוגרים יותר קשה להתאהב. 

אחרי שמתחתנים הרבה מהדמיונות שהיו לפני הנישואין מתגלים כלא חשובים.

תתיעצי עם חברה נשואה, תשאלי אותה אם התכונות שלו מונעות ממנו להיות בעל ואבא טוב.

אם זה לא אדם מתעלל, פיזית או רגשית או מילולית (וחשוב לשים לב לרמזים כאלו), רוב החסרונות לא מתממשים.

אני הלכתי אחרי הלב ולא הקשבתי לשכל והיום אני גרושה מאותה התאהבות (פלוס 2).

אני חלילה לא אומרת שזה הסיפור שלך אבל בדיעבד אני אישית הייתי מקשיבה יותר לשכל.

אני חושבת שחשוב מאוד לשאול את הסביבה ולהקשיב לה ובכלל לא למהר לחתונה! לקחת את הזמן לבחון את הדברים לעומק, למרות הקושי שבמשיכה הטבעית (הטובה מאוד)... בהצלחה 

זכותו לומר דברים כל עוד זה עומד בכללים האתיים של הפורום,

אע"פ שיהיו אנשים כמוני וכמוך שלא יסכימו איתו.

משתמש חדש עם הודעות מעטות מאוד. מביע דעה מאוד מוזרה וסטריאוטיפית.

בהצלחה בקבלת המצב...

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.