משעמםחנטרישש
בשיחה שנשאתי השבוע בפני בני נוער 'מכורים' הצעתי להם פשוט להתאבד. –להתאבד מהעולם הווירטואלי ולעבור לחיות ולגור כאן, בעולם הזה, ולא רק בין ההפסקות. הדימוי המפחיד שנתתי, הרתיע לחלוטין את הנערים שחלקם אף השתמשו במילים כבדות המוכיחות עד כמה העולם 'ההוא' חשוב יותר ומרתק יותר מהעולם הזה. – "תכינו את עצמכם" ביקשתי, "ליום שבו העולם הווירטואלי יעלם ויתנדף בעשן. כדאי שתכירו קצת את השפה של העולם האמיתי שבו בשביל לפרגן למישהו לא לוחצים על מקש כחלחל ובשביל לקבל טיפה תשומת לב לא מעלים תמונה של עוגת דובדבנים מדהימההה!!!".
המציאות המפחידה הזו, שבה השתלט העולם של השטן על העולם שנברא בששה ימים, חייבת להפסק לחלוטין. זה אמנם לא בטרנד ולא ב'אין' לדבר על התנקות ועל פרישה מטומאה, הרי אף אחד "לא באמת מכור", כולם סתם נכנסים 'לקטע' לראות מה חדש ו'קצת' לקרוא חדשות. זה נכון, רק קחו בחשבון שבלאו הכי היום מורכב מ'קצת' שעות, כך שחבל לבזבז את הקצת מהדבר האמיתי.
קחו את המכשיר, תעשו מעשה, ותקבלו לייק גדול מבורא עולם.
אוי ואבוי.. יש חד"ררייצ'ל=)
??מה הכוונה?חנטריששאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך