[מחכה שתעלה סקר ואז אענה לך באותו סגנון ]

שאני אפרסם (כשאפרסם) באיזו צורה שאתה רוצה

למרות שבחום הזה, על הר גבוה ללא צל במדבר, הייתי מקבל בברכה כל גיגית!

המצווה הזו לא מתאימה לי..

זו לא מתאימה לי..

אני הייתי מקבלת את התורה לא בגלל מצווה זו או אחרת.

בגלל שהקב"ה בתוכה.

כי זה החיבור שלי אתו.

על זה לא הייתי מוותרת.

ואת הקב"ה לא מחלקים לחלקים, את זה כן ואת זה לא.

אם אתה עושה חישוב של המצוות ולא של החיבור האלוקי, אתה לא צריך את התורה.

אתה יכול לבד להתנהג כמו שנראה לך נכון.

למה אתה צריך לקבל את התורה ושזה יהיה בציווי עם שכר ועונש? זו הסתכנות.

כמה מצוות.

אני טוענת שאם זה עניין של בחירה, אז או הכל או כלום.

ולבחור רק חלק זה לבחור מסיבה שלדעתי לא שווה מספיק את ההסתכנות בשכר ועונש...

אני הייתי בוחרת בהכל י הבחירה היא מסיבות אחרות.

עשה לך איזה רב נוח שמייקל, ותקל בהכל.

גם לך מציק פטר חמור?

זה נראה לי דוגמא שאנשים יותר מזדהים איתה. - אקטואליה וחדשות

של הכרח, ולא של בחירה, אבל רק בהתחלה, לאחר מכן זה צריך לבוא מעצמו, מתוך רצון פנימי אמיתי, לא רצון שמונע מסיבות חיצוניות.. וכמו שזה ככה ביחיד זה ככה בציבור ועם.

התכוונת ל"מסורתיים" שעושים מה שנוח, או לדברים שנאמרו ע"י המשרשרים? 

...ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית, שרצונה וחפצה לידבק בה' חיי החיים ברוך הוא, בשם אהבה מסותרת, כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל, וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא, כמאמר רז"ל: "אין אדם חוטא" וכו'. אלא שגלות הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה. אבל שורש ועיקר של בחינת חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין, ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים, ואינה פועלת פועלתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאוות העולם.

אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה, שהיא למעלה מהדעת, ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה, אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שכתוב: "ויקץ כישן ה'", לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו, להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם, ולמאוס בהם, ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו, למסור לו נפשו על קדושת שמו. ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם, כמאמר רז"ל שהרשעים הם ברשות לבם. מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד, שיסודתה בהררי קודש, היא בחינת חכמה שבנפש האלהית, שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא, הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה', כדכתיב: "כל הגוים כאין נגדו" וגו'; וכתיב: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו'; וכתיב: "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו'; וכתיב: "הרים כדונג נמסו". 

(תניא, ליקוטי אמרים פרק יט)

אמוציונאלית ולא מבוררת.

לא בזכותנו, אלא כי אנחנו יודעים היסטוריה, ואנחנו יודעים הרבה סודות שנתגלו במשך הדורות.

אז אנחנו יודעים שיש מחלוקת בחז"ל אם אנשי דור המדבר זכו לעולם הבא או לא.

ואנחנו יודעים שבלי התורה אין קיום לעולם, שהתורה ומצוותיה זה בעצם הפיזיקה הרוחנית של העולם, והדרך הכי נכונה להתנהל בו. אנחנו יודעים ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". ועוד המון המון דברים נפלאים וסודות עמוקים שהתגלו בזוהר הקדוש, בתורת הקבלה ובתורת החסידות.

אז כן, עם כל המידע החשוב הזה - אין שום פקפוק ומקבלים את עולן הנעים של המצוות בשמחה ובחדווה. חוסים תחת כנפי השכינה, ולא מצטרפים לערב רב שנפלטו אל מחוץ לענן ולא היו במעמד הר סיני (ע"פ הזוהר).

ריש לקיש אומר שמזל שדור המדבר לא קיימים לא חיים לעד כי אחרת 

לא היינו נחשבים כלום

היה בלי כפיית הר כגיגית, נכון לאז, האם היית מקבל את התורה - לא מדובר שהיום תהיה בהר סיני. אלא אז. עם הידע של אז.

וזה בין השאר אחת הסיבות שאני לא אוהב שאלות מהסוג הזה, כמו שציינתי למעלה. 

אם לא הייתי יודע את מה שאני יודע, אז אני לא יודע כלום על אותו "אני" המדובר, ואם כן - אין לי אלא להניח הסתברות של אדם ממוצע באותה תקופה. ואז צריך לעיין מהי בדיוק אותה "כפייה", והאם זה כפשוטו.

אני לא אוהב את השאלה הזאת.

לא הייתי בהר סיני (ולא נתייחס כרגע למדרשים על נשמות וכו'. באופן פשוט, לא הייתי בהר סיני) וגם היום אני לא בהר סיני, ואני אדם שנולד לדורות על גבי דורות אחרי הר סיני, כשהר סיני מוטבע בתוכי כבר אלפי שנים - ולכן השאלה לא רלוונטית כל כך. וגם לא מתאימה, לעניות דעתי.

ותשובתי: אני רוצה להיות אדם שהיה אומר כן.

שאין נאה ממי שלא ראה את האש והלפידים, והוא בחר בתורה.

אז ממקום שאנו נמצאים בו עכשיו אנו אכן מקבלים את התורה?

זה האתגר האמתי והוא מונח לפתחנו בכל יום. יש הרבה מה ללמוד, אז קדימה...

מדובר על ה"נעשה ונשמע" או "כל אשר דיבר ה' נעשה", שבנ"י אמרו בבחירתם ולא בגלל שה' כפה עליהם.

בוודאי שהירידה היתה דרמטית. בכל אופן נתינת התורה וקבלתה הם שלובי זרוע לאורך כל הדרך.  המשימה שלנו היא לקבל את התורה בכל יום תמיד, כמו שמתחדשים מעשי בראשית בכל יום. ברוך נותן התורה.

קבלת התורה הייתה אולי במדרגה כזאת או אחרת במעמד הר סיני.. אבל אנחנו לא מציינים את זה בחג שבועות.

קבלת התורה הייתה איפא אחרי גלות מדי ופרס.. "הדור (חזרו) קבלוה (קבלו אותה) בימי אחשוורוש." 

וגם אז, עדין, הגמרא אומרת שהסיבה שלא אומרים הלל בפורים זה כי נשארו בגלות.
זאת הסיבה לדעתי

שעדין לא קבלו את התורה בשלמות. 

וזה דרש באמת מאתגר. פשוטם של דברים הוא שקבלנו את התורה במדבר קדמות על הר סיני. בני ישראל קבלוה בבחירתם, אבל העגל הוא בגלל יצרם הרע. עיין בשיר של יום חמישי. אנו אומרים אותו גם בראש השנה. חז"ל דורשים על הפסוק שם: "לא יהיה בך א-ל זר"- איזהו א-ל זר בליבו של האדם? הוי אומר זה יצר הרע.

אמרו לי פעם, בהקשר לסוגיה אחרת, שאני רואה ע"ז בכל פינה. ובכן, גם בהר סיני, הע"ז חיכתה מעבר לפינה - בגלל יצר הרע. לא בגלל סיבה אחרת.

ראה משהו מעניין:

הגישה הנפוצה בספרות חז"ל משבחת את ישראל על הכרזתם "נעשה ונשמע": "דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע."‏^[1]

הגישה לפיה אמירת "נעשה ונשמע" מלמדת על הסכמה מוחלטת וללא תנאים של ישראל לקבל את התורה, עומדת בסתירה למאמר אחר של חז"ל: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית (כלומר, הכריח אותם), ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם." בעלי התוספות מיישבים את הסתירה, וקובעים כי לאחר שהם אמרו "נעשה ונשמע", היה צורך בכפייה נוספת, מחשש שיתחרטו מאימת מעמד הר סיני.^{[דרוש מקור]}

הסבר נוסף לסתירה זו מופיע במדרש, ולפיו אמירת "נעשה ונשמע" הייתה רק על התורה שבכתב, ואילו את התורה שבעל פה היה צורך לכפות עליהם:

כשיש לנו הזדמנות להתקדם ולהתעלות, אנו רוצים להתמסר למטרה הנעלה, אך ההתמסרות גם מפחידה אותנו בגלל המחויבות הגדולה. כשעומדים לפני ה' אחת כמה וכמה. 

מאחר שהחליטו לבחור בתורה אסור להם לסגת בעת משבר, ולכן יש צורך לעגן אותם בכפייה.   

שנטל מהם את הבחירה.

להצמדת היראה והאהבה יחדיו, על דרך הכתוב: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". היראה והאהבה אמורים להשלים אחד את השני. באהבה יש גם משהו מיירא, שטעויות שנראות בתחילה פעוטות עשויות להפריד בין האוהב לאהוב.

או שאפשר להמשיך את הרעיון שהבאת ולומר, אם יורשה לי, שהכרת האמת נעשית בבחירה ומאהבה. אך יש בה משהו שכופה את עצמו על האדם, והוא לא יכול להשתחרר ממנה. 

אם נזכה לבוא בשערי האמת נרגיש שאם מקבלים אתם מוטב, ואם לאו כאן תהא קבורתכם. נטייה מהאמת היא כמוות למי שהיא באמת חשובה לו.

אם כך הוא בהכרת האמת, בנוכחות במעמד הר סיני על אחת כמה וכמה.

והאדם הוא תמיד בוחר, ולכן הוא נושא באחריות. בכל החגים מן התורה אנו אומרים בתפילה שהם "זכר ליציאת מצרים", גם בראש השנה וביום הכיפורים. הקשר שלהם לארועים שקרו ביציאת מצרים הוא חטא העגל. ביום הכיפורים התבשרו שנמחל להם וניתנו לוחות שניים. היה חטא אבל גם תשובה וסליחה וכפרה. 

אמנם אין דור שאין בו היפרעות מחטא העגל, בגלל שאנו עדיין מתגעגעים לעגלים וכל דור והעגל שלו. יצר הרע עדיין משתולל והשלמות מי ימצאנה, אבל התורה ניתנה והיא כתבלין ליצר. הבחירה של האדם לעולם איננה נשללת, לכן אין נתינה של תורה ללא קבלתה.   

התורה לא ניתנה ליחידים אלא לעם. ולכן לא ניתנה לאבות אלא לעם ישראל. הבחירה החופשית היא רק במצב הנתון. לאחר שניתנה תורה. מקור השאלה נובע מחוסר הבנה קיצוני. למקומה של התורה בעולם ובאדם. חוץ מזה כולם היו שם כולל כולם. גם אלה שנזכרים לשאול פתאום שאלות. אתה כן יכול לשאול מישהו, האם היה מוכן להיוולד גוי. אז אני מאלה שמברכים כל בוקר שלא עשני גוי. סליחה.

אני מרגישה שזה קשה מדי...

ואפשר חיים טובים גם בלי התורה.. 

זה מוזר לכתוב את זה. אבל כן זו האמת..

"היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד שיש בידו מה שהוא חפץ כל אחד לפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו." (שיחות הר"ן ו')

דור הולך ודור בא וסדנא דארעא חד הוא. כל אחד מאיתנו אם היה בהר סיני היה מקבל את התורה.

השאלה מה הוא היה עושה מול העגל: האם היה נמנה בין החוגגים, בין המחרישים או בין בני לוי?

גם השאלה הזו ניתנת לבחינה מה כל אחד מאיתנו מרגיש כשהוא רואה חילולי שבת ושאר מרעין בישין מול עיניו. 

ה"כפה עלינו הר כגיגית"זה מעניין 
זה נאמר בסיני

הבעיה שלנו מתחילה כשלומדים טיפה ומגלים שאמרנו עוד לפני זה נעשה ונשמע
וגם שכבר לפני זה קיבלנו עלינו מספר מצוות במרה
אז מה הטעם לכפייה בחרנו בעצמנו
התוס' מביא פירוש מעניין שבת פח. למעלה(נראלי)
אבל לא מתיישב עד הסוף גם המהרש"א והמהר"ל...
אני מחפש פירושים מענינים נוספים 
וסליחה על הניצלוש

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?