איזה ילדים יפייייםפונ3'ה!!
מתוקים משו..אהבתי ת'מוטו הסוף לייק!מיכל =>
התחלתי לראות וזה היה משעמם מידי אז עצרתימחכה לשקט 8
מזה למען ה'???

כןןן...זה קצת מסטיק ...אבל הם מתוקים
לקויי שמיע וזה..מיכל =>
תגיד אתה^^^ כמה נייקים יש לך??..מיכל =>
..או שזה לא אותוו אחד |
|
המון!!!מחכה לשקט 8
משה חושב שזה כמה מאות
האמת שזה כמה אלפים
שאת רובם המוחלט אפילו הוא לא יכול לזהות
למה?מיכל =>
כולם- "מחכה לשקט"
אם את אומרת
מחכה לשקט 8
אם אי פעם אחשוף את כל פצלושי
זאת תהיה רעידת האדמה
הגדולה ביותר בתלודות הערוץ
אי פעם
(כולל טביעת הספינה...
)
יש גם מלא כפיר גולניםפיתה פיתה
היייי איזה קטעע אחת מהילדות היא אחות של חברה שלי
בדמייך חיי
הייי רוני!!!!!!!!!!!!!מחכה לשקט 8

גמרת?!
רוני?מחכה לשקט 8אחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

