או אולי נשארים פה ללא מדינה, היו נחסכים כל הרוגי המלחמות והפיגועים של השנים האחרונות.

האנטישמיות לא נולדה עם מדינת ישראל וכנראה גם לא תמות איתה.

אנטישמיות כנגד יהודים תמיד הייתה ותמיד תהיה, וכמו שהשמידו אותנו בשואה בלי שהייתה שום מדינה ובלי קשר ל"ציונות", ככה הערבים/הנוצרים האנטישמים, היו רוצים להרוג אותנו בכל מקום שבו נהיה, גם בלי מדינה. והיו מצליחים הרבה יותר בלי מדינה.

אגב - אם לא היינו יהודים וכולנו היינו מתנצרים/מתאסלמים, יש מצב שבעוד כמה דורות היו מניחים לנו - לכאורה זאת גם אפשרות למי שבגלל ההרוגים חושב שהמדינה לא "שווה את זה".

אז

א. לחלק ניכר ממנו לא היתה אפשרות "להשאר פה", כי הם לא היו יכולים לעלות לפה בלעדי המדינה.

ב. החלק שהיה נשאר פה, היה כנראה באיזה שלב הופך לתושב של מדינה ערבית [כי הבריטים היו נאלצים באיזה שלב לעזוב, כפי שהבריטים והצרפתים נאלצו לעזוב את שאר ארצות ערב.]

זה לא כ"כ נחמד.

אם היו נשארים כאן כמה מאות אלפי יהודים, והייתה קמה כאן מדינה ערבית [כי הבריטים היו מן הסתם עוזבים].

אינך חושב, שלפי המצב בארצות סביבנו, יכול להיות היו הרבה יותר הרוגים?

אפילו אם הם היו הרבה פחות שונאים אותנו, [כי חלק מהשנאה היא בעקבות המדינה], גם להיות ערבי במדינה ערבית כיום זה מסוכן, שלא לדבר על בן עם אחר.

בס"ד

יהודים נרצחו בכל זמן הגלות בכמויות הרבה יותר מסחריות.

בשביל ההשוואה - כשעם ישראל יצא לגלות אחרי חורבן בית שני, באותו זמן היינו כמויות אדירות של יהודים , ב2000 שנה למה אנחנו לא עם 500,000,000 יהודים. איפה כולם נעלמו???

לעומת זאת כשקמה המדינה היו כ600,000 יהודים. בתשכ"ז היו כ600,000 גברים בתשע"ה יש כ6,000,000 יהודים.

אנחנו רואים שבכל זאת כמות היהודים גדלה משמעותית פה בארץ ישראל, תחת שלטון המדינה.

אפשר להסתכל על כל המומים שיש במדינה(ויש הרבה), אבל זה לא יוביל אותנו לשנות משהו לטובה ולגרום לעשייה חיובית.

אם נסתכל על המדינה בצורה חיובית, ושיש לנו עוד הרבה לתקן נוכל לעשות זאת.

בכלל השאלה תמוהה בעיני,וכי באיזה שהוא תחום אחר אנחנו מאשימים בדרך עקיפה את הבסיס שאיתו או בהיקפו התרחשה הרעה בגרימה לרעה עצמה ? את כלי העבודה במקרה שפטיש היה חלק מהתאונה או את המזגן במקרה של תקלה ? וכי מישהו הפסיק להשתמש בהם או נוטר כלפם טינה ?

במידה ומדובר בתחום חריג,אז אפשר לסמן אותו כמסוכן או בעייתי,אך כפי שאמרו לגבי מדינת ישראל מספר הנרצחים קטן בהרבה מהקורבנות בגלות וכל שכן בשואה.

דבר שני,לצערנו דברים כאלו קיימים בעולם בכל מדינה ומדינה

בהפרש של שבוע

שני ימי זכרון סמוכים כל שנה

לטובת החישוב הכללי

כמה עולה לנו עם המדינה

וכמה עולה לנו בלי.

לא מקבל את הביקורת

היכן ניתן להשיג את הסרט?

