א. לעולם אין לדעת. יש כאלו ששנים מחכים למעמד שר, ואולי כדי "להשקיט" אותם שלא יעוררו מהומות, שווה לנתניהו להציע להם רוטציה עם אחד אחר.

או שהוא כבר ימצא דרך לא לעשות רוטציה, ולאלו שלא יתמנו לשרים לתת להם תפקידי ראשי ועדות חשובות. אני לא יודע.

ב. שר בלי תיק זה אפשרות, לא בטוח - הכנסתי אותו כאפשרות במקום תיקים שונים כי אנחנו לא באמת יודעים אילו תפקידים יהיהו לליכוד בממשלה הקרובה ואילו משרדים. ולמיטב הבנתי יחד עם שינוי כל החוק שמגביל את השרים וכו' - גם מוסד "Aר בלי תיק" יוכל לחזור.

שני התיקים הכי משפיעים זה משפטים ואוצר.

הבשורה הכי קשה מהבחירות הללו זו הישארותו של יעלון בביטחון. הכי משמחת היא פרישתו של אהרונוביץ'.

ישראל כץ ("עוקץ ולא נעקץ", א. זילבר) בתחבורה הוא נכס.

והממשלה החדשה, גם אם עדיין לא תושבע בפועל - תוצג בפני הנשיא.

אחרת, אפעס - לפי החוק, היחיד מ120 חברי הכנסת של-א יוכל להקים את הממשלה הקרובה, יהיה חבר הכנסת בנימין נתניהו.

אבל אל דאגה, הוא לא יתן לזה לקרות

השאלה היא רק האם זה יקרה ברגע האחרון, חתימה ביום רביעי בבוקר עם השותף האחרון, והליכה לנשיא - או שהם יוכלו קצת יותר להזדרז שם ולהציג לנו את הממשלה כבר במהלך היומיים - שלושה הקרובים

כלומר, אם הוא לא יוותר על העונג הזה ויפרוש מהרשימה במקרה שזה יקרה...

כי הוא ממוקם מקום 33 בליכוד, וזה לא כזה מופרך שבמהך השנים הקרובות, 3 מחברי הכנסת של הליכוד כיום, מסיבות כאלו ואחרות יפרשו מהכנסת. אם זה יקרה - הוא בפנים.

המצחיק הוא שהוא אמר לפני הבחירות הפנימיות שהוא מתמודד במטרה להיות במקום לא ריאלי... אז מה יקרה אם בסוף הוא יעמוד מול הדילמה אם להיכנס או לא?

בגלל מצבו הבריאותי ולא כי הוא לא רוצה להיכנס לכנסת.

אם הכנסת הזאת תמלא יותר מ4 שנים (הלוואי) - סיכוי גבוה שבמפלגה גדולה כמו הליכוד, של 30 מנדטים - שבשלב כלשהו 3 חברי/ות כנסת, בשלב כלשהו יפרשו/ימותו/ימונו לשגרירים או אנעראף.

יש בהחלט סיכוי שהוא יוכל להיכנס, למרות שאף פעם אי אפשר לדעת. גם יש סיכוי כלשהו שכולם יהיו דבוקים לכיסא שלהם עד תום כהונת הכנסת, גם לזה יש סיכוי..

אבל מבט על כנסות העבר מלמד אותנו שככל שהמפלגה גדולה יותר, ואורך הקדנציה גדול יותר - ככה יש יותר תחלופה בחברי הכנסת. 

בוא נגיד שלא הייתה כנסת אחת מקום המדינה, שלא התחלפו בה לפחות כמה חברי כנסת (Vכי קצת כמדומני, היו 6 חברי כנסת שהתחלפו בתוך כנסת) - אז אם נלך לפי זה, לפחות מכמה מהמפלגות יהיו כמה שיכנסו הבאים בתור. השאלה כעת, מי אלו יהיו...

שלפיה רק מפלגה בת פחות מ12 מנדטים, יחולה להחיל על עצמה את החוק הנורבגי לפיו שר יכול להתפטר מהכנסת, ושהבא בתור ייכנס, ובמידה שהוא מפסיק להיות שר, לחזור לכנסת, וזה שנכנס אחרון, כמובן, יצא מהכנסת ויחזור למקומו ברשימה.

זה לא יהיה בדיוק חוק נורבגי, גם כי הוא מגביל את אפשרות החוק רק למפלגות קטנות (בדיוק בגלל שבליכוד לא רוצים השרים שאלו שמחוץ לכנסת ילחצו עליהם לפרוש) וגם כי הוא לא מחייב את פרישת השר/ה, אלא רק מאפשר זאת (בניגוד לנורבגיה שם זה מחויב. שר לא יכול לשמש גם ברשות המחוקקת)

לשכר (לא גבוהה מאוד. אבל מקבל גם תנאים משופרים, יותר עובדים וכו'..). אבל הוא לא מקבל פעמיים משכורת.

שר עם כמה תיקים - זה לא משנה. הוא מקבל משכורת שר אחד, כי הוא בן אדם אחד. לכל תיק ו"משרד", אומנם יהיו לו עובדים נוספים - אבל הוא לא יקבל שכר כפול בגלל זה.

במצב שבו השר מתפטר מהכנסת, אם החוק הנורבגי קיים, אז באמת הוא יקבל משכורת של שר, ובמקביל גם הח"כ שנכנס במקומו יקבל משכורת. כלמור, עוד הוצאה של כמה עשרות אליפ שקלים בחודש למדינה, בגלל שהשר לא בתוך הכנסת...

מעדיפים שהשרים ימשיכו לאייש גם את הכיסאות בכנסת, כי הם צייתנים יותר לרוה"מ ויצביעו על פי רצונו (כי גם בעתיד הם רוצים להיות שוב שרים ותפקידים בכירים..) מה שלא יהיה אצל מקומות בסוף הרשימה, שהם יודעים שכמעט בטוח שהם קדנציה אחת ולא יחזרו שוב לכנסת, כי הם לא מוכרים מידי - אז הם לא ירגישו כזאת מחויבות לרוה"מ, ולעיתים לא יצביעו יחד עם כולם וכו'...

זה רק סיבה אחת ויכולות להיות עוד סיבות רבות, כמובן.

מאז שנכנס פייגלין לליכוד (וגם  אחרי שעזב, לא לדאוג)  המון אנשים משלנו הצליחו להתברג למקומות כמעט ריאלים בליכוד.

במקרה של הממשלה היוצאת זה לא היה נכון, אבל במקרה של הממשלה שלפניה כל העשיריה שלא נכנסה, כמעט - הייתה אנשי ימין.

יהודה גליק למשל, הפעם, במקום 33.

במצב כזה אולי אני דווקא מעדיף שהוא לא יכנס

/

בחירות 2015 |

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1100416 

הוא עלה על הדגל הזה, אבל הוא הרבה יותר קרוב אלינו בגישה לעומת בני בגין למשל.

(ואגב, גם קפיטליסט מוצהר, אבל זה לא קשור)

על מעשיו של האיש הזה שמפרסם בפומבי שהוא כזה - נאמר בהחלט "תועבה".

מכאן ואילך האם זה באמת כל כ משנה אם הוא ימני או שמאלני? האם זה עיקר תפקידו של האדם היהודי בעולם?

מאשר גישתו בענייני לאומיות.

בוא נגיד ששמאלני שלא מתגאה בסטייה מינית, או אפילו עוד יותר - עם המחלה, אבל מתגבר ולא נופל (יש גם שמאלנים דתיים ו/או מסורתיים שלא יעשו מעשים כאלו. גם אם בחברה המודרנית מקובל לקרוא להם בלעג "בארון") - אני מעדיף שמאלני כזה מימני שמכריז בראש כל חוצות שהוא עושה מעשי תועבה.

זה ביטוי ייחודי שהתורה לא מרבה לחלק בנדיבות...

ועל זה דיברתי. לא דיברתי על כלל העבירות שחילונים עוברים.

אני מניח שגם בני בגין וגם אותו אוחנה, מחללים שבת - ולא לזה התייחסתי. התייחסתי לעניין התועבה שיש באיש הזה, ואמרתי שכשזה קיים, זה לא "לזכותו" יותר, זה שהוא ימני. אני מעדיף בני בגין קצת שמאלני, אבל בריא בנפשו, מאשר בעל נטייה הפוכה שמתגאה בה, ימני.

מצטער, אולי דפקט אצלי בלבד

אם אתה מוכן לקבל עוברי עברות שמקדמים את האינטרסים שלך לא רואה סיבה להבדיל בין אחד כזה לאחר.

כמו שאמרתי, התייחסתי לאלמנט ה"תועבה" שבעניין. מדובר ביציאה נגד הטבע, והמעשה הזה מכוער ביותר. כאשר מפלגה מעלה את זה על נס, והופכת את זה לאחד מהדגלים שלה - אני לא רואה את עצמי שותף למפלגה כזאת כחלק ממנה.

מפלגת הבית היהודי, לעומת זאת - לא מקדשת את חילול השבת של איילת שקד ולא מתגאה בזה, וגם איילת שקד, לרוב, בהחלט יודעת לכבד את היותה של המפלגה דתית, במגוון הדברים שיש צורך לכבד את היותה של המפלגה כזאת. אז נכון - מהבחינה האישית היא לא שומרת שבת בחי היומיום שלה, אבל היא לא הפכה את זה לדגל שהיא נושאת בגאווה... ובכל מקרה, חילול שבת גם לא הוגדר כתועבה, בתורה. מבחינתי האישית יש לזה משמעות, גם אם בעיניך זה מוזר

לא שאנחנו חותמים על כל ערך שלהם. הרבה מתפיסת 'בני ישראל' שלהם, עברה דרך התרגום של הנצרות-הפרוטסטנטית על עיוותיה.

….  מתי תבינו שאנחנו מתגרים במעצמה שבראשה עומד הפכפך שלא חושב פעמיים לפני שהוא מחליט לעשות מעשה.

אתם עוד תביאו עלינו את החורבן ומרד בר כוכבא ביחד. אתם סכנה לכל יהדות העולם כולל העם בישראל.

ימי בין המיצרים הבאים עלינו לרעה רק מחזקים בליבי את גודל הסכנה .

בעזרת השם אני אהיה בחגים בארץ . רק שלא יבטלו לי את הכרטיס בגלל השטויות שהמנהיגים שלך עושים.

ודרך אגב אני מכיר ההסטוריה שאתה מנסה ללמד.

רוב האמריקאים לא יודעים או לא רוצים לדעת את זה.

את החורבן הביאו ברי-קמצא כמוך, שהעדיפו להיות נגד אחייהם ולרקוד מה יפית מול הגויים. אנחנו גמרנו עם הגלותיות.

.... מוסלמי נשיא ארצות הברית עשו מזה מטעמים לגבי נאמנות.

מספיק להתמם ולגלגל עניים.

כתבת כאן על זחיחות והתגרות באומות, על מי דיברת??

זה חדש.. לצאת נגד התגרות של נוצרים בנוצרים..

אבל מה אתה רוצה מחברי הפורום??

... הפורום בו נאמרו הדברים שם אותנו יחד איתו.

זה בדיוק כמו השמועה שביבי דחף את טרמפ לצאת למלחמה וזה גרם לטרמפ להתרחק מביבי בלשון המעטה.

מי יודע איך יגיב לזה טרמפ. כיום הוא שומע לקטרים יותר ויותר.

במקום לחפש כל הזמן איך להוציא את המתיישבים הצדיקים ביו"ש רע

... באופן כללי התיישבות מנקרת בתוך אוכלוסיה עויינת לא תורמת לעניות דעתי לשלמות ארץ ישראל. זה רק מבעיר אש.

בעבר עשינו את זה יותר בחוכמה.

אולי אם כוונתך שעל המתיישבים לפעול נגד הפולשים מערב, כמו שהאירופאים שפלשו לאוסטרליה נהגו בילידים שבאמת חיו שם אלפי שנים - זאת באמת תהיה חכמה.

1. בכל מוסד כולל בתי ספר נוסף על דגל המדינה גם הדגל של הילידים.

2. בכל טופס ממשלתי יש שאלה ספציפית אם אתה יליד כדי לתת הפליה מתקנת.

3. שבטים שעל אדמתם יש מחצבים מקבלים תמלוגים.

....ועוד הרבה זכויות .

הכל כדי להמעיט להבות.

כמובן שזה לא דומה אבל מה לעשות  השם שם את הישמעלים בארץ ישראל 

כדי להצדיק את הדברים בפרקי דרבי אליעזר:

"ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד הקדוש ברוך הוא לשמוע באנקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים"

בפרק ל"ב, המדרש מתאר תיאור נבואי (הנמסר על ידי רבי ישמעאל) ובו חמישה עשר דברים שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ ישראל באחרית הימים. אירועים אלו מתארים בעיקר תקופות קשות של שלטון ומלחמות, כגון: [1, 2]

• מדידת הארץ בחבלים.
• הפיכת מקומות קדושים לאתרים עבורם.
• מלחמות שונות, חרפת רעב ואי-שקט בארץ ישראל לפני בוא המשיח

בקיצור הערבים בארץ ישראל זה גזרה משמים שהציונות צריכה לחיות אותה בחכמה דבר שהפסקנו לעשות מאז 1977.

אגב, אני בהחלט בעד שנחזור לטפל באויב הערבי בשיטות של בן גוריון:

כיבוש-גירוש-התישבות שמוחקת את שרידי הערבים שישבו שם.

האבות המייסדים של ארצות הברית שאבו מן היסוד היהודי התנכ"י, ועלה רעיון לאמץ את השפה העברית, שירד מן הפרק בשל דלילותה של השפה העברית באותם הימים. כנגדה עלתה הצעה להפריד את המדינה מהדת, מכל דת, והיא התקבלה בסופו של יום.

כך ואחרת, לארצות הברית של אמריקה אין שפה רישמית, ונכון להיום האנגלית אינה שפה רשמית. העברית נפסלה כאמור, והיא אולי עוד תשוב.

שטרות הכסף בארצות הברית נושאים עד היום שם שמיים, ולא בכדי.

הבעיה בארצות הברית היא נחילי הארבה הפרוגרסיבי שמשתלטים עליה 24/7, ואם לא די בכך הם מקבלים חיזוק מן השרץ הקפלניסטי המקומי שמכסה את עין הארץ, ומתפשט במהירות האור אל מעבר לאוקיינוס.

אם מטרת הגעתך ארצה היא בהשראת המרגלים מפרשת שלח, אז במטותא, השאר במקומך. לא מעוקצך ולא מדובשך.

אתה לא מקורי, כל הדר בחו"ל מרשה לעצמו לירוק עלינו, ואין שום סיבה שתנהג בשונה מדף המסרים של קפלן 

....כאחד שעדין חי את הטראומה של בונדי ביץ  ששניים נהרגו חצי מטר משמאלו  ואחד נפצע חצי מטר מימינו

כדאי שתבין שיש שותפות גורל לכולנו!!!!

אחרי כשלון מרד בר כוכבא כל היהודים בעולם סבלו.

לא יודע מה היה קורה אם האמריקאים לא היו מורדים בבריטים. איזו מדינה היתה כיום שם

...להתנצח אתם על זה ממש זה לא מועיל.

הם יודעים שלעם ישראל יש בשורה לעולם

….זה מחמם את הלב , מעודד ומביא תקווה . אבל לצערינו הם לא הרוב האלקטורלי. בנינו גם בישראל הימין האמיתי אין לו רוב אלקטורלי . זה שהליכוד תאב שלטון וחיבר אותם אליו יחד עם הדתיים ונתן להם להיות דומיננטיים עשה את ההבדל.

אז כמו שהדתיים בגלל הליכתם עם הליכוד קבלו לאחר השביעי באוקטובר את המכה על ידי כך שהם כרגע בפוקוס לגבי הגיוס ימין מקבל בממשלת הליכוד חוסר בטחון בכל הגזרות וצונמי מדיני בכל העולם.

תקציבים ומשרות אמנם יש אבל

השגים אמיתיים אין ממש.

זאת המציאות לצערי.

אבל, בהנחה ש, כלומר אם, ואני מתכוון להתנות את הדברים שלי באופן ברור, אכן ייחתם הסכם כניעה ללא אף שפן בכובע או טריק בשרוול אזי הייתי אומר שמישהו שם עוד כמה דברים במטוס הקטארי שטראמפ קיבל במתנה.

העובדות לגבי איראן לא השתנו, ההשלכות של כניעה לאיראן הן הרות גורל על המערב כולו, על אמריקה, על ישראל, על המחשבה האילאסמית, על המסקנות של סין ושל רוסיה (וגם של צפון קוריאה), על העולם הערבי - הכל נשאר זהה, אז מה קרה לטראמפ? המישור הרוחני "לב מלך ביד ה'" אבל במישור הארצי זה נראה לי דבר פרסונלי לחלוטין כלומר שתלוי במשהו שקשור בטראמפ עצמו.

אבל כמו שפתחתי ואמרתי: מניסיון רב חודשים למדני שאין סיבה לרוץ רגליים להרע ולפטפט את עצמנו לדעת על ההתנהגויות של המלך שחזל התלבטו עליו אם הוא חכם או טיפש.

אם היה מפציץ אותם 24/7 עד שיתחייבו לשמור על מיצרים פתוחים, האמינות שלו היתה מרקיעה לשחקים במקום יורדת לטמיון

הוא אוכל עכשו את מה שבישל, וגם אנחנו.

ובעיקר אנחנו.

לא בטוח שהיה עוזר להפציץ אותם בלי הפסקה כי הם עקשניים, אבל כן היה צריך להתכונן יותר טוב לאפשרות שהם ינסו לחסום את הורמוז

להבעיר את שדה הנפט של אחת המפרציות ואיימו להבעיר את כולם.

הוא היה צריך במכת הפתיחה להשמיד את הגרעין עם הרבה אמהות של כל הפצצות ולא עם כמה בודדות. ואז מההלם הם היו יורדים על ארבע. אבל הוא פחד. הם איימו לפגוע במתקני ההתפלה של המפרציות ושכולם ימותו מצמא. אי אפשר לנהל מלחמה כשאתה מפחד מהאויב ולא מוריד לו את האאש. והראש פה זה הגרעין, לא הנפט.

אבל טראמפ ההפכפך התהפך פעם נוספת.

כמו סטייק.

אבל האמין שמאורע כזה ייצר קואליציה של המערב, דהיינו נאטו תצטרף, והמפרציות יואילו לעזור.

נאטו לא רצתה לשלוח אפילו שולות מוקשים שלא לדבר על לאבטח ספינות.

והמפרציות, עצרו אותו מתלקוף והתחיחו לשלם מליארדים פרוטקשיין לאיראן. זה הרס את הסנקציות והסגר שהוא יצר.

לא נותרו לו הרבה ברירות לפתוח את הורמוז. אם היה מפציץ את האי חארג האיראנים כבר הודיעו שיפציצו את שדות הנפט של המפרציות. והוא נבהל - הוא מצא את עצמו בעמדת הדביל שהרס את כלכלת המערב, ורצה להחלץ מזה בכל מחיר. והאיראנים גבו את כל המחיר.

אחרי שאמרנו את זה, מסכים שאיך שהדברים נראים נכון לכרגע - טראמפ נשבר וויתר על כל מה שהציג כקווים אדומים בוהקים.

הרושם הוא שהוא עם כל זה שאינו פוליטילקלי-קורקט כמו יריביו במפלגתו ומחוצה לה, הוא עדיין חושב בראש מערבי-חילוני-מודרני, ולא העריך נכונה את כח העמידה של אומה בת שלושת אלפים שנה ועם אמונה דתית פונדמטליסטית. כמי שכבר עשה כמה עסקאות מוצלחות בחיים - היה ברור לו שאחרי שערפנו את רוב ההנהגה ופגענו להם קשה בכלכלה, הם יבינו שהצעד ה'הגיוני', הוא להסכים ל'עיסקה' בתנאים שלו. ממילא, אין צורך והצדקה לגרום שם הרג מיותר והרס שיגרום לאזרחים התמימים לרעוב.

בגלל זה הוא עצר, פעמיים, את המתקפה כשהם היו קרובים לקריסה במחשבה שעכשיו הם יסכימו לעסקה, מה שיותר אלגנטי מבחינתו מלהשמיד מדינה (אגב, בדיוק כמו שעיסקת החטופים הראשונה הגיעה כשחמאס היו על סף קריסה ולוחמים שלהם סירבו להלחם. לולי הלחץ הציבורי המטורף בנושא - הנצחון המוחלט בעזה היה מגיע בסביבות חנוכה תשפ"ד). הוא רק לא לקח בחשבון את כח העמידה שלהם. יותר מזה, המצור על הורמוז היה גאוני - הם כל יום דיממו מאות מליוני דולרים, עוד כמה שבועות היו קורסים כלכלית. רק ששוב מתברר שהמערב השבע פחות מסוגל לעמוד בעליית מחירי הדלק, מאנשי האמונה (המעוותת) כשהם רעבים ללחם.

ביום שתרד הפקודה להסיג את הכוחות בחזרה לאמריקה.
 

אבל אם נהיה כנים, אחרי 39 פעמים שהוא איים בחודשיים האחרונות ולא עשה כלום, אני כבר נוטה להאמין שטראמפ הגדול הוא הרבה יותר קטן ממה שיש בחלון הראווה.

אבל גמו שאכן כבר אמרתי, קל לפטפט. מניסיון העבר אי אפשר ללמוד כלום, מהכתבלבים השונים אפשר ללמוד פחות ממה שאפשר ללמוד מהניסיון, ולכן נותרנו רק עם תחושות ומשאלות לב. 

לעניות דעתי

כי הייתה אפשרות להמשיך עם המצור עוד חודשיים. הכלכלה העולמית הייתה נקלעת למיתון? היה יכול להפציץ גשרים כמו שאיים והכל היה נראה אחרת.

ברור שרק הורמוז מעניין אותו, אבל היה יכול להלחם קצת יותר. בלי מגפיים על הקרקע. 

אבל אז היינו מודים לטראמפ המשיח ואמריקה הגדולה שהצילו אותו

בקיצור, זאת הסיבה:

"אשור לא יושיענו, על סוס לא נרכב, ולא נאמר עוד אלוהינו למעשה ידנו, אשר בך ירוחם יתום". 

לא ברור לי למה את מחליטה בשביל עם שלם איך הוא תופס את המהלכים בעולם. תחליטי בשביל עצמך בלבד. את כנראה היית אומרת שאלוקים לא שותף להצלחה ולניצחון.

אל תדברי בשמנו.

את מחליטה בשביל נציגי הציבור הדתיים והחרדיים שיש בממשלה.

את מחליטה בשביל המוני חוזרי בתשובה ומתחזקים במהלך 3 השנים האחרונות.

את מחליטה בשביל אלפי חיילים שמבקשים ציציות לפני שיוצאים לקרבות.

את מחליטה בשביל ציבור דתי וחרדי ענק.

על סמך מה את מחליטה את הקביעות ההבליות האלה?!

לא הבנת אותי בכלל.

אם טראמפ היה פותר לנו את בעיית איראן ברור שהיינו אומרים שהוא שליח ה'.

אבל הוא בגד בנו.

במה ההתחזקות ולבוש הציצית סותר את מה שכתבתי? ערב הגאולה יש שיבה אל ה'. וכן. אנחנו במצב שאין לנו על מי להישען חוץ מהקב"ה. הוא מזריח מאות מליארדים לאויב הכי חזק חזק שלנו שמקיף אותנו סביב עם הפרוקסי שלו, והם כולם צוהלים ושמחים, רק אנחנו שואלים להיכן נלך ונבוא. 

איך זה שכל פעם אנחנו שוב פעם אוכלים את מה שטראמפ וביבי מספרים לנו דרך התקשורת בכזאת תמימות?

כמה פעמים האמנו שהם רבו והם בכאסח ואז פתאום תקיפה מטורפת באיראן עם שיתוף פעולה מדהים בין טראמפ לביבי?

כמה פעמים היינו עוד שנייה בהסכם ואז קרה משהו מפתיע ובלתי צפוי?

עובדים עלינו ומסובבים אותנו דרך התקשורת

כל מה שיש בתקשורת קחו בערבון מוגבל

מומחי הבטחון שלנו הסבירו שישראל היא מעצמה אזורית שבמידת הצורך תגן על המפרציות מפני איומיה של אירן.

מסתבר שלא דובים ולא זבובים, תכלית ההתחמשות שלהם היתה ועודנה כדי לתקוף את ישראל מתי שהוא. 

גורמי הבטחון שלנו האמינו ועודם מאמינים שהיריבות בין הסונים לשיעים יכולה לשרת את ישראל, ועתה הוכח שלא כן הדבר. 

האם יופקו אצלנו לקחים? חליווה כבר לא יסע לאילת על חשבון בטחוננו, אבל מחליפיו ימשיכו לנסוע.

איראן כן יגיבו וטראמפ יגיד להם סבבה עכשיו תחזרו למו"מ, ובמקביל טראמפ יתקשר לנתניהו וידרוש לא לתקוף בחזרה

בסופו של יום -עם טראמפ, או בלעדיו- האחריות על בטחון ישראל, מוטלת רק על ממשלת ישראל.

היו כבר תקיפות שנתניהו ביטל לדרישת טראמפ

מודה, בשונה מהערכותי עד לרגע זה - הרושם הוא שטראמפ אכן נשבר ונכנע (עדיין מקווה שזה חלק מתרגיל הונאה מתוחכם וכבר היו תקדימים משמעותיים בשנה וחצי האחרונות, אבל קשה לראות זאת).

אבל בזאת תבחן ממשלת ישראל! בסופו של יום, מי שאחראי לשלום ובטחון ישראל - זו רק ממשלת ישראל, שצריכה לשקול מה נכון לישראל. ייחסי חוץ הם אחד השיקולים, אבל לא השיקול היחיד וממש לא השיקול המכריע.

ההכרזה של שר הביטחון מהבוקר - חשובה ומאוד וכדאי מאוד שגם רה"מ עצמו יגיד בקולו דברים דומים. מדינת ישראל אינה חלק מההסכמות והיא צריכה, עם או בלי נשיא ארה"ב, להלחם על שלומה, בטחונה ושגשוגה.

לממשלת ישראל קוראים בנימין נתניהו. ומה לעשות שהוא די זקן, אבל מאז שהיה לפוליטיקאי, לא הצטיין בכישורי משילות. אז יהיה עוד סבב, עוד שיחה טלפונית לקקנית עם טראמפ, ואז בבחירות השמאל חלילה יגרוף את כל הקופה.

ולו כדי להביך את השלטון "המרכזי" (עלאק) בלבנון.

או אז ישראל תחזור לתקוף מכוח הזכות להגנה עצמית.

וגם, לא פוסל אפשרות שטראמפ החדש יארגן פגישה בין נתניהו לנשיא לבנון, כדי להסיט את דעת הקהל מהזגזגנות המופקרת שלו.

כרגע נראה שעצרו את הפעילות, מקווה שלפחות לא ניסוג מהכפרים שצה"ל נמצא בהם

ששינה את פני המאבק ברוע העולמי (ונצואלה, איראן וכו'. שנפילתן גם תחליש את סין) והביא לשלום אזורי נרחב, אבל במקום זה הוא בחר בפוליטיקה קטנה ובלבזות את ראש ממשלת השותפה העיקרית של ארה"ב במאבק מול הרוע הזה. כרגע נראה שמה שיזכרו ממנו זה הרבה דיבורים, התקפלות מפוארת, מזרח תיכון ישן והסכם שאפילו עד סוף הקדנציה שלו לא החזיק מעמד.

העובדות הן שטראמפ החדש נמצא בריצת אמוק להסכם עם אירן בתנאי אירן. אמת, הייתי רוצה שהאמריקאים יכתיבו הסכם כניעה וההנהגה האירנית תחתום עליו ותעזוב את המדינה או תוצא להורג.

האירנים כנגדם מבינים דבר או שניים, ומפעילים את חיזבאללה נגד ישראל, כדי לסכסך בין ישראל לאמריקה שכאמור מתחננת להסכם.

מה צפוי לנו, האירנים יגיבו על התקיפה בדאחיה, וישראל תגיב באירן אחרי חתימת "הסכם" עם טראמפ החדש. או אז אירן תבטל את חתימתה, ומדינת ישראל תהיה הכבש שיעלה לעולה.

לגבי משחקי השוטר הטוב והרע, זה ריאלי בפוליטיקה הפנימית שלנו, אבל לא מול טראמפ החדש והטיפש.

המשך יבוא.

אבל מה שכתבת על טראמפ מדויק למרבה הצער.

בגד בנו ומסכן את קיומינו כאן ומזרים לאוייבים שלנו מאות מליארדים, בשעה שאנחנו תלויים בארה"ב לאספקת מיירטים ונשק. מי שלא מבין את עוצמת הבגידה חי בחלום

במובן מסויים דונאלד טראמפ הוא אריאל שרון. אם תרצי, דונאלד שרון ואריק טראמפ. שניהם שווקו כתקוותו הגדולה של הימין הישראלי ושניהם אכזבו כל אחד בדרכו.

השמאל הקפלניסטי רוכב על מבוכת הימין, ורגע השיא שלו יהיה אם יוכרז על חיסול מדינת ישראל. הילת. 

לפעמים הוא ממש מרגיש כמו טרול מיומן.

זה לא דף מסרים, זה כאילו ספר מסרים.

אני יכול לדמיין אותו מכתיב לאחרים את המתקפה היומית ברשתות החברתיות.

אבל בארגז הכלים שלך נמצא רק מוצר אחד- סמוטריץ', וגם אותו תפסיד בחודשים הקרובים

כתבתי כמה פעמים בפורומים אחרים. האם עובדה חשובה זו מוסיפה לי ניקוד בעיניך.

ספרתי כשלושים פורומים, כן ירבו. אז מה? האם אני חייב להוכיח נוכחות בכולם.

ולמה הריון ולידה, או בישולים ומתכונים, ושאר ירקות, אמורים לעניין אותי, ומה אני יכול להוסיף לשיח שמתנהל שם.

תכל'ס, עשה טובה. הנח לי.

לך תמכור פיתות עירקיות...

ותמיד, תמיד, תתעסק במה שאתה מבין בו באמת.

וסיג לחכמה שתיקה.

גם אויל מחריש, חכם יחשב.

טראמפ הוא עסקן גס רוח וכסיל שאת אבחנותיו הרפואיות נדע אחרי שיעזוב את הבית הלבן. קרבות כלובים במסיבת יום ההולדת שלו מעידים על האיש יותר מכול. נתניהו הוא סתם ימין חלש המפטפט את עצמו לדעת, מאז 1996. לא צריך לחפש הגיון בשיגעון ובחוסר משילות. יהיה הסכם עם איראן, ביבי יפסיד בבחירות, וטראמפ ישמח לקדם "הסכמי שלום" עם הפלסטינאצים כדי לקושש את פרס נובל לשלום.

והחשוב זה הזרבוב. כלומר ההרס היסודי שמבצעים עכשיו קבלני עבודות עפר. גם בדרום לבנון וגם בעזה. כל יום שעובר והורסים להם כפר, זה עוד מקום שהם לא יכולים לחזור אליו ונזק אמיתי.

אנחנו מכירים את הצבא שלנו שיכול ליסוג תחת פקודה פוליטית מממשלה פחדנית. אבל כפר שכבר נדרס ונהרס יהיה יותר קשה לשקם.

אז מה זה כפר בלבנון? בתוך שנה למפלצת שחתכת את ראשה יהיו שני ראשים.

(וגם להרוס)

היום פשוט הרסו את כל הכפר. כפרים כפרים. 3/4 מעזה כבר לא קיים היום. וכל כפרי קו המגע בדרום לבנון גם לא.

ימין ושמאל ואז תגיע עם הצעות ורעיונות.  

הוויכוח בין הימין לשמאל בישראל בנוגע לעתיד יהודה ושומרון (יו"ש) הוא אחד מקווי השסע העמוקים והמשמעותיים ביותר בחברה הישראלית. המחלוקת אינה רק פוליטית או ביטחונית, אלא נוגעת בשאלות יסוד של זהות, היסטוריה, דמוגרפיה וצדק.

להלן ריכוז נקודות המחלוקת המרכזיות והפערים בתפיסות העולם:

## 1. הזכות על הארץ וההיבט ההיסטורי-דתי

* **תפיסת הימין:** רואה ביהודה ושומרון את ערש ההיסטוריה היהודית (שם נמצאים אתרים תנ"כיים מרכזיים כמו חברון, שילה, ובית אל). הזיקה לחבל ארץ זה נתפסת כזכות אבות היסטורית ודתית שאינה ניתנת לערעור. מבחינת הימין, ויתור על שטחים אלו הוא פגיעה בזהותה היהודית של המדינה ובזכותו הטבעית של העם היהודי על ארצו.

* **תפיסת השמאל:** אינו מכחיש בהכרח את הזיקה ההיסטורית, אך מציב במרכז את חשיבות המשפט הבינלאומי, ההכרה העולמית והצורך בפשרה. השמאל טוען כי מימוש "זכות האבות" על מיליוני פלסטינים החיים באזור גורר פגיעה מוסרית ודמוקרטית, ולכן יש להעדיף שיקולים פרקטיים של שלום וחלוקת הארץ על פני החזקה בכל חבלי המולדת ההיסטורית.

## 2. ביטחון לאומי ואסטרטגיה

* **תפיסת הימין:** השליטה הצבאית והאזרחית ביו"ש חיונית להגנת מדינת ישראל. השטח משמש כ"עומק אסטרטגי" וההרים שולטים על שפלת החוף ומרכזי האוכלוסייה (נתב"ג, תל אביב). הימין מזהיר כי נסיגה מהשטח תוביל להקמת "חמאסטן" בלב הארץ, בדומה למה שקרה לאחר תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, ותהפוך את ערי המרכז למטרות לירי רקטות יומיומי.

* **תפיסת השמאל:** המשך השליטה במיליוני פלסטינים הוא עצמו האיום הביטחוני הגדול ביותר, שכן הוא מייצר חיכוך מתמיד, טרור ומחייב השקעת משאבים צבאיים עצומים בהגנה על התנחלויות מבודדות במקום במשימות אסטרטגיות. השמאל מאמין שביטחון אמיתי יושג באמצעות היפרדות, קביעת גבולות מוכרים בינלאומית, והסדרי ביטחון קפדניים (כמו פירוז המדינה הפלסטינית העתידית ושליטה ישראלית בבקעת הירדן במסגרת הסכם).

## 3. האיום הדמוגרפי ודמותה של המדינה (יהודית ודמוקרטית)

המחלוקת כאן היא אולי החריפה ביותר, כאשר שני הצדדים משתמשים באותו טיעון – שמירה על עתיד המדינה – אך מגיעים למסקנות הפוכות:

* **השמאל מזהיר מפני "מדינה דו-לאומית":** לטענת השמאל, סיפוח יו"ש או המשך המצב הקיים יובילו לכך שבין הים לירדן יהיה רוב ערבי או שוויון דמוגרפי. במצב כזה, ישראל תצטרך לבחור: להעניק לפלסטינים זכויות הצבעה מלאות (ואז המדינה תפסיק להיות יהודית), או למנוע מהם זכויות (ואז המדינה תפסיק להיות דמוקרטית ותהפוך למדינת אפרטהייד). הפתרון מבחינתם הוא **היפרדות** לשתי מדינות כדי לשמור על רוב יהודי מוצק במדינה דמוקרטית.

* **הימין מציע פתרונות חלופיים:** בימין יש המפקפקים בנתונים הדמוגרפיים וטוענים שהשמאל מפריז במספר הפלסטינים ביו"ש. מעבר לכך, הצעות הימין נעוצות במנעד רחב: החל מסיפוח שטחי C בלבד (שבהם רוב יהודי מוצק) והשארת שטחי A ו-B תחת אוטונומיה פלסטינית, דרך מודלים של תושבות ללא אזרחות, ועד למודלים של אזרחות הדרגתית למי שיצהיר נאמנות. מבחינת הימין, הקמת מדינה פלסטינית היא איום קיומי מיידי, החמור בהרבה מהאתגר הדמוגרפי.

## 4. מפעל ההתנחלות ועתיד היישובים

* **תפיסת הימין:** רואה בהתנחלויות מעשה ציוני חלוצי, הממשיך את הקמת המדינה. היישובים נתפסים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. עמדת הימין הרשמית היא שאין לפנות אף יישוב או תושב יהודי מביתו, ושנוכחות אזרחית היא זו שמקבעת את האחיזה הביטחונית בשטח.

* **תפיסת השמאל:** רואה בהתנחלויות (ובעיקר באלו המבודדות, מחוץ לגושי ההתיישבות הגדולים) מכשול מרכזי לשלום ונטל כלכלי וביטחוני. השמאל שואף להקפאת הבנייה וטוען כי בעתיד יהיה צורך לפנות עשרות אלפי מתיישבים, או לחילופין לבצע חילופי שטחים כדי להשאיר את גושי ההתיישבות הגדולים (כמו גוש עציון או אריאל) תחת ריבונות ישראלית, תמורת שטחים מתוך הקו הירוק.