[מחכה שתעלה סקר ואז אענה לך באותו סגנון ]

שאני אפרסם (כשאפרסם) באיזו צורה שאתה רוצה

למרות שבחום הזה, על הר גבוה ללא צל במדבר, הייתי מקבל בברכה כל גיגית!

המצווה הזו לא מתאימה לי..

זו לא מתאימה לי..

אני הייתי מקבלת את התורה לא בגלל מצווה זו או אחרת.

בגלל שהקב"ה בתוכה.

כי זה החיבור שלי אתו.

על זה לא הייתי מוותרת.

ואת הקב"ה לא מחלקים לחלקים, את זה כן ואת זה לא.

אם אתה עושה חישוב של המצוות ולא של החיבור האלוקי, אתה לא צריך את התורה.

אתה יכול לבד להתנהג כמו שנראה לך נכון.

למה אתה צריך לקבל את התורה ושזה יהיה בציווי עם שכר ועונש? זו הסתכנות.

כמה מצוות.

אני טוענת שאם זה עניין של בחירה, אז או הכל או כלום.

ולבחור רק חלק זה לבחור מסיבה שלדעתי לא שווה מספיק את ההסתכנות בשכר ועונש...

אני הייתי בוחרת בהכל י הבחירה היא מסיבות אחרות.

עשה לך איזה רב נוח שמייקל, ותקל בהכל.

גם לך מציק פטר חמור?

זה נראה לי דוגמא שאנשים יותר מזדהים איתה. - אקטואליה וחדשות

של הכרח, ולא של בחירה, אבל רק בהתחלה, לאחר מכן זה צריך לבוא מעצמו, מתוך רצון פנימי אמיתי, לא רצון שמונע מסיבות חיצוניות.. וכמו שזה ככה ביחיד זה ככה בציבור ועם.

התכוונת ל"מסורתיים" שעושים מה שנוח, או לדברים שנאמרו ע"י המשרשרים? 

...ולכן נקראת אהבה זו בנפש האלהית, שרצונה וחפצה לידבק בה' חיי החיים ברוך הוא, בשם אהבה מסותרת, כי היא מסותרת ומכוסה בלבוש שק דקליפה בפושעי ישראל, וממנה נכנס בהם רוח שטות לחטוא, כמאמר רז"ל: "אין אדם חוטא" וכו'. אלא שגלות הזה לבחינת חכמה אינו אלא לבחינה המתפשטת ממנה בנפש כולה להחיותה. אבל שורש ועיקר של בחינת חכמה שבנפש האלהית הוא במוחין, ואינה מתלבשת בלבוש שק דקליפה שבלב בחלל השמאלי בבחינת גלות ממש. רק שהיא בבחינת שינה ברשעים, ואינה פועלת פועלתה בהם כל זמן שעסוקים בדעתם ובינתם בתאוות העולם.

אך כשבאים לידי נסיון בדבר אמונה, שהיא למעלה מהדעת, ונגעה עד הנפש לבחינת חכמה שבה, אזי היא ניעורה משנתה ופועלת פעולתה בכח ה' המלובש בה. וכמו שכתוב: "ויקץ כישן ה'", לעמוד בנסיון באמונת ה' בלי שום טעם ודעת ושכל מושג לו, להתגבר על הקליפות ותאוות עולם הזה בהיתר ובאיסור שהורגל בהם, ולמאוס בהם, ולבחור לו ה' לחלקו ולגורלו, למסור לו נפשו על קדושת שמו. ואף כי הקליפות גברו עליו כל ימיו ולא יכול להם, כמאמר רז"ל שהרשעים הם ברשות לבם. מכל מקום כשבא לידי נסיון בדבר אמונה בה' אחד, שיסודתה בהררי קודש, היא בחינת חכמה שבנפש האלהית, שבה מלובש אור אין סוף ברוך הוא, הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים והיו כלא היו ממש לפני ה', כדכתיב: "כל הגוים כאין נגדו" וגו'; וכתיב: "כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו" וגו'; וכתיב: "כהמס דונג מפני אש יאבדו" וגו'; וכתיב: "הרים כדונג נמסו". 

(תניא, ליקוטי אמרים פרק יט)

אמוציונאלית ולא מבוררת.

לא בזכותנו, אלא כי אנחנו יודעים היסטוריה, ואנחנו יודעים הרבה סודות שנתגלו במשך הדורות.

אז אנחנו יודעים שיש מחלוקת בחז"ל אם אנשי דור המדבר זכו לעולם הבא או לא.

ואנחנו יודעים שבלי התורה אין קיום לעולם, שהתורה ומצוותיה זה בעצם הפיזיקה הרוחנית של העולם, והדרך הכי נכונה להתנהל בו. אנחנו יודעים ש"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות". ועוד המון המון דברים נפלאים וסודות עמוקים שהתגלו בזוהר הקדוש, בתורת הקבלה ובתורת החסידות.

אז כן, עם כל המידע החשוב הזה - אין שום פקפוק ומקבלים את עולן הנעים של המצוות בשמחה ובחדווה. חוסים תחת כנפי השכינה, ולא מצטרפים לערב רב שנפלטו אל מחוץ לענן ולא היו במעמד הר סיני (ע"פ הזוהר).

ריש לקיש אומר שמזל שדור המדבר לא קיימים לא חיים לעד כי אחרת 

לא היינו נחשבים כלום

היה בלי כפיית הר כגיגית, נכון לאז, האם היית מקבל את התורה - לא מדובר שהיום תהיה בהר סיני. אלא אז. עם הידע של אז.

וזה בין השאר אחת הסיבות שאני לא אוהב שאלות מהסוג הזה, כמו שציינתי למעלה. 

אם לא הייתי יודע את מה שאני יודע, אז אני לא יודע כלום על אותו "אני" המדובר, ואם כן - אין לי אלא להניח הסתברות של אדם ממוצע באותה תקופה. ואז צריך לעיין מהי בדיוק אותה "כפייה", והאם זה כפשוטו.

אני לא אוהב את השאלה הזאת.

לא הייתי בהר סיני (ולא נתייחס כרגע למדרשים על נשמות וכו'. באופן פשוט, לא הייתי בהר סיני) וגם היום אני לא בהר סיני, ואני אדם שנולד לדורות על גבי דורות אחרי הר סיני, כשהר סיני מוטבע בתוכי כבר אלפי שנים - ולכן השאלה לא רלוונטית כל כך. וגם לא מתאימה, לעניות דעתי.

ותשובתי: אני רוצה להיות אדם שהיה אומר כן.

שאין נאה ממי שלא ראה את האש והלפידים, והוא בחר בתורה.

אז ממקום שאנו נמצאים בו עכשיו אנו אכן מקבלים את התורה?

זה האתגר האמתי והוא מונח לפתחנו בכל יום. יש הרבה מה ללמוד, אז קדימה...

מדובר על ה"נעשה ונשמע" או "כל אשר דיבר ה' נעשה", שבנ"י אמרו בבחירתם ולא בגלל שה' כפה עליהם.

בוודאי שהירידה היתה דרמטית. בכל אופן נתינת התורה וקבלתה הם שלובי זרוע לאורך כל הדרך.  המשימה שלנו היא לקבל את התורה בכל יום תמיד, כמו שמתחדשים מעשי בראשית בכל יום. ברוך נותן התורה.

קבלת התורה הייתה אולי במדרגה כזאת או אחרת במעמד הר סיני.. אבל אנחנו לא מציינים את זה בחג שבועות.

קבלת התורה הייתה איפא אחרי גלות מדי ופרס.. "הדור (חזרו) קבלוה (קבלו אותה) בימי אחשוורוש." 

וגם אז, עדין, הגמרא אומרת שהסיבה שלא אומרים הלל בפורים זה כי נשארו בגלות.
זאת הסיבה לדעתי

שעדין לא קבלו את התורה בשלמות. 

וזה דרש באמת מאתגר. פשוטם של דברים הוא שקבלנו את התורה במדבר קדמות על הר סיני. בני ישראל קבלוה בבחירתם, אבל העגל הוא בגלל יצרם הרע. עיין בשיר של יום חמישי. אנו אומרים אותו גם בראש השנה. חז"ל דורשים על הפסוק שם: "לא יהיה בך א-ל זר"- איזהו א-ל זר בליבו של האדם? הוי אומר זה יצר הרע.

אמרו לי פעם, בהקשר לסוגיה אחרת, שאני רואה ע"ז בכל פינה. ובכן, גם בהר סיני, הע"ז חיכתה מעבר לפינה - בגלל יצר הרע. לא בגלל סיבה אחרת.

ראה משהו מעניין:

הגישה הנפוצה בספרות חז"ל משבחת את ישראל על הכרזתם "נעשה ונשמע": "דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת, לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע."‏^[1]

הגישה לפיה אמירת "נעשה ונשמע" מלמדת על הסכמה מוחלטת וללא תנאים של ישראל לקבל את התורה, עומדת בסתירה למאמר אחר של חז"ל: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית (כלומר, הכריח אותם), ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם." בעלי התוספות מיישבים את הסתירה, וקובעים כי לאחר שהם אמרו "נעשה ונשמע", היה צורך בכפייה נוספת, מחשש שיתחרטו מאימת מעמד הר סיני.^{[דרוש מקור]}

הסבר נוסף לסתירה זו מופיע במדרש, ולפיו אמירת "נעשה ונשמע" הייתה רק על התורה שבכתב, ואילו את התורה שבעל פה היה צורך לכפות עליהם:

כשיש לנו הזדמנות להתקדם ולהתעלות, אנו רוצים להתמסר למטרה הנעלה, אך ההתמסרות גם מפחידה אותנו בגלל המחויבות הגדולה. כשעומדים לפני ה' אחת כמה וכמה. 

מאחר שהחליטו לבחור בתורה אסור להם לסגת בעת משבר, ולכן יש צורך לעגן אותם בכפייה.   

שנטל מהם את הבחירה.

להצמדת היראה והאהבה יחדיו, על דרך הכתוב: "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". היראה והאהבה אמורים להשלים אחד את השני. באהבה יש גם משהו מיירא, שטעויות שנראות בתחילה פעוטות עשויות להפריד בין האוהב לאהוב.

או שאפשר להמשיך את הרעיון שהבאת ולומר, אם יורשה לי, שהכרת האמת נעשית בבחירה ומאהבה. אך יש בה משהו שכופה את עצמו על האדם, והוא לא יכול להשתחרר ממנה. 

אם נזכה לבוא בשערי האמת נרגיש שאם מקבלים אתם מוטב, ואם לאו כאן תהא קבורתכם. נטייה מהאמת היא כמוות למי שהיא באמת חשובה לו.

אם כך הוא בהכרת האמת, בנוכחות במעמד הר סיני על אחת כמה וכמה.

והאדם הוא תמיד בוחר, ולכן הוא נושא באחריות. בכל החגים מן התורה אנו אומרים בתפילה שהם "זכר ליציאת מצרים", גם בראש השנה וביום הכיפורים. הקשר שלהם לארועים שקרו ביציאת מצרים הוא חטא העגל. ביום הכיפורים התבשרו שנמחל להם וניתנו לוחות שניים. היה חטא אבל גם תשובה וסליחה וכפרה. 

אמנם אין דור שאין בו היפרעות מחטא העגל, בגלל שאנו עדיין מתגעגעים לעגלים וכל דור והעגל שלו. יצר הרע עדיין משתולל והשלמות מי ימצאנה, אבל התורה ניתנה והיא כתבלין ליצר. הבחירה של האדם לעולם איננה נשללת, לכן אין נתינה של תורה ללא קבלתה.   

התורה לא ניתנה ליחידים אלא לעם. ולכן לא ניתנה לאבות אלא לעם ישראל. הבחירה החופשית היא רק במצב הנתון. לאחר שניתנה תורה. מקור השאלה נובע מחוסר הבנה קיצוני. למקומה של התורה בעולם ובאדם. חוץ מזה כולם היו שם כולל כולם. גם אלה שנזכרים לשאול פתאום שאלות. אתה כן יכול לשאול מישהו, האם היה מוכן להיוולד גוי. אז אני מאלה שמברכים כל בוקר שלא עשני גוי. סליחה.

אני מרגישה שזה קשה מדי...

ואפשר חיים טובים גם בלי התורה.. 

זה מוזר לכתוב את זה. אבל כן זו האמת..

"היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד שיש בידו מה שהוא חפץ כל אחד לפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו." (שיחות הר"ן ו')

דור הולך ודור בא וסדנא דארעא חד הוא. כל אחד מאיתנו אם היה בהר סיני היה מקבל את התורה.

השאלה מה הוא היה עושה מול העגל: האם היה נמנה בין החוגגים, בין המחרישים או בין בני לוי?

גם השאלה הזו ניתנת לבחינה מה כל אחד מאיתנו מרגיש כשהוא רואה חילולי שבת ושאר מרעין בישין מול עיניו. 

ה"כפה עלינו הר כגיגית"זה מעניין 
זה נאמר בסיני

הבעיה שלנו מתחילה כשלומדים טיפה ומגלים שאמרנו עוד לפני זה נעשה ונשמע
וגם שכבר לפני זה קיבלנו עלינו מספר מצוות במרה
אז מה הטעם לכפייה בחרנו בעצמנו
התוס' מביא פירוש מעניין שבת פח. למעלה(נראלי)
אבל לא מתיישב עד הסוף גם המהרש"א והמהר"ל...
אני מחפש פירושים מענינים נוספים 
וסליחה על הניצלוש

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים