..הנסיך הקטן.

לא נחמד לא נחמד לא נחמד

הייתי צריכה לדעת מראש שזה יגמר ככה. מטומטמת

אני צריכה ספריה פרטית משלי שתהיה מלאה כולה בספרים ישנים עם ריח קסום כזה ויהיה בה מלא כוכים ופינות רק שלי ואף אחד לא יפריע לי שמה ולא ייקח לי את המקום שלי.

בעצם אני פשוט צריכה בקתה מעץ ביער, ליד איזה נחל נחמד שתהיה מלאה בספרים ואני אגור שם לבד שיהיה לי כורסא שווה כזאת ושמיכה עבה שמכסה הכל וככה להישאר לנצח. וגם האלט שלי תהיה שם וגם גיטרה שאני אקנה לעצמי וגם סופרן חדש שאני אקנה בקרוב ואולי גם טנור בנוסף.

אני פשוט שותקת יותר מדי. וזה מרתיע אנשים. אין אף אחד.

בשתיקה שלי אני מרגישה את הכל הרבה יותר חזק. וזה לא מאדישות. אני לא אדישה

ואני רק רוצה שאנשים יבינו אותי בלי צורך ביותר מדי מילים, שפשוט יבינו. הבעיה היא שהם לא רוצים להבין או שאני לא באמת רוצה שהם יבינו מה שגורם שהם גמככה לא מבינים ואז זה שוב אני לבד

שוב אני נלחם, שוב אני נלחם

לכל בנאדם מגיע לעמוד על במה ושכולם ימחאו לו כפיים, רק לו. זה כלכך נכון. ובכלל פלא זה ספר יפה

קראתי שלושה ספרים היום וזה היה לי ממש מוזר, הרבה זמן לא קראתי ככה כלכך הרבה זמן רצוף. ואני מתגעגעת לזה נורא. אני מתגעגעת לתקופה שההיתי קוראת כל יום שני ספרים, שהייתי חיה רק על ספרים, שלא היה צריך כל הזמן ללמוד ולאוג לעצמך שלא תעלם, ולדאוג לכל העולם שלא ייעלם, ולחשוב כלכך הרבה.

מוזיקה. מזל שאת קיימת בעולם.

אני צריכה ללמוד לנגן על פסנתר דחוף דחוף דחוף. ועל צ'לו עוד יותר דחוף

המתכונת במחשבת גרמה לי לחשוב על עצמי הרבה, וכל הזמן רק יותר ויותר מתברר לי שאני בכלל לא בדרך הנכונה

ואולי, אולי רק ככה אנשים יבינו

ולא. החיים שלי צריכים להיות טובים. ישלי לי הורים מתחשבים וחכמים שמבינים עניין ויודעים מתי לשתוק, אחים הכי חמודים בכל היקום הזה, סבא וסבתא הכי מפנקים וחמודים ורגישים ומצחיקים בעולם וגם כמה חברות, שהן אמנם קצת אבל זה לא הכמות, זה האיכות. אבל משו עדיין מתפספס שם. אני.

ודיבור קטוע זה בכלל לא יפה. בכלל בכלל. ובריטים זה עם מתנשא

שער הרחמים

ואולי יבוא יום ונהפוך שווים

אני צריכה מישו מאוזן בחחים שלי. מישו בוגר ומבין ושכבר עבר ויכול להגיד לי גם איך לעבור. שידריך אותי בכל המבוך הזה כי אני לגמרי נאבדת פה. אני רק רוצה מישהו מבוגר שיאזן אותי, זה הכל. עטרה, עדי וליאת. זה הכל.

וליאת. אני כלכך מתגעגעת אליה וזה כבר כואב ברמה היסטרית. אז למה אני לא הולכת לראות אותה? כי אני פחדנית. ועדיין לא פתחתי את השקית של החוג. למה? כי אני פחדנית.

אוףאוףאוף. אני רוצה לחזור לעטרה עדי וליאת. זה לא בסדר שלקחו ממני שלושה אנשים בבת אחת |בוכה|

פרידות זה דבר נוראי

אם אני נעלמת תשתדלו לא לדאוג לי, ואני אשתדל לחזור.

לילה

אממ בנת שקראת ומנתקת ........חנטריש

הפסקתי לקרא היתי ילד .........

...פינג.אחרונה
עבר עריכה על ידי פינג. בתאריך א' בסיון תשע"ה 13:02


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך