גיברת פלסף.
מי עולה ראשונה
זו אהבה הישנה
עד מתי שאתעורר
פה שוכבת לידך
תנסה להרגע
מי כמוני כך איתך?

אותו חלום, משפט מוכר
לא עוזב אותי במנוחה
אני כאן איתך תמיד מחכה
שדה קוצים או שדה כותנה
אני שוב אני, אני רק אני
עומדת יחפה על אדמה חמה ומוכנה

מי עולה בטוחה
זו אהבה הישנה
עד מתי שאתעורר
איך האור שבי כבה
ועוד שומרת על שלך
מי כמוני כך איתך?
גיברת פלסף.
דרך מחשבות אל תוך חלום
לא אל תיסע רחוק לא תמצא אמת בשום מקום אחר
אני איתך היום כמו כל יום
בודד בעולמך אבוא אמצא מקום
אהבה פצועה מלאת ספקות
מטען כבד דחוס עד דק במגירות הלב
חוזר עורב רעב אל אותו מקום
דופק על דלתך שוב משקל היום

בוא קרוב אולי השמש תן לה לעלות איתך היום
לילה טוב נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סוף

דמיון עשיר בלתי נמנע
ימים ריקים בלי אמת ברורה בלי כוונה בלב
מושך גבעול ירוק אל תוך הפה
מושך עוד פלח זמן שירפא

בוא קרוב אולי השמש תן לה לעלות איתך היום
לילה טוב נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סוף

בוא קרוב אולי השמש תן לה לעלות איתך היום
לילה טוב נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סו
מה זה השירים האלו?!{ר}צינית
שירי קודשגיברת פלסף.
אההה.. אז אני ממש חילוניה{ר}צינית
גיברת פלסף.
פרחים נופלים עליך מגבוה
דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך
האדמה פתחה את פיה לכבודך
זו אחותך שם מעליך צועקת ובוכה...

לא לא לא תחזירו לי אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו

הרפה מעינך עוז, שכב במנוחה
חושך בחוץ עכשיו ואמא עוד פה איתך
לא מסוגלת לקום לעזוב אותך לבדך
נשארת שוכבת מבקשת עם הפנים לאדמה...

לא לא לא תחזירו לי אותו...
לא לא לא זה בכלל לא הזמן שלו

חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.
יפה יפה ונעלמת בחשיכה...
מקצה עולם אקרא לך איך לא תשמע
עם שופר שחור אמשח בעוז
שכל כוכב ידע...

בסתר כנפיו אתה נמצא עכשיו לעולמים
המלאך שנגע בך ממנו אנו מבקשים

לא לא לא תחזיר לנו אותו
לא לא לא זה בכלל לא הזמן של עוז
זה שיר עצובב{ר}צינית
~תם לו ספיישל עידן חביב~גיברת פלסף.אחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך