ראיתי את שכנים שלי רטובים מכף רגל ועד ראש ונזכרתי
היי.. עכשיו נפל לי האסימון שהיום זה היום הכי לא חינוכי בשנהגיברת פלסף.
ראיתי את שכנים שלי רטובים מכף רגל ועד ראש ונזכרתי
אני זוכרת שכל שנה כל החברות שלי היו יורדות לשחק במיםגיברת פלסף.
טראומת ילדות

מה זה היום הזה???רייצ'ל=)
אמממ... אצלנו זה לא רק מיים..
שיל"ת.
את לא יודעת מזה?!
גיברת פלסף.
את חייבת להשלים אותם.
אולי אנחנו אננשים מחונכים
רייצ'ל=)
אכן אנשים מחונכים למדי, אני מוכרחה להודות
יעל
כיפים
את יותר מחונכת ממני
רייצ'ל=)
היו ימים תמיד הייתי מקנא בילדים עם ה0"רובי מים " הרצינייםחנטרישש
דווקא יום נחמד..עוד אחת!
רק אחרי שזורקים עליך איזה ביצה או משו בסגנון אתה מקלל את כל היום הזה...
Iמתחלחל כשהוא נזכר שגם הוא היה כזה בעבר הרחוקIדוסית גאה!אחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול


