ובכל הארגזים
בתוך כיסי שמלות בלויות
ותדע להעביר את הלילות
בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת וישכח
ובכל הארגזים
בתוך כיסי שמלות בלויות
ותדע להעביר את הלילות
בין ללטף את הפצעים ולטפס על הקירות
למצוא את כל מה שאבד לה שם בדרך
זה ישרוף קצת וישכח
הושט לי יד
עוד נגלה ביחד את הארץ
אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה כוחי
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי
תן לי זמן
הושט לי יד
עוד נגלה ביחד את הארץ
אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה כוחי
אפשר היה לראות
חלומות של אנשים
הולכים נעלמים
בתוך שמים בוערים
ראיתי מהומות
דברים שאני לא רוצה לזכור
הראשון של רוני דלומי, השני של נעמי שמר אם אני לא טועה והשלישי של גיא ויהל
תשמעו סיפור מוזר אולי אפילו די מצחיק
על היום בו פגשתי את גבי ודבי עם המג'יק סטיק
הלכתי לי ערב אחד לתומי
הסתכלתי סביבי
לפה ולשם
כשלפתע כולם דיברו באנגלית
וצבעם התחלף משחור ללבן
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)