אז למדה היא ללכת

רגליה כושלות בתחילה,

וידו היא מושטת

פעמים בשבילה

אך רוצה היא לגעת

בנצח, ושם בקני הסוף

וידעה שבלי דעת

וביחד איתו

לעולם לא תצלח עוף

אז לעיתים היא חוזרת

והוא מלטף,

בקטיפת זהב - של תכלת

וברוך מעופף

מחייכת היא כך,

ופניה שלוות

לעולם לא תשכח היא

איך לקחהּ

והוציאהּ ממצולות.

והוא כבר יודע

שהיא עוד תחזור,

ויושב ומחכה.

ולמרות געגועיו

למרות

האש שאוכלת מפנים,

נותן הוא לה

להבין בעצמה

את אי יציבות הבניינים

שבנתה בליבה.

וכמו כסיל

שוב אינה שמה לב

לאותות ששלח ממרחקים.

שוכחת תמיד

מי הוא אותו אחד,

שאותה תמיד אוהב,

תמיד מחכה

תמיד מצפה

אף פעם לא ישוב

מרצונו לראותה.

והיא

כמו עיוור לא תדע

כמו חרש

לא תשים ליבה.

כמו האחד

שלא שש לראותה,

משטה הוא בה

גורם לכזבה

משכיח אהבתה.

ואהובה עוד יושב

אי שם, בסוף העולם.

מחכה שתתעורר

כי בא אורהּ,

מצפה שתשים

עוד לב לאהבתם.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.