ואתה יודע שאני מתכוונת אליךָ, נכון? אפילו שבשיר זה נכתב לנקבה.
וזה המעט שאני מסוגלת לו כרגע, מקווה שתבין אותי ולא תכעס.
מאמינה בך, מאמינה בטוב שבך, ובטוב המופלא הזה שעוד יגיע ויינבע ויזלוג עליךָ.
אוהבת מאוד, אני.
ואת ילדתי שכאבת ודמעת
הסכיתי כעת ושמעי.
הנה בא אורך , הנה בא וזרח ,
הביטי ביתי וראי.
שאי מבטך למחר ודעי-
עוד אושר גדול מחכה לך.
ואם רק תבטחי ילדתי בכוחך
תגלי כי חיים חדשים נובטים בך.
ואם העיניים תעצמי נא ביתי
ועמוק לתוכך תסתכלי
תראי איך על כל דמעה שזלגה
צהלה של שמחה תגלי.
כי מתוך הכאב , הדמעות והדם
עוד חיים חדשים יוולדו.
והלב, שרק טעם כאב הוא טעם
הנה חדריו בשמחה יתמלאו.
וקמטי היגון לשמחה יתהפכו
ואור ממעל על חייך יחפוף.
אם רק ילדתי תאמיני בזאת
עוד תזכי לעלוץ עד אין קץ, עד אין- סוף.
גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.