בסופו של דבר הכל תלוי בבחור שאותו את אמורה לפגוש.

לדעתי, אם מדובר על בחור שיודעים שהוא לא פוסל על-הסף בדברים כאלו, אז עדיף לספר מוקדם.

אם מדובר על בחור שפוסל על דברים כאלו - אז זו בעיה, כי מצד אחד אסור לתת לו הרגשה שהוא מרומה ומצד שני צריך איכשהו לגרום לו לא לפסול.

הגישה שלי בד"כ לעניינים כאלו, שאני מספר בהתחלה ואם מישהו מחליט לפסול - אז זו בעיה שלו!

כיון שיכול להיות אחרי שיכיר אותה הדעה שלו תשתנה ולא יפסול מיד 

כמו שתספר לו במיידי

בפרט אם את מרגישה שאת שלימה עם מה שעשית - ולא "מסובכת" עם זה. משהו כמו "התברר למפרע" שזה מה שהיה צריך להיות.

[הכוונה כמובן לשדכן/ית. לבחור תספרי כמו שכתבת]

האיש שלי (נשואים ב"ה באושר 17 שנה!) ביטל אירוסין כחודש לפני שהכרנו. השדכן אמר לי שהיה לו קשר רציני שהגיע כמעט עד חתונה. אני באופן טבעי פירשתי אותו כקשר שהסתיים קרוב לאירוסין ולא אחריהם. וממילא הסכמתי לצאת איתו. בפועל הוא סיפר לי על הביטול אחרי פגישה שנייה, כשכבר לא כ"כ רציתי לוותר עליו .

אולי זו הדרך...

בהצלחה!

איזו חוסר אחריות, במחילה, לכתוב דבר כזה?

הרי את רואה שתיים שכתבו לפנייך, נשואות, אחת שהיא ביטלה ואחת שבעלה ביטל - ושתיהן התחתנו ונשואות בשמחה - ואומרות שאחרת סביר שכלל לא היו נפגשים.

נו?...

ומה שייך "קשר סתם שזה אסור לגמרי".. זה לא "מחשב". יתכן שהבחור מדמיין לגבי מישהי שביטלה אירוסין, ולכן לא היה נפגש - ואחרי שפוגש רואה שבעצם יש נסיבות וכו', וזה לא כמו שהיה נראה, וממשיכים ומתחתנים. וכן הבחורה. כמו בשני המקרים של אלו שכאן.

ישלי חברה שביטלה,

וכמה שניפ אחרי זה היה באמת בחור שפסל על ההתחלה כי היא אמר משו על זה שהיא ביטלה.

(אחרי השוא הסכים לצאת, ולא אמרו לו לא כי הסתירו- אלא כי זה היה עניין של העבר הרחוק שנשכח,

ולא מעניין אף- אחד. מאותה סיבה היא גם דיברה על זה בטלפון- סתם היה משהו בשיחה שהתקשר לשם.)

אבל הוא היה בחור נדיר.

בכל אותן שנים לא היה מישהו שפסל אותה על זה.

וזה לא סתם שאומרים שכדאי לספר אחרי היכרות ראשונית כנראה..

הוא פשוט חלק על הדעה שלך.

זה גם חלק מהעניין של פורום,

מותר לדון בעניין

[ולא להיעלב - זה לא היה "נגדך", רק לטובת הבחורה, שלא תפסיד בגלל זה, שהרי היו שהעידו מנסיון שזה לא כך.

ומכל מקום, אם נפגעת - סליחה. ח"ו לא היתה כוונה לכך.. ]

של מי שביטלו לה אירוסין פעמיים [ואולי גם עוד פעם נחשבת..], ממליצה לא להלחץ מהסיפור.

אם הטראומה כבר מאחורייך פחות או יותר, לא הייתי ממהרת לספר.

מתחילים עם הצדדים שכן היית רוצה שידעו עלייך. תחשבי על זה שזה בערך כמו קשר רציני שהיה לך ונסגר.

לא הרבה מעבר.. לצערנו הרבה ממהרים להחליט על חתונה עוד לפני שהבירורים השכליים הסתיימו.

הרגש לעיתים מניע את ההחלטה עוד לפני הזמן.

לענ"ד, השדכן בכלל לא צריך לדעת מזה. כל עוד את יכולה לומר לעצמך בכנות שהאירוסין בוטלו מסיבות שונות,

אך לא סיבות שקשורות אלייך באמת, זה לא מידע חיוני. ויש הרבה כאלו..

הקשר הראשון שלי הוביל להחלטה ואף למפגש של ההורים, אך ב"ה ב"ה הוא לא צלח..

לקח לי שנה וחצי להשתחרר מהטראומה. לא מעט זמן, אבל אח"כ זה כבר היה מאחוריי

והאמת- כבר לא זכרתי את פרצופו של הבחור, ק"ו לא זכרתי לספר עליו אם אל היה איזה מאזכר.. היה ונגמר. ב"ה.

ואם היה מאזכר, אז סיפרתי וסיימתי בכך שאני שמחה שזה נגמר ושלא התחתנו.

הפעם השניה היתה בשנה שעברה. עדיין קשה לי להזכר בכאב שהיה,[בלי להתגעגע או משהו כזה, ברור..רק כאב הלב שנגרם בהפתעה..] אבל יודעת בוודאות שלא היתה בעיה אצלי.

לכן, אני באמת לא זוכרת מתי בדיוק סיפרתי לבעלי על הקשר הזה. סיפרתי בטוח אבל לא הייתי לחוצה לספר..

ובכוונה כתבתי "הקשר" ולא "ביטול האירוסין"-

כי זה באמת מצטייר לי ככה. מה כבר היה? הצעה חפוזה? ז-ה מה שהופך אותי להיות מאורסת ופסולה?!

את יודעת מה, חברה, אם את באמת חוששת שזה נחשב "להסתיר" מידע חשוב מהבחור,

אז ספרי לו. ספרי אך תשתדלי לא לעשות מהסיפור "עסק גדול" אלא לספר כבדרך-אגב כזה..

כך גם הבחור יקלוט את זה.. לרוב..

ובאמת שבסוף, אחרי הכל, כשתמצאי את האחד שלך- הכל יהיה מאחורייך.

מאחלת מכל הלב שמי שיזכה בך- ייטיב לראות את הטוב שבך כיום ולא אירועים מהעבר..

[קל וחומר שהיא בכלל שאלה על "לספר לשדכן"]

וספציפית - אשרייך שהקב"ה דאג לך, ש"ביטל" מי שלא שייך;

ובזכות זה זכית למה שזכית.

יש מנהל טוב לעולם...

והתשובה לדעתי היא שברור שכן.

את לא יכולה להוציא אותו שקרן.

יש לו שם ומוניטין שהוא צריך לשמור עליו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?