אפילו אני, שאני לא אוהדת גדולה של המדינה, לא מבינה מאפה הבאת את הנתון הזה

על פרעות תרפ"ט שמעת? ערבים פרעו ביהודים בא"י לפני קום המדינה בלי שהגנו עליהם

ומה עם פרעות תרצ"ו- תרצ"ט? בדיוק כמו הפיגועים של היום. בקבוקי תבערה, פצצות ועוד

הרבה מאד הרוגים היו אז, הרבה לפני קום המדינה

ואם לא היתה קמה מדינה נראה לך שהמצב היה שונה?

הרי כל רצונם של הערבים הוא להרוג אותנו, והם אומרים את זה בפה מלא ובלי להתבייש (רובם)

הם לא רוצים לגרש אותנו לארץ אחרת אלא לים- כלומר להרוג אותנו (בניגוד אלינו שאין לנו בעיה שהם יברחו ויהיו רחוקים)

רק השמאלנים מעוותים את המציאות וטוענים שהסיבה שהם פורעים והורגים בנו זה בגלל שקמה מדינת ישראל

הסיבה האמיתית היא שהם לא רוצים בקיומינו.

 רק שאם פעם הם אמרו שזה בגלל שהרגנו את אותו האיש, ואח"כ בגלל שהם החליטו שהגזע שלנו נחות, היום כבר לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אז הם מתרצים שההרג הוא בשם המדינה

אבל הרבה מאד פעמים הם אומרים את מה שהם באמת חושבים- שהם רק רוצים להרוג אותנו.

בקיצור, אל תחשוב שבלי מדינה המצב היה שונה.. לא המדינה גרמה למותם של 23,000 יהודים, אלא המציאות הלא מתוקנת בה אנחנו חיים, בה עמ"י עדין לא חזר בתשובה שלמה, המשיח מתמהמה ואומות העולם עדין שונאים ופוראים בנו

והלוואי ונזכה לגאולה שלמה בקרוב!

אנחנו חושבים שזו טענה של שטות, והסברנו גם למה

אם ככה אין שום סיבה שנחפש תירוצים לטענה, כי אנחנו שוללים את הטענה עצמה

אתה זה שלא מסביר למה אתה לא מסכים איתנו ולמה אתה רוצה תשובה אחרת ויצירתית

רוב ההרוגים הצבאיים בכלל לא מתו במלחמה או במבצעים.

מתאבדים (כחייל בשבוע), ת.ד. (כ-25 חיילים בשנה) ועוד כל מיני.

סדר הגודל האמיתי של חללי המלחמות וכו' הוא בערך חצי עד שליש מזה.

תקרא פה:

https://eishton.wordpress.com/heroes_are_born_in_their_death/

הוא שמאלן, אבל נאמן לעובדות.

א. כמה יהודים המדינה הצילה? יהודים שהיו בארצות שהיו מסוכנות להם ועלו לארץ, יהודים שהיו בארצות שבהם תוחלת החיים נמוכה משמעותית ועלו. [מן הסתם, רבים מהם לא יכלו להגר לארה"ב].

ב. ייתכן שמצוות כיבוש הארץ, מצדיקה את זה.

ג. [תשובה של הרב סולובייצ'יק] יש כאן במדינה הצלה מפיקוח נפש רוחני.

חוץ מזה מה השאלה הזו רלוונטית היום? כרגע ודאי  אין אפשרות "לסגור את המדינה".

כן גם אם מחוץ למדינה לא היו מתים בכלל, עדיין העצמאות של עמ"י וסיום הגלות בין העמים שווה את זה.

עם ישראל נלחם על עצמאותו גם במחיר דמים[בר כוכבא, צדקיהו]

עם כל הכבוד גם אם לפי החוק הבינלאומי הותיקן נחשבת מדינה, ברור לכל בר דעת שכאשר מדברים על מדינות, ברוב ההקשרים, לא מתייחסים לותיקן...

(לשאלתך - יש להם סור של חיל משמר, משהו מעין צבא, כן.)

שיקום מלך מבית דוד, נדבר על זה. 

מלחמת כיבוש הארץ? ההגנה, צבא ההגנה ושאר מגנים, כבודם במקומם מונח אבל למלחמה הם לא יצאו. מתי מדינת ישראל יצאה במלחמה בזמן האחרון?! 

מצוות ישוב הארץ ממש לא מחייב מדינה. גם אם יחיו בארץ 10 מיליון יהודים- לא צריך מדינה.. 

מדינה במקרה שלנו היא הרבה יותר ממנהלת, היא ערך בפני עצמה.. אין חובה כזאת! 

אנחנו צריכם ללמוד ביחד יום אחד, כי לי ברור ההפך. 

הרב גינזבורג מסתבר גם מבין ככה את הרמבם והוא דיבר על זה 

ואח"כ ראיתי איך התלמידים שלו מעוותים את דבריו בנושא בסיכום שלהם.  

מה שאתה אומר זה שהיכולת לדעת עם הוא משיח ודאי זה רק אחרי שעשה, הצליח, ניצח, בנה וכו. 

אבל זה בכלל בכלל לא אומר ש'אנחנו' צריכים להקים מלכות! ובכלל, אין מלכות ללא מלך, אתה חושב שהקמת מדינה זאת מלכות שקודמת למשיח? 

אתה יכול להבין אחרת את דעתו של הרמבם שמשיח הוא שיעשה, הוא שיצליח, הוא שינצח את האומות, הוא יבנה את בית המקדש ככה שאנחנו נעשה את כל זה?

אתה מבין מהרמבם הזה שלא תפקידו של מלך המשיח לבנות את בית המקדש? 

או בקיצור 

להבין את צורת החשיבה שלך 

כי יש לי הרבה מה לומר אבל אני לא בטוח אם אלו סברות או דברים שלמדתי. 

אבל שוב, זה נושא רחב ואני צריך ספרים בשביל זה. אני לא רוצה לערבב סברות שלי ברמבם עם הלכות ברורות ממש. 

בעז"ה בהזדמנות..

יכול לעקור ממנה ולעבור לכל מקום אחר בעולם - ברלין, פולין או ארצות הברית.

חצרוני כבר עשה את זה, כל אחד יכול לעשות את זה - ולנסות להתסיס בגלל זה זה חבל.

זכותו של אדם להגיד שהוא לא ציוני, זכותו של אדם גם לחשוב שמי שלא מרוצה מהמדינה, יכול לעזוב אותה - אף אחד לא כופה על אף אחד כלום.

אז כתבתי בכללי, פירסמתי בפורום את הדעה זאת שלי - למישהו לא נוח איתה? מצטער - זאת הדעה שלי. גם לי לא נוח עם דעות של אנשים אחרים... מתמודדים

וזכותי לקשר מה שאני רוצה לאיפה שאני רוצה ולמי שאני רוצה. וסליחה שאני די ציני כעת, אבל זה גם זכותי. |עדיין ציני|.

אם אני חושב שאדם שחושב שלא צריכה להיות מדינה, ולא משנה איזה אדם זה, לדעתי הוא כמו חצרוני ולדעתי הוא יכול לחזור לארצות הברית, אירופה, או אתיופיה אם זה בא לו - אסור לי לחשוב את זה? אסור לי שזאת תהיה הדעה שלי בעניין?

אגב - אין קשר בין זה לבין "יהודי נורמאלי" - לרגע לא הזכרתי כאן את עניין יהדותו של אדם כלשהו, כולל לא של חצרוני. יהדות, כידוע, זה דבר שלא תלוי בך, אלא באמא שלך, או בדיינים שמגיירים מי שלא יהודי. אני לא קובע מי יהודי, וגם לא קובע מי "יהודי נורמאלי" - אני מבטא את דעותיי בנוגע לדעות שונות.

כל טוב, וב"הצלחה לכל היהודים הנורמאלים באשר הם

מה תגיד אם אני אטען שאתה צריך לעזוב את הארץ כי אנשים כמוך מעכירים את האווירה, או כי ראיתי שעברת על עברה כלשהי ואין מקו בארץ לעוברי העברה הזאתי?

(אני לא חושבת ככה, או שראיתי משהו כמובן, זה רק לשם ההדגמה)

לא כל כך נעים לשמוע טענה כזו, נכון?

אתה יכול לחשוב שאין מקום לתלונות על המדינה, זכותך המלאה. אפילו בסדר לקבול על כך.

אבל להגיד שמי שלא חושב כמוך חייב להיות במקום אחר זו כבר טענה לא יפה בכלל ופוגעת מאד

וגם לא נכונה, אגב, כי מצוות ישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות. ורק בארץ המצוות הם מדאוריתא.

אז מי שלדעתך (ותזכור שזו רק דעתך ויש דעות נוספות בתחום) עושה עברה אחת, זה לא אומר שמעכשיו הוא צריך לעבור על עברה חמורה הרבה יותר..

גם לי לא נעים לשמוע את מה שאנשים אחרים אומרים ומלכלכים על המדינה/המשטרה/הצבא/ביבי/בנט כוו' וכו' - אז מה? אז בגלל זה יהיה אסור להם לכתוב את מה שהם כותבים?

מותר להם לכתוב. זה עניינו של חופש הביטוי. כל עוד זה לא חופש השיסוי, כלומר, לא כותבים דברים כדי שיפגעו באנשים אחרים - זה בסדר.

ככה גם מה שאני כותב - זכותי המלאה וזה הגיוני לגמרי אם ארצה לחשוב שאנשים למשל דוגמתו של חצרוני, אני אישית מעדיף שלא יהיו בארץ, ו"אמליץ" להם לעבור לחו"ל - לא נעים להם? לא הבעיה שלי...גם לי "לא נעים" מה שהם אומרים ובכל זאת הם אומרים את זה.

שימי לב - לא "כפיתי" על אף אחד כלום, רק אמרתי בגדול את דעתי הכללית שאני הייתי ממליץ לאנשים כאלו לקום ולעזוב.

אני מקווה שהמדינה שלנו לא דיקטטורית מספיק כדי שאפילו דעות כאלו כמו שלי, לא יהיה להן מקום...

אגב, לא אמרתי "חייב" - חייב זה משהו די אובייקטיבי. אמרתי שמבחינתי מישמדבר ככה ופועל ככה נגדהמדינה, אני מאוד אשמח ומאוד ממליץ לו לחפש לו מקום אחר. חייב? איך אני יכול לחייב מישהו? מה אני המשטרה? משרד הפנים?

ואל תדאגי, אני תמיד זוכר שאני אומר את דעתי בלבד, מעולם לא חשבתי שאני אומר את כלל הדעות בנושא מסויים

כל טוב.

שבדבריך אתה עומד על הגבול הדק שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי כדבריך

ואין בזה הרבה אהבת חינם לרצות שכל מי שחושב כמוך יתרחק מהארץ (אתה הרי לא כתבת רק על כופרים ועוכרי ישראל, אלא על כל מי שחושב אחרת..)

זה גם לא כל כך מתאים להגיד דבר כזה- כל מי שחושב אחרת שיתרחק. אולי מי שאומר את זה צריך להתרחק במקום שכל כך הרבה אנשים אחרים יתרחקו? נקודה למחשבה.

(אני יודעת שאתה לא מתכוון ברצינות לעשות משהו, אבל עדין נראה לי לא יפה ונכון לכתוב ככה אפילו רק ברמת הדיבור)

זכותך להגיד מה שאמרת בחלק השני של הודעתך - אני, חולק עליך בזה, ואני אומר את דעתי, לא את דעתך.

אני לא "משסה" באף אחד, אני אומר את דעתי בלי לקרוא לפעולות אלימות כדי להעיף אדם כזה או אחר מהארץ, או בכלל לנקוט איזושהיא פעולה כדי שיעוף. אני בסך הכל אומר את דעתי, מה אני חושב שאותו אדם עצמו, יהיה כדאי שיעשה.

אני לא רואה בכך שום בעיה, וגם לא כיוונתי את דבריי לאף אדם אישי כאן, וזהו.

נראה לי מיותר להמשיך להתפלסף על כך...זוהי דעתי, זוהי דעתך, ויאללה נמשיך הלאה..

כל טוב.

ובראש טוב.

כמו שמי שמולי הגיב בראש טוב.

זה שהתגובה שלו עיצבנה אותי - אומר שעכשיו אסור לו לכתוב את מה שהוא כותב וחושב כי "זה מעכיר את האוירה"?

תשובה: לא.

הדיון מבחינתי הוא לגמרי בראש טוב, וכמו שמישהו יכול להגיד דבר א', גם אם מישהו כזה או אחר לא אוהב את מה שהוא אומר, ככה גם למישהו אחר מותר להגיד דבר ב', גם אם המישהו הראשון לא אהב את מה שהוא אמר.

בעברית קוראים לזה: ריבוי דעות. יש אנשים מסרבים לקבל את זה שיש ריבוי דעות.

אם אני לא ציוני אז אני כאחרון הנאצים והמחבלים.. 

עזוב

את מה שכתבתי קודם שהופנה לאדם ספציפי מחקו.

כעת אני כותב אמירה כללית - ולא אכפת לי שכל אחד יקח את זה לאיזה מקום שהוא רוצה, זה לא ענייני. מי שרוצה להיות קטנוני, שיהיה. אני כותב כללי ולא יורד לשום פס אישי. זכותי המלאה.

אני לא כופה על אף אחד מה לכתוב, גם אני יכול לכתוב דברים כלליים בלי שיכפו עלי מה לכתוב. אסור לי כבר להגיד את דעתי?

לגבי מה שאני רואה עכשיו בחתימתך - שלא יטרחו לבוא אלי כי אני לא אומר דברים כאלו לאנשים. אני מגיב בפורום כמו שאני באמת מאמין ומה שאני חושב לגבי מה שנכתב, אם זה יותר נוח לאנשים או פחות נוח. אין קשר בין זה לבין להגיד לאנשים בפרטי שאנשים אחרים חצופים או ילדים קטנים. אני לא עוסק ברכילויות קטנות באישי )

ונחזור לנושא עכשיו - אני אישית חושב שגם מי שכופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא, למעשה עובר עבירה חמורה - ולכן כבר באופן אישי חושב שעדף לו/לנו שיעשה את זה במקום אחר, לא מול הפרצוף שלננו. לא שאני חושב שזה בסדר הלכתית...אני בכלל מסתייג מכל הסיטואציות האלו, זכותי...

אבל כמובן, אני לא מחליט בשביל אף אדם מה לעשות, אני אומר את דעתי ואת המלצותיי הכלליות לאנשים שונים, וכל אחד יעשה כראות עיניו, ושום דבר לא מכוון עכשיו לאף אדם ספציפי.

את דעתי בעניין. בנתיים אין לי עניין לערבב כאן עוד נושא שאינו ממין השרשור, מצטער.

מי שלא מרוצה מהמדינה אסור לו לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל?

למה ישר כשמישהו אומר משהו נגד המדינה מציעים לו לעזוב למקום אחר?

זכותו של כל אדם לגור בארץ ישראל, ליישוב אותו, לקיים את כל המצוות מדאוריתא ולא רק כ"הציבי לך ציונים"

ולא להיות מרוצה מהמדיניות פה

אין שום מצוות "ואהבת את מדינת ישראל" או "לא תבקר את המדיניות במדינת ישראל" ואפילו אין מצווה לעזוב את הארץ בגלל שלא אוהבים את השלטון.

ההפך, מצווה לגור אפילו בעיר שמיושבת בעובדי כוכבים בא"י (ולא מרוצים בה מההנהגה כמובן) מלגור בחו"ל במקום שבו כולם צדיקים. 

אז למה לגרש תמיד את מי שקצת חושב אחרת?

אמרתי שאדם כזה יכול לעקור ולעבור למקום אחר. והוספתי לאחר מכן שאני אפילו שמח כשכל מיני אנשים כאלו עושים את זה.

איפה פה נכנסת אמירה שאסור לו לשבת בארץ ישראל? איפה פה נכנסת אמירה שצריך לגרש אותם (אקטיבית) מהארץ?

בבקשה לא לעוות את מה שאני אומר בשביל להצדיק את מה שאת מנסה להעביר, את המסר שלך... תגידי את המסר שלך בלי ליצור רושם כאילו אני אמרתי שצריך לגרש מישהו ו/או שיש אנשים שאסור להם לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל. י מעולם לא אמרתי את זה.

כל טוב.

ככה טענו אנשי צבא עד שפוליטיקאים קברו אותם. יש מי שמשתלם לו שיהודים נהרגים.. 

כל אחד רשאי לכתוב פה את דעתו בלי שיכנסו בו.

למרות שיהיה חבל להשאיר אותם בחוץ כל פעם שנכנסים לדיון מעניין

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם