אמנם זה לא קשור להורות, אבל אשמח לשמוע דווקא מכם.
עברנו מישוב לעיר. מאוד אהבתי את הישוב.
מאז שעברנו יש לי כעס על בעלי שיזם את ההצעה, למרות שזו הייתה החלטה של שתינו.
גם כי הוא היוזם וגם כי לדעה שלו יש חשיבות בעיני. בגלל שהוא חשב שזה יהיה טוב, סמכתי עליו והסכמתי.
בפועל רע לי מאוד.
אני פחות מתפקדת בבית בגלל זה ומרגישה שקועה בבוץ בלי התקדמות. מילא התקדמות אך בכל הבחינות אני אין לי שום התקדמוצ בגלל שרע לי כל כך. אשמח לעצתכם. בעיקר בצד הזוגי.
בס"ד
שלום לך יקירתי,
השינוי במעבר מישוב לעיר הם עצומים,
הן מבחינת הילדים שמתרוצצים חופשי ביישוב ובעיר לא יכולים.
הן מבחינת חברתיות, ערבים קהילתיים , ותחושה של קהילתיות מוגברת מקהילה בעיר.
אני חוןשבת שעליך לכתוב בדף יתרונות למול חסרונות,
ובדף אחרת לתאר את תחושתייך בישוב למול העיר.
לתת לבעלך לקרוא, ולאחר מכן לשוחח איתו על כך!
שיחה פתוחה ברגע שיהיה כתוב לו על דף, לא יהיה לו לאן לברוח: את יכולה לומר לו שנסית ואת מרגישה שזה גדול עליך.
לא טוב לא את לא מתפקד כראוי ואני בטוחה שהוא גם שם לב לכך...
ואולי למצוא פתרון לישוב שהוא יותר קרוב לעיר...
בהצלחה ענקית
ברכת ה' יתברך
בהתהוות
החלטתי לתת לך בכל זאת את מה שהתעורר בי כשקראתי, ואת עשי בזה כרצונך מדהים,
אני יכולה לספר עלי שזה קרה לי עם... הריון!
אותו דבר בדיוק, שבעלי רצה ונדנד, ושקלנו ביחד ואני לא הרגשתי מוכנה (אבל לא הייתי ממש נגד) וגם אצלי השיקול שהכריע זה כי "לדעתו יש שיקול בעיני" והוא אומר שיהיה בסדר אז יהיה בסדר...
בפועל, עוד כשהפסקנו למנוע עוד לפני ההיריון הרגשתי שעשיתי טעות אבל להחזיר את הגלגל אחורה היה הרבה יותר קשה אז ויתרתי על הרעיון ונכנסנו להיריון.
כל ההיריון לא הייתי מחוברת, הרגשתי באסה שלא מספיק הקשבתי לקול הפנימי שלי.
לשמחתי היה לי קליק מיידי עם התינוקת מיד לאחר הלידה. בכל זאת היו סיוטואציות לא נעימות של "אמרת שנתמודד, אני לא מצליחה להתמודד, תתמודד בעצמך!" וכד'.
אבל ידעתי שלא יעזור לי לשקוע בבאסה ובחרטה על ההחלטה אלא להסתכל על העתיד, ללמוד ולצמוח ממה שקרה.
מאוד עזר לי לסגור את הפינה שהכל מאת ה'. "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה'היא תקום". לא כבריחה מאחריות להחלטה שעשיתי, אלא השלמה סופית עם המציאות.
להבא למדתי שבהחלטות חשובות להיות שלמה (באופן אגואיסטי) עם ההחלטה. לא שיש מציאות מושלמת אבל ההחלטה שהיתרונות עולים על החסרונות- צריכה להיות החלטה סופית ושלמה.
מכירה את זה שההורים מנסים לשכנע את בן ה10 שלהם להצטרף לטיול עם אחיו הקטנים: "תראה שיהיה כיף, מה תעשה כל היום בבית? בפועל הילד בא אבל לא מפסיק לקטר כל הטיול? למה? כי יש לו על מי להפיל את האחריות להחלטותיו. יש לו למי לבוא בטענות.
לדעתי כרגע מה שיעזור לך זה לקבל אחריות על ההחלטה שלך. איך? קודם כל להבין שאת כאדם בוגר קיבלת החלטה. ייתכן ששגויה, ייתכן ששיקול הדעת היה מוטעה. זה לא משנה. את קיבלת את ההחלטה. אין מה לכעוס על בעלך, זה לא משנה שהוא יזם.
תתחילי לשנן לעצמך: "קיבלתי החלטה ועכשיו רע לי איתה, מה הלאה?"
קודם כל לנקות את הכעס והטרוניה כלפי בעלך, לפייס אותו ולשקם את הזוגיות. לנתק את הקשר שאת עושה בין התחושה השלילית ממקום המגורים לשליליות בזוגיות.
אחרי השלב הזה, אחרי קבלת האחריות צריך באמת לחשוב מה הלאה?
(עכשיו, אני יוצאת מנקודת הנחה שכבר דשתם ושקלתם את היתורונות והחסרונות של העיר והיישוב. כלומר אם עברתם כנראה שהיו לכם סיבות טובות לכך.. )
הלאה לדעתי- זה לנסות לתת צ'אנס למגורים בעיר. לצאת מהמבט האובייקטיבי (או במקרה הגרוע יותר המבט הסובייקטיבי השלילי...) לאמץ הסתכלות סובייקטיבית חיובית- להסתכל על היתרונות במקום מגוריכם כרגע ולשים לב איך זה בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים. למשל אם הנסיעה לעבודה שלך/ של בעלך קצרה או נוחה יותר אז באופן יומיומי לשים לב לכך איזה יופי יש לנו עוד שעה ביחד לעומת אם היינו גרים ביישוב... צריך לקנות משהו? איזה יופי שאפשר לקפוץ רגע. התקלקל משהו? מקסים שיש כמה בעלי מקצוע שאפשר לבחור ביניהם והם יבואו כבר היום...
תצאו באופן ספונטני, תשתו קפה, תכירו את עמך ישראל שאחרת לא הייתה לכם אפשרות להכיר אותם...
תהנו ממגוון התעסוקה שאפשר למצוא לילדים, מהאפשרות להפתיע ביציאה לגם שעשועים שלא מכירים.
מהתח"צ הנוחה וכו' וכו'. לא חסר יתרונות בעיר, הרעיון הוא לשים לב איך זה תורם לחיים בשגרה.
בשלב השלישי, אחרי שקיבלת אחריות לבחירה ואחרי שמיצית באמת להתרגל לעיר, הגיע הזמן לעשות חושבים מחדש... לאמץ נקודת מבט אובייקטיבית ולקבל החלטה חדשה. יש לי הרגשה שאם תשתדלי בשני השלבים הקודמים תגיעי לשלב הזה הרבה יותר בשלה ועם הרבה יותר וודאות וצמיחה והפקת לקחים לגבי העתיד.
בהצלחה!!
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
