נכון שהוא בחור נחמד, אבל תכל'ס כבר עכשיו את יודעת שאת לא תרצי אותו בחיים שלך.

אבא שלך יכול ללחוץ אותך מכאן ועד ההודעה החדשה, אבל כנראה שהבחור הזה לא ילווה אותך בהמשך החיים.

אז מה שצריך לעשות, זה להיפרד, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב.

לא צריך ישר להיות רגש ולהרגיש שמחר רוצים להתחתן זאת רק היכרות בסיסית לא?

רגש זה דבר חשוב (וממש לא רדוד), ואי אפשר להתעלם מרגשות... ובכל זאת, צריך לדעת שרגש לפעמים משתנה מהר מאוד, ופגישה ראשונה לא אומרת הרבה... לפעמים בהתחלה זה נראה לא טוב, ואחרי שמכירים לעומק, פתאום הוא\היא הכי יפה בעולם...  כמו כן- צריך להזכיר שיש דברים חיצוניים שמשתנים במהלך החיים (לדוג'- הרבה בנים אחרי החתונה- מחליפים חולצות )...  וגם המראה החיצוני חשוב (ולכן צריכים להשקיע בעצמינו...)

כמה כיווני חשיבה: 

- באופן כללי, פגישה ראשונה לא אומרת הרבה, לכן אם יש סיכוי  שהקשר יתפתח, שווה לתת לו עוד צ'אנס...

- אם בפגישה זה היה ממש מעיק, ורק רצית שהיא תגמר (לא היית מסוגלת להסתכל עליו...), אז סביר שבפגישה הבאה זה לא ישתנה... ולכן חבל על הזמן...

- אם כן היה לך נחמד בפגישה, ואת חושבת שיש בניכם משהו משותף, איזה חיבור, אז חבל לוותר רק בגלל החיצוניות, זה יכול להשתנה עם הזמן (גם בפועל- יכול להיות שהוא יהיה מוכן להרזות בשבילך, וראיתי את זה במציאות, וגם ההסתכלות שלך עליו- תשתנה...)- ולכן מומלץ כן להשקיע, וללכת לעוד פגישה בהתלהבות ושמחה- להכיר יהודי, ולעשות את ההשתדלות שלנו בבניין בית בישראל... בהצלחה!! ובעז"ה- שתבשרי בשורות טובות 

(לגבי הפגיעה בו- כבר כתבו לפני, שאם הוא מעוניין בקשר, ויש סיכוי שאם תפגשו שוב, אז כן ימשך הקשר, אז הוא ישמח שתמשיכי, אפילו במחיר שאולי זה יהיה יותר כואב... תכל'ס- כל קשר שמתחיל- יש סיכוי שיצליח, ויש סיכוי שיכאב... לא נורא, זה עובר... 

וגם אם את כן, אז מה?

לבין הרגשה שנחמד לך איתו מאד ורק הגובה מפריע לך.

ההרגשה הראשונה לא חיצונית, והרבה פעמים נובעת מזה שבאמת לא מתאימים אחד לשני

(השניה היא כן חיצונית, אם זה רק הגובה כן מומלץ לנסות שוב כי לפעמים פגמים חיצוניים מפריעים רק בהתחלה)

אחרי פגישה ראשונה מומלץ בעיקרון להמשיך לפגישה נוספת, אלא אם כן יש סיבה להפסיק. והרגשת רתיעה מלהיות בחברת בחור מסויים היא אכן סיבה להפסיק. אם את מרגישה שזה ככה אז לא תמיד כדאי למשוך

אבל, אם את מרגישה שזה דפוס קבוע- לחתוך על גובה ומראה גברי, ולא רתיעה אישית מהבחור, אולי כדאי לך לנסות לתת צ'אנס נוסף. כי יש דברים שבפגישה הראשונה מרגישים, ואחר כך לא

(לי למשל הפגישה הראשונה עם בעלי היתה ארוכה מדי, אבל אחר כך כבר לא שמנו לב שהזמן עבר)

אז פעם הבאה תגיד לא. אבל לפסול אחרי פגישה אחת כי לא שלמים עם המראה???

לא מעשה נבון. הוא יכול להראות לה אחרת בפגישה שניה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?