..כישוף כושל

בס"ד

 

לא נחמד לי

אפילו כואב לי

ואם אצעק מי ישמע?

בכנות

כנראה שהרבה

אבל זה באמת ישנה משהו?

סביר שלא

 

אז כואב

ואני לא רוצה יותר

 

אז מה?

גם ככה שום דבר לא משנה

אז אין סיבה לצעוק

אין סיבה לפוצץ בועות של שלווה בשביל כלום ריקני

עדיף לחיות ככה בשקט

לאריעות

כי יש אנשים שיכולים לעשות משהו עם הצעקה שלך, עם למה היא באה

יש אנשים שממש יכולים

לאכישוף כושל

בס"ד

 

כי אין כאלו

חיפשתי

ישריעות

אני מבטיחה לך שיש

אם חיפשת ולא מצאת, אני לא מבינה איך את שורדת

או שלא חיפשת, או שמצאת

אולי את מחפשת עכשיו משהו אחר, אבל את השלב הראשון בטח כבר יש לך

אני יודעת, את אמרת לי עליו

אבלכישוף כושל

בס"ד

 

זה לוקח כל כך הרבה זמן והיאוש מחלחל אין לי סבלנות לחכות לעזרה

אני רוצה לחיות שגרה ולקוות שגם אני אצליח להכנס לתבנית הזו

לצערי, זה לא עובד ככהריעות

ואם את רוצה חיים כאלו, אז תאמיני במה שיש לך, אל תחפשי רחוק כל כך

אין ליכישוף כושל

בס"ד

 

השגרה לא נדבקת אלי

הכאב לא מאפשר לה

 

פשוט נמאס לי להיות אני

זו הבעיהריעות

למה? למה נמאס לך להיות את?

את זו את אם תרצי בזה ואם לא, אז למה לא להתמקד בחלקים הטובים וזהו? ואם את חושבת שיש משהו שהוא לא טוב, תעבדי על לייעל אותו

ושגרה עשויה גם מדברים פחות נעימים, תשאלי אנשים שהקימו משפחות, שלמדו כמו כולם, שחיים את מה שהחיים האלה מביאים. אף פעם לא נגיע אל המנוחה והנחלה. ואת כל זה אני אומרת מתוך הרבה כאב

השאלה שלי היא כזאתנפתלי הדג
האם המשמעות של לבלוע את זה היא רק שלא ידעו, או שאולי בהחלטה לא להגיד את מחליטה הרבה יותר?
..כישוף כושל

בס"ד

 

אני מחליטה להשאיר חלק בחיים שלי שלא נגוע בכאב שלי

כדי שאולי אצליח דרכו להתנקות מהכאב בכל החלקים

הטקטיקה הזאת עבדה בעבר?נפתלי הדג
זה לא מאפשר לחלקים הכואבים להשתרש יותר?
דברים אחרים לא עבדו אז שווה לנסותכישוף כושל
גם זה לא עבד.נפתלי הדגאחרונה
להתעלם מהבעיות כבר מוצה עד תום.
אני לא מסכים עמזהמחכה לשקט

רק שתדעי.

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך