בס''ד

ובלי לחץ...

בס''ד

הייתי מנחשת שאני לא היחידה ככה... ומאידך אני יודעת שהרבה כן מצליחות...

מבחינת בישול - אני מתמקדת במינימום ולא מתפתה להוסיף. למרות שלא כיף .

מעודדת את עצמי שבעז"ה יום יבוא ואני אהיה מאורגנת ועם כוחות.

לגבי ניקיון - אם יש לך ביום שישי גם נקיון וגם בישול, אז גם כאן- לא להתפתות לניקיון יסודי.

עונש! (לי) לא התארגנתי מראש - לא יהיה מושלם. מעבירה סמרטוט איפה שממש נצרך וזהו.

אם בסוף בנס נשאר זמן - לשתות נס קפה עם עוגה. לא להתפתות לפרוייקטים נוספים.

שנקיון יסודי צריך יותר במוצ"ש,

במיוחד אם יש אורחים בשבת....

מה את עושה בשבתות החורף? אני מניחה שאת מדליקה נרות בזמן.

בשבתות הקיץ תתכנני כאילו שבת נכנסת ב16:00 והכל יהיה מוכן ושטוף ונקי.

אולי את צריכה להכין פחות דברים?

להתחיל להתארגן יותר מוקדם??

אין שום סיבה להגיע לשבת עם הנשמה ביד.

הכל בראש.

ותרי על סלט אחד/ עוגה אחת- ותגיעי בנחת.

תבדקי מה תוקע אותך.

אם זה הבישול- שווה לקנות סלטים/ עוגות מוכנים.

הניקיונות? חלקי אותם על פני השבוע.

שום דבר לא סיבה מספיק טובה להגיע לשבת כמו אחרי מירוץ.

לי כל כך קשה!

זה לא רק בעניין השבת.

באופן כללי קשה לי לעמוד בזמנים, ווודאי שזה מתבטא בהכנסת השבת. 

אני אשמח לעוד טיפים.

יום שישי ארוך, זה גם לא ממש קל.

אצלי בשישי ארוך, חשוב לי שיאכלו לפני כניסת השבת, כי אנחנו עושים קידוש מאוד מאוחר.

כך אוכלים אצלי בשש, ואח"כ שוב לנקות את המטבח....

יום שני זה גיהוצים של חולצות הבנים ושלי. שטיפת הבית יסודי שירותים ואמבטיה. 

יום שלישי זה כביסות ... הכנת בצק ואח"כ מקפיאה.

יום רביעי קניות לשבת. עוד סידור הבית ונקיון לחתוך ניירות 

יום חמישי אפיה של הבצק אחרי שהופשר. בישול. 

יום שישי ניקיון הבית בחפיף. כי הבית כבר נקי. 

תסדרי לעצמך את הימים וסדר עבודה איך שנוח לך. 

אבל ככה אני מספיקה.. 

עכשיו ברגעים אלו אחרי הכל.. ב"ה.

הולכת לערוך שולחן ולבשל צהריים לילדים. 

בהצלחה.

אגב, ככה זה עם ילדים אני לא מספיקה הכל במכה ולכן הכל מחולק.

זה מוסיף רוגע ואוירה.

אמא שלי תמיד אמרה שאם יש בית עם ילדים והבית מסודר מצוחצח- משהוא חשוד פה! אי אפשר לשמור על בית  מסודר ומצוחצח כל הזמן.

עצתי לך- נסי להתארגן מראש , בעבר , הייתי מנקה את הבית ועושה קניות ברביעי. מבשלת בחמישי, (גם אם נשארתי ערה עד מאוחר) ובשישי - נקיון קל והכנת תוספות קלות כמו סלטים.  כשיש זמן באמצע שבוע אפשר לבשל ולהקפיא , ואז כשממש לחוצים בזמן- אפשר להוציא ולחמם.

הכי חשוב - תהיי שמחה ורגועה . זה מה שחשוב למשפחה שלך ולבריאות הנפשית. כשהילדים  יגדלו הבית יהיה יותר מסודר.

כל מה שאמרו לעשות מראש- נכון! 

בפועל הגעת ליום שישי ויש הרבה מטלות?

תתחילי ממה שחייבים ולא תוכלי לוותר עליו. למשל- לשים פלטה. להכין נרות (שאפשר גם במוצ"ש להכין.. אך אם לא...)

כך לאט לאט המטלות עליהן כן אפשר לוותר- או שתספיקי בסוף, או שתוותרי ותגיעי לשבת בנחת יותר.

אל דאגה, הידים גודלים,

בעתד יעזרו יותר-

ופתאום תחזרי להספיק דברים שכבר התרגלת לוותר עליהם..

-עוד המלצה- להעמיד את הפלטה על השיש, אפילו שתופסת מקום. ככה אפשר להכין אותה מראש, אפילו מיום חמישי בערב,

ולהעמיד מראש את הסירים ביום שישי.

וגם לא מונע ממך לחמם משהו לצהריים או לשבת אם צריך על הגז. (ואת הגז אפשר לכסות במפת בד יפה, ואם לא הספקת לנקות לכבוד שבת, תנקי במוצש...)

דבר ראשון לנשום עמוק 

דבר שני לשתף את בן/בת הזוג את יכולה להכין את האוכל והוא אחראי על הנקיונות.

מנסיון זה רץ ומותיר המון זמן פנוי במיוחד בשבתות הקיץ!

אני אישית מסדר את הבית (סדר כללי + הכנה לשטיפה) בעוד שאשתי על האוכל והולך לישון שנ"צ יחד עם הילדים (אחרי הכל אני גמור אחרי שבוע עבודה מטורף...) וכשאני קם אני שוטף את הבית ,מתארגן בנחת ומקבל את השבת בלי לחץ

למה אני מתכוונת?

יש לנו רצון מאוד גדול ששבת תהיה מושקעת מכל הבחינות - ניקיון, אוכל, קינוחים שווים, כמה שיותר סלטים וכו'..

ותמיד אפשר לדחוף עוד סלט קטן או עוגה.

ופה מגיע העניין של הרצון והסדר עדיפויות.

אם לא תחליטי שחשוב לך להכניס שבת בנחת יותר מלהכין עוד סלט, זה לא יקרה, כי תמיד תחליטי להשקיע עוד קצת.

כשאנחנו התחתנו קיבלנו החלטה שלא משנה מה יום שישי לא יהיה לחוץ!

אנחנו לא מוכנים שתהיה אווירה של לחץ בבית.(שבדר"כ לא נעימה לאף אחד..)

לכן קבענו לנו זמן (חצות היום) שאחריו אנחנו לא מתחילים להכין משהו חדש!

מה שלא הספקנו - לא מכינים!

וכשאני יודעת את זה אני פועלת בהתאם.

אם אני רוצה להכין לשבת מלא סלטים, קינוח שווה או חלות, אני אהיה חייבת להכין לפחות יום לפני.

(גיליתי גם שמלא דברים יוצאים מעולה מההקפאה!)

ליום שישי אני אשאיר את מה שחשוב לי שיהיה ממש טרי.

ואם יש לי שבוע ממש עמוס, אני לא אאבק עם המציאות אנחנו פשוט נעשה שבת יותר פשוטה.

ובתכלס, בעיני, עדיף אוכל פשוט והורים רגועים ושמחים מאשר שבת מושקעת אבל עם חוויה לא נעימה..

עניין של עיקרון אצלו...

נגיד שיש לו המון דברים לעשות. אני לא האנונימית

אז היא כבר מכניסה את האחרים ל"עסק" שלה...

אז לגיטימי בהחלט לשאול.

כי אני טיפוס די מבולגן וב"ה השתפרתי מאד בתחום.

אז קודם כל- זה אפשרי!!

אני לומדת שלושה ימים בשבוע. אז ביום רביעי: קניות.

ביום חמישי, בלימודים, אני מכינה רשימה מפורטת מאד: תפריט לשבת. מה אני מכינה ומתי. הכי כיף זה לסמן וי (בעלי ואני רבים על זה).

ביום חמישי אני עושה גם הכנות: מקלפת, קוצצת, משרה עוף וכו'.

ביום שישי אני מתחילה עם מייבש כלים פנוי. כל כלי/ כף/ תרווד שאני מסיימת- ישר שוטפת! בעלי לימד אותי וככה את מסיימת בישולים עם כיור ריק. זה מדהים.

שטיפת רצפה- יום שישי על הבוקר. כדי שלא אצטרך לשטוף כשהילדים נמצאים. את המטבח שוטפים בסוף, כדי שנוכל לאכול בכיף ולבשל תוך לכלוך ללא ייסורי מצפון.

בס''ד

הרבה דברים ידועים בסופו של דבר - אחרי כמה שנות ניסיון מבינים שהסוד הוא להתחיל מוקדם. אבל איכשהו עוד לא הצלחנו כל-כך, למרות שיש שיפור. האמת, מאז שיש ילדים, אנחנו קצת יותר טובים כי מבינים שאין ברירה אלא להתחיל יותר מוקדם... אבל טוב לקרוא איך כל אחת/ד מתמודד(ת) - כתבתם דברים מועילים !

אגב למי ששאל על בעלי - הוא כל יום ו' במטבח/נקיונות/עם הילדים. שותף *מלא* מה שנקרא. ב''ה. ועדיין. בע''ה נמשיך להשתפר... תודה רבה שוב ואם יש עוד תגובות, אשמח כמובן

לשבת, זה מבאס!! מילא גיהוצים אבל כל יום לבשל ולהקפיא?? אין לי חיים?? ומבאס אותי לקנות מוכן אבל אין ברירה... מותר לקחת עזרה בתשלום ולהוריד את עול הניקיון נניח... או קיפולי הכביסה...

לקנות טישו או נייר חתוך??? זה ממש חוסך כסף??

הבישולים. שישי עובדת.... חוזרת הביתה להכין עוגה מקלחות ונחה קצת

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....