בהצלחה

להביא אותו להתמודד עם המציאות שאין טיטול.

בכל הגמילות שלי התחלתי ככה מניסיון שלי זה מוריד מהם את הלחץ שקשור בתהליך הגמילה, אם כבר יש פיספוס אז זה לא כזה נורא וגם חוסך לך קצת כביסה..

חוץ מזה הראתי הרבה סירטונים, היו ספרים בבית והוא ראה את כל הילדים סביבו כבר גמולים אז זה זרם לו בטיבעיות.

לא לחצתי על אף אחד להיגמל. הילד שנגמל הכי מאוחר היה בן 3 כמעט ונגמל תוך יומיים. יום ולילה. הוא פשוט הרגיש מוכן וזהו.

ככה כולם.

בהצלחה.

בנות שלי נגמלו ביום בגיל שנתיים ובלילה רק בגיל ארבע

אצלי מדובר בתאומים בנים. הם נגמלו ביום תחילה לגמרי (לאחד הלך בקלות ולשני לקח עוד חודש), ואז ממש סמוך לכך בלילה גם, שזה היה הרבה יותר קל לנו (זה היה כשראיתי ששבוע ימים החיתולים יבשים בבוקר). אז לא נותנים יותר בקבוק במיטה אלא שתיה עם ארוחת הערב שהיא כמעט שעה לפני השינה, ולקראת השינה הולכים לשירותים לעשות. נראה לי שעדיף כך, כי הם "בתוך זה" מבחינת הגברת המודעות לתחושות בגופם. ואצלנו ברוך השם היו בקושי פספוסים בלילות. אחותי עשתה לבנותיה הפסקה בין גמילת היום והלילה והתחרטה... יש לה ילדה בת 6 שעד היום לא מצליחה לא לפספס בלילות, אז היא אמרה לי לא לעשות את הטעות הזאת ואני מודה לה.... בכל אופן תמיד להקדים תפילה ושיהיה בהצלחה.

מה שהכי עזר אצלנו זה להיפרד לתמיד מהחיתולים. זרקנו אותם יחד עם הילד ביום הגמילה הראשון.. מיד אחרי כמובן שבחרנו מהמגירה( יחד איתו) זוג תחתונים חדש ויצאנו לדרך חדשה. 
חשוב לעודד לאורך כל הדרך, חלילה לא לכעוס אם מפספס. ולקחת בחשבון שזה עניין של זמן.
אנחנו בהתחלה בלילות ובצהריים היינו מלבישים את הפול אפס זה תחתון גמילה עם ספיגה וצורת לבישה בדיוק כמו של חיתול.
אחרי שהילד היה גמול לגמרי התחלנו את התהליך שהיה כבר הרבה יותר קל ופשוט בלילה.

צריך להיזהר עם הניסוח... הרעיון עצמו נשמע נהדר.

אבל ברורה הכוונה.

מוכן= יודע לעשות צרכים בשירותים.
גדול - לא ממש שייך כי זה לפי בשלות. יכול להיות ילד בן 3 שאינו בשל וילד בן שנתיים שבשל...
מדבר על העניין - לדעתי לא קשור כי זה יכול לקרות הרבה זמן לפני שהוא מוכן.
עוד נקודה שחשובה זה עניין הרצון של הילד ללכת לשירותים.

אז לסיכום - לדעתי 2 דברים חשובים: שהילד ידע לעשות צרכים בשירותים ורצון ללכת לשירותים.
מנסים במשך יומיים (עדיף בחופש כמו בשישי-שבת), ורואים אם הילד באמת מצליח לעשות ואם יש לו רצון. כמובן שיש פספוסים אבל אפשר לראות האם זה הולך לכיוון חיובי...

בלילה לפעמים מתאים מיד להוריד ולפעמים לא - תלוי כמה הוא שותה, האם הוא קם עם טיטול ספוג, האם השינה שלו חזקה, האם הוא רוצה ועוד....

היא באמת כתבה יפה, ונכון מאד.

והיא זכתה שעל הדרך, גם העלתה חיוך על פני אישה מישראל. אשריה.

nataly, אם תגובתי נראתה לך פוגעת, נא סלחי לי. 

"הלכנו ביחד עם הילד לזרוק את החיתולים".

אבל זה בסדר, אנחנו לא בשיעור הבעה כאן כל עוד התגובה מובנת - לא צריך להשתגע אחר ניסוח מדויק.

ו@netaly כתבה בהחלט יפה! גוזרת ושומרת לעצמי, כשנצטרך בקרוב...

אצלנו הורדנו לגמרי חיתול לאחר הגן בניסיון לשבת על סיר (מיותר בעיניי הסיר אבל התאומים פחדו בהתחלה מהשירותים, אז קנינו מין סיר שאח"כ אפשר להלביש על האסלה ויש סולם צבעוני והם אהבו את זה) כמובן רק לכמה שעות עד השינה בתור התחלה. היו פספוסים כמה ימים כמובן אבל לאחד היתה כמעט שליטה מלאה לאחר מס' ימים ולשני לקח יותר זמן. אז עודדנו אותם המון, היו פרסים, ממש הראנו להם ושאלנו: מי רוצה כזה? אז תעשה בשירותים... ורק אז היו מוכנים בכלל להתקרב לשירותים. אבל זה עזר רק בצורה זמנית. מה שהכי עזר אצלנו היה פשוט לעבור על שמות הילדים בגן ולשאול: אוריאל עושה בחיתול? לא.... איפה הוא עושה? בשירותים! הודיה עושה בחיתול? לא... איפה היא עושה? וכו'.... והם ענו בעצמם... הם הרי כל כך לא רוצים להיות שונים... זה עבד כמו קסם אצל אחד מהם, ואצל השני גם מאד עזר, פשוט לקח לו יותר זמן עם ה'גדולים', שהבנתי שזה נורמלי ופשוט צריך לעודד ולהבין ולא לכעוס. (אגב, רק אחרי חודש כשנסענו ל'מירון' לחאלקה והתפללתי כמובן גם על זה, אז השני נגמל רשמית גם מ'גדולים'...). אגב, חיתולי הגמילה אצלנו לא עבדו בכלל - התאומים שלי פשוט התייחסו אליהם כאל חיתול רגיל ועשו שם כרגיל... אם היינו צריכים לנסוע פשוט לקחנו אותם קודם לשירותים, ושמנו מגבת באוטו מתחתם, כי ברגע שחזרנו לחיתול (אפילו חיתול גמילה) זה פשוט בלבל אותם והם חזרו לעשות צרכים בחיתול, אז כשמחליטים בלי חיתול - אז פשוט בלי חיתול... אגב, מישהי כתבה שזה יכול להיות מתיש, אז באמת כדאי להקדיש לזה כמה ימים שאת בבית. אנחנו התחלנו בחופשת סוכות, כך שיכולתי להיות איתם המון בימים הראשונים. בכל אופן, שיהיה בהצלחה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות