ועוד שיא???

פשוט היה מחמיא לי אם הייתי יודעת שהבחור מדבר איתי ורוצה להפגש שוב בלייייייי שהוא חפר לי על המראה....

חוצמזה שזה ממש חמוד (סורי...) שהבחור מתבייש להסתכל....

אבל זו דעתי המוזרה מסתבר.. 

בין לא לחפור על המראה ובין לא לדעת עם מי אתה נפגש - רב המרחק (אפילו מאד).

זה לא ביישנות, זה להיות אאוטסיידר.

זו לא דעה מוזרה.

אמנם מותר להסתכל על בחורה בצורה הגונה כדי לראות אם היא מתאימה לו,

אבל יש חן בביישנות הזו.

ובוודאי שהוא "יודע עם מי הוא נפגש" - רק לא זוכר את מראה פניה אחרי כן (אגב, יש אנשים שזה סתם ענין של זיכרון חזותי).

וגם אשרייך שדברים כאלה "תופסים" אותך. לדעתי זה מראה על משהו איכותי. 

ונראה לי די פאדיחה... מיני' של היכרות זה לראות עם מי אתה נפגש...

אלא אם כן בין הפגישות היא עשתה ממש "שינוי צורה", כמו תסרוקות שונות ומשונות וכד'...

אבל סתם כך, נשמע לי מוזר...

אבל אני יכול להבין את זה, אם הפגישה קצרה, ובאמת משפילים מבט מצניעות ומבוכה... 

בכל מקרה- לא נראה לי שזה אומר משהו, ובטח שלא לקחת את זה קשה... 

אני מעולם לא ביקשתי תמונה מבחורה.

פשוט בפגישה אני רואה אותה,

וזה נראה לי זיכרון די בסיסי לזכור בן אדם שדיברת איתו במשך מספר שעות לפני ימים ספורים.

זה אולי יכול לקרות במקרה שהיא מתלבשת ומתאפרת באופן מאד מאד מאד מאד שונה מהפגישה הראשונה.

גם בעלי טיפוס שלא זוכר פרצופים. יש אנשים כאלו. נורמלי לחלוטין.

מישהי שהוא דיבר איתה כמה שעות לפני רק כמה ימים ספורים,

ועוד מישהי שהוא כנראה גם מתכנן לפגוש אותה שוב..

קצת מוזר..

אלא פשוט לא מצליח להיזכר ממש בפנים שלה.

וגם אם הוא ממש לא זוכר אותה - גם הגיוני.

אני אומרת את זה מניסיון עם בעלי, לא כי נראה לי.

(לקח לבעלי דקות ארוכות לאשר זהות תמונה של מרצה שלו, שהוא לומד בכיתה שלו כבר שנה +.

זה בידח אותי. מה, אתה לא יודע להגיד לי אם זה המרצה או לא?

אבל עובדה.)

ואל תיתן להכניס לך לראש כאילו אתה צריך "להצטדק" על משהו..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?