הַיּוֹם תִּשְׁעָה יַמִּים לָעוֹמֶרהמייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
בווווייייה אין תנך יותר מגנייב!!!מיכל =>


חס ושלום יעל


שוש תני לי להיות מבסוטה |מפטש| !!!מיכל =>


|מזמזם|יעל


|רוב תודות| ייייווווהההוווווווווווווווווווווווווווומיכל =>

היה טאאב!!

אוי אוי אוי... מתי אנחנו נגיע לשלב המאושר של אחרי כל הבגרויורעיה123
ת?! אולי בעוד 10 שנים... אולי
הגזמתי אבל עכשיו אני בחמישית... יש עוד זמןרעיה123
והרבה
טרילילילי!! רק שנה הבאה תנך וזהורייצ'ל=)
תנ"ך!!! תלמדו אותו לכיף...חבל שאנשים יוצאים עם שנאהיהודה פ.

לספר הספרים, לבסיס האמוני שלנו, לקניין שלנו על הארץ וכו'..

אני יודע שזו לא רק התחושה, אבל כואב לי לשמוע את זה

כנ"ל. הכי נחמד בזה זה ללמוד את זה לבד לכיף...חידניסטית


לא שנאה אל תגזים! אבל זה כן ..מיכל =>

 דיי חפר לי ..בתור- ללמוד לבגרות ..זה פול חומר!!! כל מיני מפרשים כאלה ומסבך ותחשוב ש-אין מספיק זמן ללמוד!

כי צריך גם ללמוד למגנים שבין לבין או לאיזה מבחן תקוע או לבגרות שאחרי זה ..אז זה מנסים להספיק לדחוס כמה שיותר בזמן קצר. הכול כ"כ צמוד ובזמן לחוץ ..אין זמן לנשום וזה די חונק.. קיצר גמרו לנו ת'צורה מכל מקום אפשרי

 

אז לסיים עוד בגרות זה כאילו אבן כזאת של לחץ ענקית שנעלמה..(עזוב ת'קטע שנכנסה האבן של היסטוריה |צוחק מייאוש|)

 

ובאמת שתנך זה נושא מעניין כל הצורות לחימה שהיו ,הניסים ,הגיבורים, הסיפורים -זה מאוד מעניין !

אבל ...אני לא יודעת אם אתה מבין אותי, במצב של הרבה לחץ זה לא כזה קל  "ללמוד את זה לכייף" ...

פשוט מחכים רק לעבור את זה...

בעוד חודש בע"ה גיברת פלסף.
זו תהיה התקופה היפה בחיי
בגלל ש...? מיכל =>


תראי למי שירשרתי ותביני גיברת פלסף.אחרונה
היה בגרות כיפית דווקא. ומלא ידע נוסף בתנ"ךמישהי=)


^^^שורה תחתונה הבגרות היית סבבה לגמרי !!מיכל =>

הדרך אלה הייתה חופרת מת

ממש..טוהר26

אני וחברה שלי למדנו עד 1 וחצי בלילה.

ואז נכנענו והלכנו לישון,בלי שסיימנו את החומר.אבל בסוף היה טוב.

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך