בשו"ת השבוע בעולם קטן נטען שרוב הרבנים אוסרים לשים תכלת.
מי שמקיר רב/ תשובה/ ספר/ פסק הלכה שאומר שאסור לשים תכלת, אני ישמח שיפנה אותי.
בשו"ת השבוע בעולם קטן נטען שרוב הרבנים אוסרים לשים תכלת.
מי שמקיר רב/ תשובה/ ספר/ פסק הלכה שאומר שאסור לשים תכלת, אני ישמח שיפנה אותי.
איזה חיסרון יכול להיות בזה?
ש"אולי" הוא התכלת - ולכן השאלה היא אם זה *באמת* תכלת או לא.
אני מניח (אם כי מעולם לא ערכתי מחקר בעניין) שרוב אלו שאוסרים לשים את התכלת הנהוגה היו, זה כי הם סוברים שאין וודאות שזאת התכלת ולכן צריך לא לשים כי עדיף לא לשים תכלת בספק, מאשר לשים.
אני בספק אם יש רבנים שסבורים שבוודאות זוהי התכלת האמיתית ולמרות זאת אוסרים לשים אותה מסיבות שונות.
אם מישהו מכיר רב כנ"ל (שסובר שהתכלת שיש היום היא התכלת האמיתית, ובכל זאת אוסר להניח אותה) - אשמח שיפנה אותי לשמו של הרב ובעדיפות, גם למקור... תודה 
הבעיה היחידה יכולה להיות קלא אילן, ואין את החשש הזה בתכלת שלנו.
של הרמב"ם היומי, עם הביאור של הרב יוחאי מקבילי. הדיון מופיע כנספח בסוף הספר ויש בו היבטים שונים. מומלץ לקרוא ולהרחיב את הדעת.
כיוונתי לזה שתמיד לפחות חצי מהפתילות לבנות,לכן כתבתי שתשאיר אותם ואין לך בעיה.
של ר' משה מעשיל (שכחתי את שם משפחתו, דומני געפשטיין) שהיה בחברון בזמנו (עוד לפני תרפ"ט. ת"ח גדול כנראה, חבדני"ק) וכותב חריף נגד זה, באריכות רבה. כולל עפ"י הסוד.
[אגב, מי שכתב שרוב אלו שסבורים שלא - לא בדקו לעומק, זה לא שייך. הרי כדי לומר דבר כזה, צריך מינימום להכיר ולשמוע את רובם, ולא מדמיון]
חכחעחילםכאו לפחות אמור להראות
אמר, "כל אלו שלפנינו לא ידעו"?.. בתשובה לשאלה אם כדאי לשים תכלת.
אם כי לא אמר בלשון "אסור".
למי שיגיד על הרצי"ה, "טענה מוזרה ביותר"..
מישהו שאל אם שמעו דעות "אוסרות" לגבי התכלת - אמרתי מה ענה.
יש לכך הסבר עמוק - לא כאן מקומו.
[הרצי"ה לא צעק על תלמיד שאמר כהרב זצ"ל, כמובן.. והרב עצמו אומר שזה מעשה אלוקי לא תלוי בבחירה. שאלו את הרב על הזכות של הדור, אז הוא ענה את הדבר הזה. והרצי"ה כמובן אמר אותו דבר על הזכות הזו.
גם מה שאמר על התכלת - לא הבנת לחלוטין.
מוטב לא להכניס את הראש בין ההרים - בפרט כשלא מכירים מה אמרו. כבר ראינו לא פעם שאת סבור שאתה יכול "לדון" בין גדולי עולם אלו - בעיני זו עזות בעלמא, מכל מקום, אני לא מעונין לסחוב את הדיון לכך. מישהו שאל שאלה - קיבל תשובה. לא ביקש "ציונים" על מי שאמרו ומה שאמרו]
אנחנו לא חזקיה מול אסא ויהושפט. הקלילות הזו שמעבירים בינם לנו, שזה בא בעוד עניינים, היא חלק מהבעיה.
וגם לא דומה. פה מדובר על משהו שכביכול, "לא ידעו", כל גדולי ישראל. לא משהו שהמלך לא עשה, אלא כל גדולי ישראל עד היום. כביכול לא התאמצו מספיק, עד "אנחנו" הקטני-קטנים.
וכבר אמרתי, אינני נכנס לכך - אלא מראה את הצד של הענין הזה. בעינינו רואים את הנזק שמקלילות כלפי מי שהיו לפנינו. על אף שכל נושא כמובן לגופו.
היא מפורסמת מאד.
והרב גם כותב: "ועצת ה' העליונה אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים כמו שאנו רואים, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחנים, וודאי לא יועילו כל חשבונות העולים על לב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו העתידים להיות כולם שבי פשע".
נו, אז היה יכול לכתוב פשוט ש"עצת ה' העליונה הזו" היא בגלל שדורנו עסק במצוה היותר גדולה...
אלא ברור לגמרי, ומעוד הרבה מקומות, שהרב ראה בכך עצת ה' העליונה, גזירה אלוקית לגאול את עמו. וזה לא "במקרה", אלא שדור זה בפנימיותו הוא "טב מלגאו", איתו הגיע הזמן. וזה מה שמתבטא למשל, בלימוד הזכות העליון שמבטא בדברים שציטטת, שבדיוק כמותם היה אומר, כמובן, הרצי"ה.
ממש אותם דברים.
לגבי התכלת, אכן הזכרתי סברה כזו, באחת מהודעותי שבהמשך.
רואים שזה ההיפך:
בגלל שהקב"ה החליט שבא מועד, אז גם יש נשמות שמתאימות לזמן זה.
ואעפ"י שמבחוץ נראה כאילו אינן ראויות, אבל "לא יועילו מחשבות אדם שהמה הבל" כנגד עצת ה'.
ואחת ההתבטאויות של מעלתן - היא הזכות הגדולה הזו של ההתאמצות בגאולה, גם אם זה מסובך בכל מיני בעיות בהתנהלות.
וכך בדיוק, כמובן, אמר הרצי"ה.
אני חושב שלא שייך להמשיך מעבר לכך כאן - זה כבר יותר מידי "ניצלוש" של שרשור שנפתח לשאלה אחרת..
ומה שהבנת ברב - וכאילו כל דבריו הם הסתמכות על הכתבים שמובאים מלמידי הגר"א לגבי איתערותא דלתתא - זו ממש טעות.
זה הולך ביחד: דבר ה' לגאול את עמו וסיבוב נסיבות ההיסטוריה לכך; וההתאמצות שלנו, שגם היא מדחיפה אלוקית פנימית, נסתרת, ולא כי "במקרה" הרבה רצו כיום..
מישהו ש"חכם יותר" מהרצי"ה..
"תשובה פשוטה" - שהוא פשוט "לא ידע" אותה...
אולי עדיף כבר לא לכתוב כאן תשובות של גדולי עולם, מאשר להסתכן בהכשלת צעירים כמוך בבזיון ת"ח...
אתה באמת לא מרגיש את ה"רמה", של לכתוב על מישהו בסדר גודל זה, ש"התשובה פשוטה"?... אולי יותר פשוט שלא הבנת מה מאחרי דבריו?..
הרי יש להניח שאם היה מדובר על איזו נוסחה במתמטיקה, לא היית אומר על משהו שאמר מישהו מגדולי המתמטיקה, "התשובה פשוטה".. אז רק בלימוד תורה כל ילד כבר יודע "יותר"?...
אם אתה רוצה לצטט דעות אחרות - צטט. לענות כך ישירות, חבל. לא-מכבד אותך בלבד.
כי אנחנו גמדים ע"ג ענקים.
וודאי שהם היו גדולים מאיתנו .
הנושא של "גמדים על גבי ענקים", לא בא לענין כזה.
לעומת זה, יש צד של התחנכות לכך שלא בקלות מגיעים ל"אנחנו יודעים יותר" (אם כי לעיתים יתכן שיהיו אמצעים "טכניים" שפעם לא היו, למשל).
ההשלכות של צורת-הסתכלות כזו, לעיתים לא שוות - בנזק שהיא מביאה בכללותה, כמו שאנחנו יכולים לראות בזמננו לא פעם - את התועלת של ספק-מציאה של משהו.
לגלות גם קודם את אותה תכלת.
זה לא ש"התגלו אמצעים חדישים", למיטב ידיעתי.
וכבר ציינתי, שר' גרשון הניך האדמור מראדזין, נכדו של האיז'ביצר, גילה את התכלת שלפי דעתו, כבר לפני הרבה יותר שנים.
איך להפיק את זה - מהכלים שהיו בידיהם אז! שבטח ובטח היו פחותים מהכלים שיש בידינו היום ואפילו מהכלים שהיו בידי העולם לפני אלף שנים.
אז למה לפני אלף שנים ככל הנראה לפי מה שידוע לנו לא הלכו עם תכלת? הרי לנסות להפיק מהארגמון את התכלת היו יכולים...אין סיבה שלפני 3 אלף שנה יצליחו להפיק את זה, ולפני אלף שנה לא...
3 אלף שנים, לא יוכלו לדעת לפני אלף שנים.
התורה הייתה יותר קרובה אליהם אז וגם המסורות... ובכל זאת לא השתמשו בתכלת. וזה כנראה מה שהרצי"ה ניסה להגיד...שאם כל הגדולים שלפנינו על אף שהייתה בידם תיאורטית יכולת, לא עשו את התכלת ולא הטילו אותה בבגדיהם - כנראה יש עניין לדבר...
לא כל הדורות ידעו שהארגמן קהה קוצים הוא התכלת.
הראשון שהציע את זה היה דדקינר בערך בתקופת האדמור מראדז'ין.
וזה לא היה בוודאות כמו היום.
הרב הרצוג לא קיבל את זה בגלל שתי קושיות שהיה לו שנפתרו, והוא מהדור הקודם.
אז זה ממש לא נכון שכל הדורות ידעו מהוא החילזון ואיך להפיק את התכלת.
מה זה הטיעון המגוחך הזה "לא כל הדורות ידעו"? אין שום סיבה מיוחדת שבזמן שלמה המלך ידעו מה זה וידעו איך להפיק את זה, ושבזמן הגאונים לא ידעו את זה.
אם החליטו במודע לא לשים תכלת ולא לחקור באופן הכנת התכלת וכו' - יש לזה סיבה. כמו שהרצי"ה אמר.
להגיד שהם ביטלו מצוות עשה בכוונה?!
ולכן אתה גם לא יודע מה הסיבה והאם היא "ראויה" לכך שלא עשו תכלת.
אני מאמין שאם גאונים/ראשונים החליטו מה שהחליטו - הייתה להם סיבה "קצת" ראויה להחליט מה שהחליטו.
מה שהיה אפשרי לפני שלושת אלפים שנה, ואפשרי גם היום - היה אפשרי גם לפני אלף, ואלף חמש מאות שנים. הארגמון נמצא לאורך כל חופי הים התיכון, חלק מחופי האוקיינוס האטלנטי, הים השחור - בהרבה מאוד ארצות הייתה להם אפשרות למצוא אותו ולהפיק ממנו את התכלת לאחר ניסוי וטעייה בדיוק כמו היום. זה לא שאם הפיקו את התכלת לפני שלושת אלפים שנים, אז לאחר מכן פתאום לא היה ניתן להפיק כי לא הייתה דרך, ורק כיום פתאום יש לנו את היכולות המאגיות שהיו לפני שלושת אלפים שנים.
לא נתת הסבר משכנע את הדעת למה מה שאפשרי לפני שלושת אלפים שנים לא יהיה אפשרי לפני אלף ואלף חמש מאות, ולפני חמש מאות שנים. היה להם הרבה מאוד זמן לעסוק בזה - נראה לך שרק בגלל שהם התעצלו לחפש את התכלת הם לא שמו?
כנראה הייתה סיבה כלשהיא.
אתה הגעת למסקנה מסויימת, בלי להסביר - גם אני הגעתי למסקנה מסויימת.
הם החליטו שבלתי אפשרי היה להכין לפני אלף חמש מאות שנה את זה, הם החליטו שלפני אלף חמש מאות שנים לא היה אפשר לגלות את התכלת - אף שהוא ממש לא תחום רק לארץ ישראל, וגם ממש ממש לא מופיע רק "אחת לשבעים שנה" - וזה בהנחה שמדובר בכלל בארגמון קהה קוצים... מה שיש לא מעט רבנים שחולקים.
עדיין אף אחד לא הביא הסבר אחד מכנע את הדעת למה משהו שאנחנו מסוגלים היום להפיק, או היו מסוגלים להפיק לפני שלושת אלפים שנה - לא היה ניתן להפיק לפני אלף שנה. והדיבור על הערבים וכו' - לא רלוונטי.
אגב, החילזון הזה, גם אם אנחנו מניחים שהוא התכלת - ממש לא מצוי רק במערב הים התיכון, הוא מצוי בכלל חופי הים התיכון, בחלק מחופי האוקיינוס האטלנטי, ובים השחור - תפוצה שחוצה שלוש יבשות שונות. ככה שלהשתמש בתירוץ הזה זה מצחיק.
לנסות להגיד שחכמים לפני אלף ואלף חמש מאות שנים היו פשוט עצלנים שלא חיפשו את התכלת ולא ניסו להפיק אותה - זה קצת לזלזל בהם...
סיבות למה לא לעשות תכלת ג-ם אם יודעים, יש, אבל אני לא רב - תלך תשאל רב...אפילו מבחינה קבלית כמו ששנינו יודעים, כנראה היו כאלו שעל פי תורת הסוד הורו לא לעשות באלפי השנים האחרונים תכלת.
ובדבר כזה מסתכלים על גדולי הדור - רוב גדולי הדור ל-א מטילים תכלת זו שקיימת היום בציציותיהם - מדוע? כנראה שהם לא טיפשים, ועצם זה שנוהגים כמו גדולי הדור בעניין הזה לא אומר שעוברים בביטול מצווה. מילא התכלת הייתה וודאית - אבל היא לא, אז בלא להניח אין שום ביטול מצווה אמיתית, כי אתה לא יכול להוכיח במאה אחוז שזה התכלת - והעובדה שגדולי הדור ל-א מניחים תכלת, ברובם - מעידה על כך שבאמת הם סוברים שאין עניין להניח תכלת זו.
למה לי ללבוש משהו שהוא לא מצווה? אני מצווה ללבוש היום ארגמון קהה קוצים? לא. אם הייתי מצווה, אז הייתי רואה את גדולי הדור לובשים את זה...
קצת כבוד והבנה שחכמים גדולים לא "סתם" עושים או לא עושים דברים, לא תזיק. מי שרוצה ללבוש, שילבש, מה אכפת לי - לא מזיז לי. לי אין חיוב ללבוש היום משהו שהוא אולי אולי התכלת, ושגדולי דור לא שמים אותו - אני לא שם. מבחינתי אין בזה הידור.
אתה יכול לעבור רב רב שאומר שאסור ולהשבע לי שאתה יודע בוודאות גמורה שהוא לא חקר את הנושא הזה לעומק, והחליט מה שהחליט לאסור ולא ללכת עם פתיל תכלת בלי שום סיבה אמיתית?
עד כדי כך זזילזול בגדולי דור יש??? עד כדי כך??? ואחרי זה אתם עוד אומרים שאני זה שמזלזל בגודלי דור...
גדולי דור זה לא "אנשים" בעלמא. אם אתה בהינף יד מחליט שברור שכל מי שסובר אחרת ממך הוא טועה/לא למד - בלי שאתה מכיר אותו, בלי שאי פעם ישבת איתו ללבן את הנושא - סתם, מעצמך, מיהירות, אתה מחליט שאתה "יודע" שכל מי שאוסר או שלא שם, "לא למד" "לא יודע" "לא הגיע לאמת הגדולה".
מצטער, אותי אישית זה מחלחל הדרך הזאת.
תלמד שזה שאתה לא יודע משהו לא אומר שאתה יכול להמציא בנוגע לאדם זה או אחר למה הוא עושה מה שהוא עושה...אתה לא יכול להמציא. אתה יכול לדבר על מי שאתה מכיר.
ואני מתערב איתך שמעולם לא דיברת עם 100 רבנים שאוסרים לעומק וראית שהם מדברים "Aטויות" ולא יודעים על מה הם מדברים.
וגם לא דיברת עם 1000 רבנים שאוסרים.
וגם לא עם 10 אלף.
אבל מה אני מדבר על 100 אפילו - בבקשה תן לי שמות של 30 מחשובי וגדולי הדור הן בציונות הדתית והן בציבור החרדי, שאוסרים, ושאתה מוכן לחתום לי על שבועה (אם היה מותר) שהם לא יודעים מה שהם מדבכרים ושהם לא באמת "למדו" ו"חקרו".
הבלים, מצטער...
בוודאי שיש רבנים - אני לא מתכחש למציאות.
וודאי שיש רבנים שהגיעו למסקנה שצריך ושזה התכלת.
אני רק מתקומם על אמירה חסרת אחריות כאילו כל רב שאומר אחרת ופוסק אחרת - לא באמת יודע ולא באמת מבין. כאילו רוצים ליטול מכאן את המימד של הדיון ההלכתי וליצור מצג שווא כאילו כל ההלכה כאן למעשה מונחת רק אצל מי שסובר לשים את התכלת שאומרים היום, ומי שאומר לא - בעצם הוא בכלל לא מתעסק בהלכה ולא מבין כלום, ואין לו בזה "דעה הלכתית". זה, מקומם מאוד. כי זה שקר.
ראשית גם בזה אתה טועה, יש כאלו שבפועל אומרים לא לשים כי סוברים שזה אסור בגלל מגוון סיבות - אם קבליות, אם בגלל צבע הציצית, אם בגלל חשש כזה או אחר. זה עובדה.
דבר שני, מה שדיברת עליו ועל זה תמהתי וכתבתי את שאלתי החריפה - שעליה לא ענית בכלל בהודעתך הקצרה הזאת - זה שלכאורה מי שאומר לא לשים "לא יודע". וזה - שקר. נקודה. ולבזות תלמידי חכמים...
לא שמעתי שאתה נביאאו קורא מחשבות מרחוק שביקרת במחשבות ובמוחות של כל הרבנים האלו וראית שהם לא חקרו לעומק.
כמה רבנים אתה מכיר בכלל???
וזה באמת לא כדי להעליב, רק כדי להסביר לך - כאשר אתה אומר משהו אתה צריך לעמוד מאחוריו ולדעת שאתה אומר אותו באמת - אתה אמרת כאן משהו שאין לך שום שום שום יכולת לבדוק, ומעולם לא בדקת אותו. אתה אולי מסתמך על איזה כמה רבנים בודדים שאתה מכיר - ועל פיהם החלטת משהו מסויים (ואולי אפילו ל על פי זה אלא סתם על פי "Xברתך".
ולזה, קוקים לזלזל בתלמיד חכם...
כי אם היה צריך להישבע בשם ה' שהוא יודע את זה ונשבע שרבנים שאוסרים, לא למדו לעומק - בחיים הוא לא היה מעיז להישבע כי הוא יודע שזאת הייתה שבועת שקר.
הוא יודע שהוא המציא את מה שאמר עכשיו מסבירת כריסו, כי זה מה שנוח לו לשיטתו.
ועל זה התקוממתי, וזה בהחלט זילזול בתלמידי חכמים. להגיד "רב שאומר ככה.." - כאילו, ממתי אתה יודע מה "רב שאומר ככה.."? ממתי??? מה - היית בתוך הראש שלהם?
נראה לי שדעתו היא לא מה שרוב גדול של מתנגדי התכלת אומרים.
והוא אמר את זה לא בגלל הזיהוי, אלא שלדעתו עדיף לא לשים תכלת, מלשים תכלת במספר חוטים לא נכון, [לא זוכר במדוייק את הסיבה שהוא אמר, נראה לי שהוא אמר שזה מבטל את מצוות הלבן שבציצית, או אולי בגלל בל תוסיף/ בל תגרע].
ולדעתו אין אפשרות להכריע במחלוקת על מספר החוטים.
[אל תתווכחו איתי על נכונות דבריו, לא ביררתי את הנושא]
אני חושב שבד"כ הגישה של מתנגדי התכלת, זה בסגנון הדברים שמובאים בשם החזו"א [מן הסתם ביחס לתכלת של ראדזין] שהיה מישהו שהלך עם משקפיים ללא זכוכיות, ואמר שאם זה לא יועיל זה לא יזיק...
שלמסקנה אינם שמים, ומכירים.
הרב מנחם בורשטיין עצמו, שבוודאי "חקר לעומק", לא הלך כך למעשה (לפחות עד ראיון איתו לפני שלש שנים..).
בשם הרב סולובייצ'יק זצ"ל הובא שסבר שאין להכריע בכך עפ"י "נתונים מדעיים". ובעקבותיו גם חתנו הרב ליכטנשטיין זצ"ל. ובוודאי ידעו על מה מדובר.
גם הרב יעקב אריאל שליט"א, אכן התייחס לנושא מצד ידיעתו את הנתונים - דומני שלמעשה אינו הולך כך.
הקיצור, זה דמיונות לחשוב שכל אלו הגדולים שלא הולכים כך - לא "חקרו לעומק".. לא איכפת להם כ"כ ממצוות ציצית, כביכול... יש לאנשים גדולים, שיקולים מעבר למה שכותבים ב"פורום".
אז צריך להתרגל שבהלכה יש שיטות שונות. גם כשיודעים מצוין את הנתונים.
יש כאלה אומרים כך, ויש כאלה כך. למעשה, דומני שרוב גדולי ישראל לא הולכים כך.
גם בתקופת בעל התכלת המדענים היו בטוחים שזה התכלת.
חלקי פאזל מתחברים, חידות נפתרות, ולעתים מגיע ממצא מהותי שטורף את כל הקלפים. כמו למשל בתי צביעה עתיקים עם אלפי קונכיות של ארגמון קהה קוצים.
אני לא מסקים אם זה...
הגדולים שלפנינו *לא ידעו* עליה , אנחנו זכינו.
אין בזה זלזול כלפיהם.
למה לא יכלו לגלות עד כעת?
האם לא היתה להם מוטיווציה כמו לנו?
[שוב, אני לא בא להכריע כמובן בעצם השאלה. כי לא אעשה מה שאני חושב שאחרים לא צריכים לעשות... אני רק בא להראות את היסוד שבהסתכלות כזו, להבנתי]
ב, לא הצליחו
ג,אולי,ובטח שלא היו להם אמצעים כמו לנו
בפרשת תצווה, "והתכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גויים".
שרק למלך גויים [האפיפיור?] היו מותר ללבוש תכלת.
איך אתה יודע את זה?
אתה החלטת שזה עובדה!
האם יש מקור שבו כתוב שהם לא עשו את התכלת בגלל שלא היו להם האמצעים??
אתה לא יודע ואין פה שום עובדה - יש פה רק הנחה שלך שמבוססת על מה שאתה רוצה להאמין בו, זה הכל. זה לגיטימי בפני עצמו, אבל זה לא הופך את זה ל"עובדה".
אעיר הערה חשובה:
בעשרות השנים האחרונות מצאו ממצאים ארכיאולוגיים חד משמעיים שהשתמשו בארגמון קהה קוצים לצביעה. מצאו בתי צביעה עם אלפי קונכיות של הארגמון.
לא כל ילד יכול לומר, "זו האמת" מול גדולי עולם. זו בדיוק הבעיה שחוזרות ונשנית בדבריך.
אין לכך כל קשר לתשובות של הרמב"ם שהבית יוסף לא ראה.. מדובר על דברים שהרצי"ה שמע, ידע על מה מדובר - והגיב כך.
[אגב, בזמן בעל "התכלת" ר' גרשון הניך מראדזין, שהיה חכם גם בתורה וגם במדעים כלליים, היה בטוח שהתכלת היא משהו מסוים, וכן נוהגים חסידיו. היום הדעה נוטה למשהו אחר. הדברים אינם וודאיים טוטאלית.
אז אולי הרצי"ה סבר, שהנזק בכך שתיווצר תודעה כאילו אלו הגדולים שחיו לפנינו, פחות היה חשוב להם להתאמץ על קיום מצוה זו - הוא גדול יותר מהריווח לקיים במצב עניינים זה?
לא מדובר בנושא שהוא כולו בגלל "התחדשות אמצעים" שלא היו פעם.
אשר על כן, הווי זהיר בגחלתן שלא תיכווה. אצל גדולי ישראל, יש חשבונות עמוקים לפני שמדברים.
אכן, לדוגמה, הרב ליאור שליט"א, בעד להשתדל ללכת עם תכלת, על אף שלמד אצל הרצי"ה. אבל בוודאי לא מתוך יחס "קליל" כדבריך, ולא מתוך תחילת לימודו, אלא אחרי שגדל לת"ח גדול מאד]
האם הדורות הקודמים לא התאמצו מספיק בשביל בית המקדש?! עדיף לא לקיים את המצוות האלו בשביל לא להוציא עליהם לעז.
ועוד,יש הרבה מחלוקות בבנין בית המקדש (כמו ראדזין-ארגמון) אז עדיף להמנע מבנייתו בשביל לא להכניס ראש בין הגדולים
שלפי הנתונים ההלכתיים צריך לבנות את ביהמ"ק - זה היה אחרת.
כמו שכאשר נמצאים בארץ, צריך לקיים מצוות התלויות בארץ, ואין בכך כל זילות כלפי מי שלא קיימו בחו"ל, שאינו מקומן.
דורות קודמים התאמצו מאד לעלות לארץ - ולא עלה בידן. גזירת הגלות. עד שהתעורר הקול בכל האומה, והשתלב עם נתוני הזמן, והתברר שבא מועד.
תיאורטית, אפשר לומר, שגם לגבי התכלת, כנראה "הגיע הזמן" ופתאום התעוררו. אלא שזה לא בדיוק אותו דבר, כי זו מצוה פרטית, לא שייכת למצב- האומה, ולא חייבים היום ובארץ יותר [אכן, יש כאלו באמת שאומרים שהגילוי שלה שייך "לעתיד לבוא", ויש כאלה שאומרים שמאותה סיבה, זה גם "סימן", ההתעוררות הזו.. דברים לא-לגמרי-ברורים]
ולגבי אם הגיע הזמן, והנתונים ההלכתיים לבנות את ביהמ"ק, זו הרי באמת מחלוקת קשה. ואנו גם רואים שזה לא מציאותי כעת.
כשיגיע הזמן, אז יכריעו גדולי עולם במחלוקות, של המצוה שלא היה ניתן מקודם לקיימה, כי כלל לא היינו פה, ולא היה שייך מכל בחינה.
הקמת המדינה לא הייתה מציאותית נלחמו היו ניסים .......
חוץ מהתכלת בציצית יש גם במקדש.
בוודאי שיהודים בכל הדורות התאמצו לעלות לארץ, ולא איכשר הזמן.
בזמננו הצטרפו שני דברים, שהם אחד. גם התעוררות האומה מקצה לקצה, וגם נסיבות הזמנים.
הכל זה ביחד הנהגת ה', כי בא מועד.
זה מה שנקרא, במחילה, "הבנת הנקרא"...
הרי הרצי"ה לא "שאל מידע"..
הוא רצה לבטא בכך משהו. וכמו שהסברתי באחת ההודעות אח"כ.
לגבי ה"הטעיה", גם היום יש כמה דעות לגבי הזיהוי. ומכל מקום, זה באמת לא נוגע למה שהבאתי.
יש תמיד איזה "משקל" בין בעייתיות שיכולה להיות ב"חידוש", לבין האפשרות המשמחת להגיע לדברים שלא יכלו לפנינו.
ואנחנו רואים שגדולי ישראל תמיד על המדוכה הזו, עם שיקולים כלליים מעבר למצוה הפרטית.
על כן, צריך לדעת את מקומנו כשאנו מתייחסים לדבריהם. זו הנקודה.
ומכל מקום,
אפשר לומר, "לא הבנתי", זה לגיטימי.
הטענה שלי היתה על סגנונות אחרים...
זה לא קשור לענין. - צעירים מעל עשרים
וגם כאן בתוך הדברים:
"זה האמת".. - צעירים מעל עשרים
לפי דלות הבנתי בדברי-קדשו.
ו"הסגנון שלי" עדיין לא מכשיר כלום.
אם סגנון אינו מכבד ת"ח גדולים, הוא צריך תיקון.
הוסבר. גם אם למישהו ההסבר לא נראה.
[ומכל מקום, חייב לומר שכאשר אני רואה איך לא פעם "מנפנפים" פה דברים של גדולי עולם, מסברה "עצמית" של חבר'ה צעירים - בהלכה ובענייני כלל-ישראל - לא מדבר על ציטוט מחלוקות בין גדולים - אז אני מבין עוד יותר את השיקולים ה"חינוכיים" האלה שלו זצ"ל..]
אתה צריך להבין שאתם לא מדברים באותו מישור לוגי. מבחינתך אמת זה נתונים שעולים מן המציאות, מן הפוסקים ומסורת הפסיקה, ומן השילובים ביניהם וכדו'. מבחינתו אמת=הרצי"ה.
אם כבר אתה בא להקשות עליו - תקשה מזה שיש מתלמידי הרצי"ה שהולכים עם תכלת, כגון הרב צפניה דרורי, הרב דוב ליאור ועוד.
של ה"ענייניות". ענייניות זה גם הסבר על הכרעה בספק, מסיבות "חינוכיות" של כבוד דורות שקדמונו וכד'. וכשרואים לא-פעם תגובות מסויימות, אפשר יותר להבין את זה. וכבר אמרתי, הרוצה להביא דעות אחרות - בכבוד.
אם כי בוודאי אני מתייחס בחרדת קודש לדברי מרן הרצי"ה זצ"ל, ומנסה להבין את דבריו.
עדיף לא "להסביר" בשם השני, בוודאי לא ברמה כזו, שמזלזלת בסופו של דבר רק במי שרואה לנכון "לנתח" כך את דברי חברו (כאילו "מתעלם" מכל מיני ראיות וכו'..), ובלי לראות דברים שנאמרו קודם לכן.
וכבר הזכרתי את הרב ליאור שליט"א בענין.
אז איך אתה מעז להוציא עליהם לעז.
אני לא מצליח להבין את הטענה הזאת.
הרי התייחסתי לכך לעיל. הם לא יכלו. גזירת הגלות התבטאה במעשה.
לא בהכרח כך לגבי ענין זה.
וגם אכן חלק מתרדמת הגלות...
מפני חטאינו גלינו מארצנו.
בזמן תלמידי הבעש"ט, ותלמידי הגר"א, באמת "הענין כבר התחיל" -
אבל גם זה לא היה דבר כללי, כמו בזמננו; וגם אצלם - העובדה היא שהרוב המכריע לא הצליחו לעזוב, לעלות ולהתיישב בארץ. וגם אלו שהיו כאן, נתקלו בקשיים מאד גדולים. התחלה.
התכוונתי לרוב החסידים. זו היתה התייחסות למי שכתב על עליית החסידים.
[עניינית, בוודאי שאין להשוות את מימדי העליה, עוד לפני השואה, לכל מה שהיה מאות שנים קודם. גם אם זה, עד היום, לא רוב העם עדיין, לצערנו]
בד"כ אלה שלא הולכים עם תכלת, סוברים שאין בזה עניין, ולא שזה אסור.
מכיר ספציפית רב מסויים שטען שזה אסור, ונימק את דבריו.
[לא רוצה לכתוב כאן את שמו, כי אני לא יודע האם הוא פרסם את הדברים].
יש רב שטוען שרוב הרבנים אוסרים, אז שאלתי אם משהוא מכיר כזה רב שאוסר.
מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?
יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.
האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?
תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים
באיזה הקשר זה פורום?
עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר 
יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?
יש פורום לנו שנועד לזה.
לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.
ו...
בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭
אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..
ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים.. מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?
לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++.
אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...
נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...
מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.
נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.
הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה
לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.
עלה 7000+
שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש
לעומת זאת.
אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת.
כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.
אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.
זה תלוי למה את משתמשת...
וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות
אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם
אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל
אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק
אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי
מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.
נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה..
שלך באופן שוטף
הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?
איזה צד עדיף.
זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.
יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.
השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.
קשה להכריע.
ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.
בטח לא 2 שקל..
במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.
נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע.
ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..
פ.א.מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.
הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.
סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?
לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.
הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה, כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר. ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.
לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃
מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?
לשם כך יש שיעורים ולימודים.
סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי
יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,
עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית
נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה
שתעביר אותו
או תתיימר לחנך איתו
בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.
זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.
ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.
בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)
בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.
וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה.
סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?
וככה גם מספר טוב.
כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.
אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי
אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות.
הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?
יהיה ברור אי פעם?
איך אחרים רואים את המקום שלכם?
זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?
רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂
אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש.
שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.
אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.
אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.
אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.
וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.
אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו.
יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.
היא הדרך, לא המטרה.
מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.
כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.
תוכלי לבאר את כוונתך?
ברור לי מאד
לעשות טוב לעצמי ולאחרים
ללמוד ולהשתפר מיום ליום
אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי
את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם
יעוד של כל מי שרוצה בזה
לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים
בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.
ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?
אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל
יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?
כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.
איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?
לשנות הרגלים רעים
ליצור הרגלים טובים
כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל
ממליצה על ספר כוחו של הרגל
הוא מסביר את הרעיון של
טריגר- פעולה- תגמול
איך להיפטר/ ליצור הרגל
או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך
הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו
לא אוהבים תהליכים
וזה גורם לקושי בהשגת דברים
אני כן אוהבת תהליכים
מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות
לרוב גם נהנת מהדרך
לכן בעיניי זה לא קשה
אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים
ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר
ללכת בצעדים קטנים
ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע
לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות
ופירט איך לעשות את זה צעד צעד
זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.
לגבי הצעדים הקטנים-
נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז
קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)
לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)
כשהייתה לי מטרה גדולה
השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....
היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי
רק צריך לרצות
ולעשות משהו קטן בכיוון.
ומוסיפים כמה שיכולים