א. לעולם אין לדעת. יש כאלו ששנים מחכים למעמד שר, ואולי כדי "להשקיט" אותם שלא יעוררו מהומות, שווה לנתניהו להציע להם רוטציה עם אחד אחר.

או שהוא כבר ימצא דרך לא לעשות רוטציה, ולאלו שלא יתמנו לשרים לתת להם תפקידי ראשי ועדות חשובות. אני לא יודע.

ב. שר בלי תיק זה אפשרות, לא בטוח - הכנסתי אותו כאפשרות במקום תיקים שונים כי אנחנו לא באמת יודעים אילו תפקידים יהיהו לליכוד בממשלה הקרובה ואילו משרדים. ולמיטב הבנתי יחד עם שינוי כל החוק שמגביל את השרים וכו' - גם מוסד "Aר בלי תיק" יוכל לחזור.

שני התיקים הכי משפיעים זה משפטים ואוצר.

הבשורה הכי קשה מהבחירות הללו זו הישארותו של יעלון בביטחון. הכי משמחת היא פרישתו של אהרונוביץ'.

ישראל כץ ("עוקץ ולא נעקץ", א. זילבר) בתחבורה הוא נכס.

והממשלה החדשה, גם אם עדיין לא תושבע בפועל - תוצג בפני הנשיא.

אחרת, אפעס - לפי החוק, היחיד מ120 חברי הכנסת של-א יוכל להקים את הממשלה הקרובה, יהיה חבר הכנסת בנימין נתניהו.

אבל אל דאגה, הוא לא יתן לזה לקרות

השאלה היא רק האם זה יקרה ברגע האחרון, חתימה ביום רביעי בבוקר עם השותף האחרון, והליכה לנשיא - או שהם יוכלו קצת יותר להזדרז שם ולהציג לנו את הממשלה כבר במהלך היומיים - שלושה הקרובים

כלומר, אם הוא לא יוותר על העונג הזה ויפרוש מהרשימה במקרה שזה יקרה...

כי הוא ממוקם מקום 33 בליכוד, וזה לא כזה מופרך שבמהך השנים הקרובות, 3 מחברי הכנסת של הליכוד כיום, מסיבות כאלו ואחרות יפרשו מהכנסת. אם זה יקרה - הוא בפנים.

המצחיק הוא שהוא אמר לפני הבחירות הפנימיות שהוא מתמודד במטרה להיות במקום לא ריאלי... אז מה יקרה אם בסוף הוא יעמוד מול הדילמה אם להיכנס או לא?

בגלל מצבו הבריאותי ולא כי הוא לא רוצה להיכנס לכנסת.

אם הכנסת הזאת תמלא יותר מ4 שנים (הלוואי) - סיכוי גבוה שבמפלגה גדולה כמו הליכוד, של 30 מנדטים - שבשלב כלשהו 3 חברי/ות כנסת, בשלב כלשהו יפרשו/ימותו/ימונו לשגרירים או אנעראף.

יש בהחלט סיכוי שהוא יוכל להיכנס, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת. גם יש סיכוי כלשהו שכולם יהיו דבוקים לכיסא שלהם עד תום כהונת הכנסת, גם לזה יש סיכוי..

אבל מבט על כנסות העבר מלמד אותנו שככל שהמפלגה גדולה יותר, ואורך הקדנציה גדול יותר - ככה יש יותר תחלופה בחברי הכנסת. 

בוא נגיד שלא הייתה כנסת אחת מקום המדינה, שלא התחלפו בה לפחות כמה חברי כנסת (Vכי קצת כמדומני, היו 6 חברי כנסת שהתחלפו בתוך כנסת) - אז אם נלך לפי זה, לפחות מכמה מהמפלגות יהיו כמה שיכנסו הבאים בתור. השאלה כעת, מי אלו יהיו...

שלפיה רק מפלגה בת פחות מ12 מנדטים, יחולה להחיל על עצמה את החוק הנורבגי לפיו שר יכול להתפטר מהכנסת, ושהבא בתור ייכנס, ובמידה שהוא מפסיק להיות שר, לחזור לכנסת, וזה שנכנס אחרון, כמובן, יצא מהכנסת ויחזור למקומו ברשימה.

זה לא יהיה בדיוק חוק נורבגי, גם כי הוא מגביל את אפשרות החוק רק למפלגות קטנות (בדיוק בגלל שבליכוד לא רוצים השרים שאלו שמחוץ לכנסת ילחצו עליהם לפרוש) וגם כי הוא לא מחייב את פרישת השר/ה, אלא רק מאפשר זאת (בניגוד לנורבגיה שם זה מחויב. שר לא יכול לשמש גם ברשות המחוקקת)

לשכר (לא גבוהה מאוד. אבל מקבל גם תנאים משופרים, יותר עובדים וכו'..). אבל הוא לא מקבל פעמיים משכורת.

שר עם כמה תיקים - זה לא משנה. הוא מקבל משכורת שר אחד, כי הוא בן אדם אחד. לכל תיק ו"משרד", אומנם יהיו לו עובדים נוספים - אבל הוא לא יקבל שכר כפול בגלל זה.

במצב שבו השר מתפטר מהכנסת, אם החוק הנורבגי קיים, אז באמת הוא יקבל משכורת של שר, ובמקביל גם הח"כ שנכנס במקומו יקבל משכורת. כלמור, עוד הוצאה של כמה עשרות אליפ שקלים בחודש למדינה, בגלל שהשר לא בתוך הכנסת...

מעדיפים שהשרים ימשיכו לאייש גם את הכיסאות בכנסת, כי הם צייתנים יותר לרוה"מ ויצביעו על פי רצונו (כי גם בעתיד הם רוצים להיות שוב שרים ותפקידים בכירים..) מה שלא יהיה אצל מקומות בסוף הרשימה, שהם יודעים שכמעט בטוח שהם קדנציה אחת ולא יחזרו שוב לכנסת, כי הם לא מוכרים מידי - אז הם לא ירגישו כזאת מחויבות לרוה"מ, ולעיתים לא יצביעו יחד עם כולם וכו'...

זה רק סיבה אחת ויכולות להיות עוד סיבות רבות, כמובן.

מאז שנכנס פייגלין לליכוד (וגם  אחרי שעזב, לא לדאוג)  המון אנשים משלנו הצליחו להתברג למקומות כמעט ריאלים בליכוד.

במקרה של הממשלה היוצאת זה לא היה נכון, אבל במקרה של הממשלה שלפניה כל העשיריה שלא נכנסה, כמעט - הייתה אנשי ימין.

יהודה גליק למשל, הפעם, במקום 33.

במצב כזה אולי אני דווקא מעדיף שהוא לא יכנס

/

בחירות 2015 |

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1100416 

הוא עלה על הדגל הזה, אבל הוא הרבה יותר קרוב אלינו בגישה לעומת בני בגין למשל.

(ואגב, גם קפיטליסט מוצהר, אבל זה לא קשור)

על מעשיו של האיש הזה שמפרסם בפומבי שהוא כזה - נאמר בהחלט "תועבה".

מכאן ואילך האם זה באמת כל כ משנה אם הוא ימני או שמאלני? האם זה עיקר תפקידו של האדם היהודי בעולם?

מאשר גישתו בענייני לאומיות.

בוא נגיד ששמאלני שלא מתגאה בסטייה מינית, או אפילו עוד יותר - עם המחלה, אבל מתגבר ולא נופל (יש גם שמאלנים דתיים ו/או מסורתיים שלא יעשו מעשים כאלו. גם אם בחברה המודרנית מקובל לקרוא להם בלעג "בארון") - אני מעדיף שמאלני כזה מימני שמכריז בראש כל חוצות שהוא עושה מעשי תועבה.

