אני חושבת שמגיע לי קצת ערב עכשיוריעות.
זה היה שבוע כמו השבוע ההוא, כמו שכבר אמרתי
הדבר המרכזי מעורב, אבל הדברים השוליים טובים.
בשבוע ההוא הדברים השוליים לא היו טובים
אני צמאה
ואני רוצה לכתוב לאנשים שחשוב לי לכתוב להם, אבל אני יבשה וחלולה
מעניין, איך אחרי חודשים שלא נפגעתי משום דבר, הנשמה שלי הצליחה להיחתך ככה
ואולי אני סתם דרמטית
אני חושבת שיש לי דלקת באוזן וזה בטח קשור לוירוס של הגרון.
עומד לי בכי בבטן. רק עכשיו שמתי לב
אני רואה לך בעיניים
רואה את הכל
היית סוגר אותי
אם היית יכול |כואב|
איך מגבהים כאלה, לכזה עומק
אני צריכה חלילית חדשה
ואני גם רוצה חלילית עם יותר תוים כדי שאוכל לנגן יותר
מעניין איך היא הייתה מגיבה על כל זה
|נושם|
מזל טוב לי. יומולדת שש עשרה |לוחש|
אני תכף בכיתה י"א. זה הגיל של תלמידות של אמא שלי. בעיני רעות אני כבר לגמרי כל יכולה
Dark horse בגרסה האקוסטית מדהים
לא זו לא אני
וזה לא נקרא
Make me your Aphrodite
Make me your one and only
But dont make me your enemy
סליחה יעל. אני חייבת. אנגלית זה חלק ממני. ואני חושבת שמגיע לי קצת ריפוי דרכה
היא ניצלה בנס, נס. אבל שימצאו לה דרך כבר
שירתי שירתי איה את? אני מתגעגעת כבר
הצד השלישי, הצד הזנוח. אני מי שתמיד חלמתי להיות
ובסוךו של דבר, החיים שלי יפים. הלוואי ויכולתי להעניק מהם לאחרים
לקרן פלס שירים יפים. אי אפשר להכחיש
בא לי שוב ליל הסדר, לו רק למען ארבע הכוסות
זה מוזר, אבל אני מתגעגעת לגידי גוב. אני רוצה לאמץ אותו כסבא
ערכים בויקיפדיה לקרוא
שירים להוריד ולסדר
סרטים וסדרות לצפות
ספרים לקרוא
דברים ללמוד ולהשלים
זה לעולם לא ייגמר
אני כבר צריכה בית משלי
ואפילו אליו אני מתגעגעת
והוא חמוד. ו... וואי. טוב. וואי
וזהו?
זהו
אני פהכישוף כושל

בס"ד

 

וסיכמתי עם אמא ששבוע הבא אני מפנה יום בשבילך

ייאאא |מרוגש|ריעות.
איך אני אעבור את כל הימים האלה? וואי
אבל לפני כן יש קורס הכנה
הכנה למה?כישוף כושל


ללפגוש אותיריעות.אחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך