all day every day is a holyday
we are allright
twenty four seven
all day every day is a holyday
we are allright
twenty four seven
there you are
why does it seem so far
next to you is where I should be
כל הילדים
מקופלים בתוך שמיכות קטנות
חולמים חלומות קטנים בתוך פיג'מה
רק אביתר המכוער
רץ על הכביש הכי מהר שרק אפשר
ולא יודע למה
גשם על אביתר
לילדים מכוערים לא קר
אם הוא יפסיק לרוץ הוא ייפול
וזהו
ולפעמים הוא שר שיר רעים
לבד בחדר
יש כאלה שאומרים
הילד לא בסדר
לאמא בעיניים
הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
אביתר שלך כבר בן שמונים
והנה סוף הדרך
כל הילדים
משחקים במחבואים
ומיכאלה ודוד
נותנים ידיים
רק אביתר המכוער
בדשא שמחוץ לגן
מביט אל השמיים
שמש על אביתר
והדמעות מלכלכות את הצוואר
אם הוא יפסיק להביט
אלהים ילעג לו
ולפעמים רואה סרטים כחולים
לבד בחדר
יש כאלה שאומרים
הילד לא בסדר
לאמא בעיניים הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
אביתר שלך כבר בן שמונים
והנה סוף הדרך
עצב באביתר
אבל אומרים
שילדים מכוערים
לא מרגישים דבר
לה לה לה לה לה...
לאמא בעיניים
הציפיות זורמות כמו מים
אז הוא כותב לה פתק
אביתר שלך כבר בן שמונים
והנה סוף הדרך
סוף הדרך
|סיום דרמטי בפסנתר|
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)
אם מה שאמר הרב סדן זאת אמת - אז זה נורא.
מה הילדים צריכים לסבול בגלל חטאי אבותיהם?