זה ביטוי ייחודי שהתורה לא מרבה לחלק בנדיבות...

ועל זה דיברתי. לא דיברתי על כלל העבירות שחילונים עוברים.

אני מניח שגם בני בגין וגם אותו אוחנה, מחללים שבת - ולא לזה התייחסתי. התייחסתי לעניין התועבה שיש באיש הזה, ואמרתי שכשזה קיים, זה לא "לזכותו" יותר, זה שהוא ימני. אני מעדיף בני בגין קצת שמאלני, אבל בריא בנפשו, מאשר בעל נטייה הפוכה שמתגאה בה, ימני.

מצטער, אולי דפקט אצלי בלבד

אם אתה מוכן לקבל עוברי עברות שמקדמים את האינטרסים שלך לא רואה סיבה להבדיל בין אחד כזה לאחר.

כמו שאמרתי, התייחסתי לאלמנט ה"תועבה" שבעניין. מדובר ביציאה נגד הטבע, והמעשה הזה מכוער ביותר. כאשר מפלגה מעלה את זה על נס, והופכת את זה לאחד מהדגלים שלה - אני לא רואה את עצמי שותף למפלגה כזאת כחלק ממנה.

מפלגת הבית היהודי, לעומת זאת - לא מקדשת את חילול השבת של איילת שקד ולא מתגאה בזה, וגם איילת שקד, לרוב, בהחלט יודעת לכבד את היותה של המפלגה דתית, במגוון הדברים שיש צורך לכבד את היותה של המפלגה כזאת. אז נכון - מהבחינה האישית היא לא שומרת שבת בחי היומיום שלה, אבל היא לא הפכה את זה לדגל שהיא נושאת בגאווה... ובכל מקרה, חילול שבת גם לא הוגדר כתועבה, בתורה. מבחינתי האישית יש לזה משמעות, גם אם בעיניך זה מוזר

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

צריכים להיות טובים מספיק כדי להיבחר ולא רק שיש צד גרוע מהם, ובקטע הזה אשמח שמפלגה חדשה תעבור.

בפרט, אחרי אופן ההתנהלות במלחמה שבאמת לא זוכה לפרסים

חזקות.

א. מפלגה טובה יכול להיות שעדיף שתתמודד כמה סבבים ולא תעבור ואחרי זה תעבור ותעשה דברים טובים (כמו בן גביר שרץ הרבה פעמים בלי לעבור עד שעבר ועשה המון דברים טובים).

ב. לפעמים דוקא מי שלוקח את החיים בפשיטות ובקטנות יש לו ראש ישר להחליט החלטות נכונות בלי להכניס שיקולים משיקולים שונים

א. לפי הרציונל שלך עדיף שהשמאל יהיה בשלטון שתי קדנציות כדי שאח"כ אולי יהיה לוינטר סיכוי לעבור, בהצלחה למדינת ישראל...

ב. קצת לתקן את העובדות ,בן גביר מנע כמה פעמים ממשלת ימין, ומעולם!!! לא עבר לבד אלא ע"י ריצה משותפת עם סמוטריץ, וכמובן שעכשיו שמקבל בסקרים סביבות 7 מנדטים אין בעיה שמתמודד לבד כי ודאי עובר.

ג.מסכים אתך שיש גם מעלות לראש ישר ופשוט אבל דרוש תנאי בסיסי, לדעת לקבל צדדים ודעות אחרות, ואולי אני טועה, אבל שמעתי אותו המון והוא נשמע ממש קטנוני ושחצן, בטוח בעצמו בצורה מוגזמת, ובכלל מגלומן לא קטן.

אבל לגופן של טענות.

א. אז אין סיכוי לאף אחד חדש להכנס לפוליטיקה? אין מה לעשות ככה זה עובד. מנסים ומנסים עד שמצליחים. צריך לראות את הסיטואציה אבל באופן כללי לפעמים זה מה שיש.

ב. אם בן גביר לא היה רץ לבד כמה פעמים הוא לא היה מתאחד עם סמוטריץ, וזה שהוא עכשיו מקבל בסקרים בסביבות 7 מנדטים זה רק בזכות ממשלות השמאל המדוברות (אגב, איזה ממשלות שמאל עלו בגלל בן גביר?), ו400,000 רשיונות נשק לא היו ניתנות והמחבלים היו ממשיכים לחגוג בכלא.

ג. ודאי שאיש גאותן שלא מוכן לשמוע דעות אחרות הוא לא איש טוב, אבל כמעט ככה זה בפוליטיקה. וחוצמזה, יש דעות שאי אפשר לחשוב עליהם בכלל

א. לדעתי ברור שאם בסקרים רואים סיכוי גדול שישרוף קולות שלא יתמודד או שיתאחד כמו שעשו רבים וטובים לפני (וינטר עצמו יכל בקלות להיכנס לפוליטקה - קיבל הצעות שריון מרוב מפלגות הימין).

ב. מה שטענת לגבי בן גביר, לא חושב שאתה צודק, אבל מבין את ההיגיון, לדעתי יכל להישאר בשיח הפוליטי והציבורי בהרבה דרכים אחרות (לא טענתי שגרם לממשלת שמאל אלא מנע ממשלת ימין, ואגב ככידוע בסוף הוביל לממשלת בנט).

ג. לא מסכים שבפוליטיקה לא שומעים דעות אחרות, גם ביבי וגם סמוטריץ נראה לי מאד רציונלים במובן הזה, בן גביר קצת יותר בעייתי, אבל לדעתי פחות נובע משחצנות, ויותר מקיצוניות שגורמת לו להסתכל על כולם כרופסים וכדומה.

בס"ד

ההתבאטות (הישנה) שלו שנחשפה השבוע, ובעקבותיה ההתבטאות של מקום 5 על מדינה פלסטינית, הם אלו שהובילו לצניחה של המפלגה גם בסקרים שבה היא עברה באופן קבוע. אם לפני כן היה לוינטר עוד סיכוי קטן לעבור (ואכן היה קיים כזה), הרי שכעת זה נראה כבר אבוד לחלוטין.

והאמת שחבל, לא כי אני מחזיק מוינטר, אלא כי אנע מכיר לא מעט אנשים שחיפשו להצביע למפלגת ימין, אבל לא כזאת הקשורה לקואליציה הנוכחית (יש לי ויכוח איתם, כמובן, אבל הם עדיין קיימים). החשש שלי שעכשיו הם לא יחזרו להצביע לאחת ממפלגות הימין, אלא דווקא למפלגת הנדליכה שכבר ממש לא מתחייבת לגוש האמוני.

בגדול אתה צודק, אבל גם לפני ההתבטאות שהתפרסמה היה סיכוי גדול שלא יעברו, ויש אנשים שבלעדיו היו מצביעים למפלגות ימין קיימות, אבל נידון זה הועלה בישיבת סייעת הליכוד, והוכרע להוריד אותו, אז כנראה לפי הסקרים שלהם, הוא יותר לוקח מאשר נותן

בס"ד

בסקרים בהם וינטר עבר את אחוז החסימה, גוש הימין התחזק, ובחלקם גם עבר את גוש האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות). אתמול בסקר של מכון מדגם בחדשות 12, גוש הימין צולל ל-49 מנדטים. כמסתכלים על הסקרים השבועיים כאל מגמות - אפשר לראות את המגמות האלו בבירור.

לגבי הסקרים הפנימיים בליכוד, אני מכיר תמונה קצת שונה לפחות בסקרים שנערכו בשבוע שעבר. הבעיה היא שיש לזה עוד השלכות משנה, שאותם הליכוד לא מוכן לקבל, ולכן הם הולכים לו על הראש.

ש- 61 מנדטים לגוש הימין הם עם בן גביר שהליכוד יעשה הכל אבל הכל כדי שלא יהיה בממשלה הבאה.

לעניין זה צודק בן גביר שנתניהו יעדיף את איזנקוט על פניו, ואפילו לשלם ביוקר כדי שזה יקרה.

העדפת נתניהו בעניין זה התחזקה מרגע שבן גביר החליט בריש גלי ללכת על הראש של נתניהו. כולם יסכימו שהתחזקות של בן גביר ככל שתהיה תבוא רק על חשבון מפלגות ימין אחרות.

בנט וליברמן, כל אחד מסיבותיו, לא רואים בו מועמד מטעמם לשבת בלשכת ראש הממשלה. כפועל יוצא, מאחורי הקלעים התחילו דיבורים על שיתוף פעולה בין איזנקוט לנתניהו, ואיש הקשר הוא אלי גולדשמידט, חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה- בעבר, ומועמד לכנסת הבאה מטעם הליכוד.

המפה הפוליטית נראית נכון לעכשו הרבה יותר מסובכת משחושבים בשני המחנות. ליברמן מצהיר שלא ישב בקואליציה עם חרדים, ולא עם ערבים, ואצלו "מילה זו מילה", ומשכך ברירת המחדל היא קואליציה בין שתי הגדולות עם מפלגות לויין מפה ומשם, או לחילופין- סיבוב בחירות נוסף. אין אפשרות שלישית.

ודאי שיש גם מצביעים שלא שייכים לגוש שמצביעים לו, וגם הרבה מהגוש שעדיין תומכים בו בסקרים אבל עכשיו שמתחיל להתרסק יחזרו למפלגות הגוש.

בס"ד

פשוט הוא נותן תמונה מאוד חדה וברורה של ההשלכות האלו: אומנם גם הציונות הדתית-זהות וגם עוצמה יהודית התחזקו במנדט אחד כל אחת מהן, אבל מצד שני הגוש כולו כן ירד לשפל שאני לא זוכר כבר תקופה ארוכה.

אני מאוד חושש שלא תהיה נהירה חזרה הביתה, והרבה מאלו שהצביעו בבחירות האחרונות לקואליציה יחפשו את הרע במיעוטו בצד השני. אם הם היו רוצים לחזור למפלגות הגוש, הם היו עושים את זה כבר מזמן.

לפי פרסומים שונים הוא מופעל על ידי ליברמן, שנייד אליו מצביעים ועכשו כשמצבו של וינטר בכי רע הם חזרו הביתה, לליברמן.

הימין בקואליציה הנוכחית, ורק מיעוטם הם מצביעי בנט ודומיו (שמאל המתחזה לימין על מנת לקושש קולות) ולכן בכל מקרה הוא מסכן את גוש הימין ועדיף שהיה פורש מזמן.

אפשר להתווכח על העמדה הפוליטית, אבל הטענה שמישהו "שמאל שמתחזה לימין" דורשת הוכחה ולא רק קביעה. בסופו של דבר, עדיף לבחון נבחרי ציבור לפי ההצבעות והמעשים שלהם בפועל.

קיבלנו אחד כזה מימין, לשם גיוון ורענון.

איזה שיגעון

וצה"ל כבר התחיל להתאמן אליה.

וגם עם לא למנוע. זה מה שיעזור שיהיה פחות קשה

אלא אם האוייב יהיה חכם מספיק לעקוף אותם ולהיכנס אל פנים הארץ...

שטחים כך שכשיקרה משהו ח"ו היל"ת המפה תהיה יותר לטובתינו

הטענה מעלה נקודה חשובה לגבי המחיר הביטחוני והאזרחי של נסיגה, אבל המספרים וההנחות לגבי היקף הפינוי העתידי דורשים בדיקה מדויקת ולא רק הערכה. בדיון כזה חשוב לבחון גם את הסיכונים שבנסיגה וגם את הסיכונים שבהמשך המצב הקיים.