כל זמן שהיית רק "דודה מפוחדת" - ולא דודה מפחידה... הכל בסדר.

והיא לא "כועסת" עלייך בכלום.

ואם את ממש רוצה - את יכולה בחיוך להחליף איתה פעם חוויות: את זוכרת שפעם שמרתי עלייך ולא ידעתי איך לעשות שלא תבכי?...  היום כבר התחתנתי ואני יודעת... 

אבל סביר שהיא פשוט לא זוכרת מזה כלום.

הקיצור - שטויות....

יש גילאים שתינוקות פשוט לא רגועים אצל כל אחד חוץ מההורים ולא משנה מה הם יעשו..

לפני כ3 שנים כשהבן שלי היה רק בן כ9 חודשים נתקעתי פתאום בלי סידור בשבילו לבוקר אחד (בדרך כלל בעלי היה איתו בבקרים הילד לא היה במסגרת עד גיל 11 חודשים- בעלי עבד בערבים ואני ביהודים אההה כלומר בבקרים)

אז בחשש רב הבאנו אותו לאמא שלי (סבתא שלו) שהוא מכיר אבל לא היה איתה אף פעם לבד בלעדינו, אמא שלי קצת חששה ובאמת היה להם סיוט של החיים , לאמא שלי זה היה ממש טראומה , הוא צרח את החיים שלו בערך שעתיים ברציפות עד שנרדם ואז באתי וגאלתי אותם

יש גילאים לא פשוטים , יש לתינוקות גילאים מסויימים שחווים בהם חרדות נטישה, אמא לא פה = אמא איננה לעד

זה קורה הרבה לתינוקות בגיל 8-10 חודשים ויש אצל אחרים שזה מתבטא בתקופה אחרת (אצל הבן השני הייתה חרדת נטישה קרוב לגיל שנתיים -אבל זה עבר מהר)

והינה החלק הסיפור שיעודד אותך: כיום הבן שלי מממש אוהב את סבתא שלו הוא לא "זוכר לה" כלום, אמא שלי בהחלט זוכרת אבל עשינו לה חוויות מתקנות עם הבן השני שהיה תינוק יותר נוח היא שמרה עליו כמה פעמים. ועל שניהם בשנה אחרונה שמרה פה ושם. כי כיום הגדול וכבר בגיל יותר מבין ויותר יודע לבטא את צרכיו

הקיצור אל תדאגי , היא לא זוכרת לך כלום

https://behithavut.wordpress.com/2015/03/24/%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%97-%D7%91%D7%9B%D7%99-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C/

הבלוג הוא של "בהתהוות", בת הפורומים פה, והפוסט הזה מדבר על בכי של תינוקות.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות