אם נניח לרגע בצד את החום ואת החוסר בפלפאון (שהחליט להתעורר עם שבעה אחוזים. היה סיוט בלי ההודעות), היה ממש כמעט מושלם
אוכל זה דבר טעים. במיוחד אוכל טעים.
פעם ראשונה בחיי בסנטר 1. תתפלאו. המקום ריק. ריק ריק. אבל ראיתי תכשיטים יפים.
ואז בחזרה לתחנה מרכזית, ומשם לרחוב יפו. ירדנו את כולו בלי למצוא שום דבר, עד לשוק. ושם- הו, וואו. כל כך הרבה מראות יפים. וקניתי צמיד לרגל סוף סוף, הגשמת חלום. ואז המשכנו את רחוב יפו, וקניתי סנדלים שאני נורא אוהבת והן פשוט נס. וכמעט קניתי שמלה אחת ליום יום לקיץ והיא הייתה נורא יפה אבל לא היה להם במידה שלי 
וזה נורא חבל. ומצאנו חנות של ספרים יד שניה. קטנטונת, צרה ומעלה אבק. עמודות עמודות של המוני ספרים במצב טוב, החנות עשויה מעץ, ויש גם קומה שניה. דמיינו מדרגות חורקות בקצה של המון ערימות ספרים. יכולתי לשבת שם לנצח אבל היינו צריכות ללכת. אבל המקום הזה בהחלט נרשם בזיכרון שלי. ואז חזרנו למרכזית אבל לפני כן ירדנו טיפה לצד השני לכיוון של התחנות לסתם כל מיני דברים וקניתי גמד כזה מחרס עם רגליים מבד שיישב לי על המדף. ואז הלכנו למרכזית וקניתי שני ספרים. אשמת הכוכבים (לא לומר על זה כלום) והטוב שבי. בדקתי, ונשארו לי בערך חמישה ספרים של ניקולאס לקרוא. רשימת המטרות שלי לחיים הולכת ומתקצרת.
ולא פגשנו אף אחד מוכר וזה חבל. אני אוהבת לפגוש אנשים במפתיע.
וזהו. תכף אני הולכת להתארגן ואז לאולפנא ומשם לאשקלון. המון המון נסיעות ליום אחד. לפחות זה בשביל הצגה. הצגה זה טוב.
ויש לי תוכניות ללג בעומר וזה מעולה. ומחר שוב נסיעה. ווב ביום חמישי, הפעם רק בשביל מבחן והגשת לוג. וואה. לוג. אני צריכה לסיים אותו דחוף ולהשקיע כי אני פשוט חייבת לקבל תשעים ושמונה. חייבת. אבל אני אסתפק גם בפחות.
והתגעגעתי המון
ואני שמחה נורא על זה ואני בסדר 
באמת. תמיד הצטערתי עליכן
ולא חשבתי על דברים רעים לשנייה
רק קצת דאגתי לכל מיני
והתקשרו אליי המון פעמים. למה אני צריכה למצוא מיליון שיחות בפלאפון שלי? אני הרי ממילא בקושי עונה.
וגם וגם
תכננו לקנות קרטיב אבל לא היה זמן וכמעט פספסנו את האוטובוס
וזהו
