או אולי נשארים פה ללא מדינה, היו נחסכים כל הרוגי המלחמות והפיגועים של השנים האחרונות.

האנטישמיות לא נולדה עם מדינת ישראל וכנראה גם לא תמות איתה.

אנטישמיות כנגד יהודים תמיד הייתה ותמיד תהיה, וכמו שהשמידו אותנו בשואה בלי שהייתה שום מדינה ובלי קשר ל"ציונות", ככה הערבים/הנוצרים האנטישמים, היו רוצים להרוג אותנו בכל מקום שבו נהיה, גם בלי מדינה. והיו מצליחים הרבה יותר בלי מדינה.

אגב - אם לא היינו יהודים וכולנו היינו מתנצרים/מתאסלמים, יש מצב שבעוד כמה דורות היו מניחים לנו - לכאורה זאת גם אפשרות למי שבגלל ההרוגים חושב שהמדינה לא "שווה את זה".

אז

א. לחלק ניכר ממנו לא היתה אפשרות "להשאר פה", כי הם לא היו יכולים לעלות לפה בלעדי המדינה.

ב. החלק שהיה נשאר פה, היה כנראה באיזה שלב הופך לתושב של מדינה ערבית [כי הבריטים היו נאלצים באיזה שלב לעזוב, כפי שהבריטים והצרפתים נאלצו לעזוב את שאר ארצות ערב.]

זה לא כ"כ נחמד.

אם היו נשארים כאן כמה מאות אלפי יהודים, והייתה קמה כאן מדינה ערבית [כי הבריטים היו מן הסתם עוזבים].

אינך חושב, שלפי המצב בארצות סביבנו, יכול להיות היו הרבה יותר הרוגים?

אפילו אם הם היו הרבה פחות שונאים אותנו, [כי חלק מהשנאה היא בעקבות המדינה], גם להיות ערבי במדינה ערבית כיום זה מסוכן, שלא לדבר על בן עם אחר.

בס"ד

יהודים נרצחו בכל זמן הגלות בכמויות הרבה יותר מסחריות.

בשביל ההשוואה - כשעם ישראל יצא לגלות אחרי חורבן בית שני, באותו זמן היינו כמויות אדירות של יהודים , ב2000 שנה למה אנחנו לא עם 500,000,000 יהודים. איפה כולם נעלמו???

לעומת זאת כשקמה המדינה היו כ600,000 יהודים. בתשכ"ז היו כ600,000 גברים בתשע"ה יש כ6,000,000 יהודים.

אנחנו רואים שבכל זאת כמות היהודים גדלה משמעותית פה בארץ ישראל, תחת שלטון המדינה.

אפשר להסתכל על כל המומים שיש במדינה(ויש הרבה), אבל זה לא יוביל אותנו לשנות משהו לטובה ולגרום לעשייה חיובית.

אם נסתכל על המדינה בצורה חיובית, ושיש לנו עוד הרבה לתקן נוכל לעשות זאת.

בכלל השאלה תמוהה בעיני,וכי באיזה שהוא תחום אחר אנחנו מאשימים בדרך עקיפה את הבסיס שאיתו או בהיקפו התרחשה הרעה בגרימה לרעה עצמה ? את כלי העבודה במקרה שפטיש היה חלק מהתאונה או את המזגן במקרה של תקלה ? וכי מישהו הפסיק להשתמש בהם או נוטר כלפם טינה ?

במידה ומדובר בתחום חריג,אז אפשר לסמן אותו כמסוכן או בעייתי,אך כפי שאמרו לגבי מדינת ישראל מספר הנרצחים קטן בהרבה מהקורבנות בגלות וכל שכן בשואה.

דבר שני,לצערנו דברים כאלו קיימים בעולם בכל מדינה ומדינה

בהפרש של שבוע

שני ימי זכרון סמוכים כל שנה

לטובת החישוב הכללי

כמה עולה לנו עם המדינה

וכמה עולה לנו בלי.

לא מקבל את הביקורת

היכן ניתן להשיג את הסרט?

אפילו אני, שאני לא אוהדת גדולה של המדינה, לא מבינה מאפה הבאת את הנתון הזה

על פרעות תרפ"ט שמעת? ערבים פרעו ביהודים בא"י לפני קום המדינה בלי שהגנו עליהם

ומה עם פרעות תרצ"ו- תרצ"ט? בדיוק כמו הפיגועים של היום. בקבוקי תבערה, פצצות ועוד

הרבה מאד הרוגים היו אז, הרבה לפני קום המדינה

ואם לא היתה קמה מדינה נראה לך שהמצב היה שונה?

הרי כל רצונם של הערבים הוא להרוג אותנו, והם אומרים את זה בפה מלא ובלי להתבייש (רובם)

הם לא רוצים לגרש אותנו לארץ אחרת אלא לים- כלומר להרוג אותנו (בניגוד אלינו שאין לנו בעיה שהם יברחו ויהיו רחוקים)

רק השמאלנים מעוותים את המציאות וטוענים שהסיבה שהם פורעים והורגים בנו זה בגלל שקמה מדינת ישראל

הסיבה האמיתית היא שהם לא רוצים בקיומינו.

 רק שאם פעם הם אמרו שזה בגלל שהרגנו את אותו האיש, ואח"כ בגלל שהם החליטו שהגזע שלנו נחות, היום כבר לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אז הם מתרצים שההרג הוא בשם המדינה

אבל הרבה מאד פעמים הם אומרים את מה שהם באמת חושבים- שהם רק רוצים להרוג אותנו.

בקיצור, אל תחשוב שבלי מדינה המצב היה שונה.. לא המדינה גרמה למותם של 23,000 יהודים, אלא המציאות הלא מתוקנת בה אנחנו חיים, בה עמ"י עדין לא חזר בתשובה שלמה, המשיח מתמהמה ואומות העולם עדין שונאים ופוראים בנו

והלוואי ונזכה לגאולה שלמה בקרוב!

אנחנו חושבים שזו טענה של שטות, והסברנו גם למה

אם ככה אין שום סיבה שנחפש תירוצים לטענה, כי אנחנו שוללים את הטענה עצמה

אתה זה שלא מסביר למה אתה לא מסכים איתנו ולמה אתה רוצה תשובה אחרת ויצירתית

רוב ההרוגים הצבאיים בכלל לא מתו במלחמה או במבצעים.

מתאבדים (כחייל בשבוע), ת.ד. (כ-25 חיילים בשנה) ועוד כל מיני.

סדר הגודל האמיתי של חללי המלחמות וכו' הוא בערך חצי עד שליש מזה.

תקרא פה:

https://eishton.wordpress.com/heroes_are_born_in_their_death/

הוא שמאלן, אבל נאמן לעובדות.

א. כמה יהודים המדינה הצילה? יהודים שהיו בארצות שהיו מסוכנות להם ועלו לארץ, יהודים שהיו בארצות שבהם תוחלת החיים נמוכה משמעותית ועלו. [מן הסתם, רבים מהם לא יכלו להגר לארה"ב].

ב. ייתכן שמצוות כיבוש הארץ, מצדיקה את זה.

ג. [תשובה של הרב סולובייצ'יק] יש כאן במדינה הצלה מפיקוח נפש רוחני.

חוץ מזה מה השאלה הזו רלוונטית היום? כרגע ודאי  אין אפשרות "לסגור את המדינה".

כן גם אם מחוץ למדינה לא היו מתים בכלל, עדיין העצמאות של עמ"י וסיום הגלות בין העמים שווה את זה.

עם ישראל נלחם על עצמאותו גם במחיר דמים[בר כוכבא, צדקיהו]

עם כל הכבוד גם אם לפי החוק הבינלאומי הותיקן נחשבת מדינה, ברור לכל בר דעת שכאשר מדברים על מדינות, ברוב ההקשרים, לא מתייחסים לותיקן...

(לשאלתך - יש להם סור של חיל משמר, משהו מעין צבא, כן.)

שיקום מלך מבית דוד, נדבר על זה. 

מלחמת כיבוש הארץ? ההגנה, צבא ההגנה ושאר מגנים, כבודם במקומם מונח אבל למלחמה הם לא יצאו. מתי מדינת ישראל יצאה במלחמה בזמן האחרון?! 

מצוות ישוב הארץ ממש לא מחייב מדינה. גם אם יחיו בארץ 10 מיליון יהודים- לא צריך מדינה.. 

מדינה במקרה שלנו היא הרבה יותר ממנהלת, היא ערך בפני עצמה.. אין חובה כזאת! 

אנחנו צריכם ללמוד ביחד יום אחד, כי לי ברור ההפך. 

הרב גינזבורג מסתבר גם מבין ככה את הרמבם והוא דיבר על זה 

ואח"כ ראיתי איך התלמידים שלו מעוותים את דבריו בנושא בסיכום שלהם.  

מה שאתה אומר זה שהיכולת לדעת עם הוא משיח ודאי זה רק אחרי שעשה, הצליח, ניצח, בנה וכו. 

אבל זה בכלל בכלל לא אומר ש'אנחנו' צריכים להקים מלכות! ובכלל, אין מלכות ללא מלך, אתה חושב שהקמת מדינה זאת מלכות שקודמת למשיח? 

אתה יכול להבין אחרת את דעתו של הרמבם שמשיח הוא שיעשה, הוא שיצליח, הוא שינצח את האומות, הוא יבנה את בית המקדש ככה שאנחנו נעשה את כל זה?

אתה מבין מהרמבם הזה שלא תפקידו של מלך המשיח לבנות את בית המקדש? 

או בקיצור 

להבין את צורת החשיבה שלך 

כי יש לי הרבה מה לומר אבל אני לא בטוח אם אלו סברות או דברים שלמדתי. 

אבל שוב, זה נושא רחב ואני צריך ספרים בשביל זה. אני לא רוצה לערבב סברות שלי ברמבם עם הלכות ברורות ממש. 

בעז"ה בהזדמנות..

יכול לעקור ממנה ולעבור לכל מקום אחר בעולם - ברלין, פולין או ארצות הברית.

חצרוני כבר עשה את זה, כל אחד יכול לעשות את זה - ולנסות להתסיס בגלל זה זה חבל.

זכותו של אדם להגיד שהוא לא ציוני, זכותו של אדם גם לחשוב שמי שלא מרוצה מהמדינה, יכול לעזוב אותה - אף אחד לא כופה על אף אחד כלום.

אז כתבתי בכללי, פירסמתי בפורום את הדעה זאת שלי - למישהו לא נוח איתה? מצטער - זאת הדעה שלי. גם לי לא נוח עם דעות של אנשים אחרים... מתמודדים

וזכותי לקשר מה שאני רוצה לאיפה שאני רוצה ולמי שאני רוצה. וסליחה שאני די ציני כעת, אבל זה גם זכותי. |עדיין ציני|.

אם אני חושב שאדם שחושב שלא צריכה להיות מדינה, ולא משנה איזה אדם זה, לדעתי הוא כמו חצרוני ולדעתי הוא יכול לחזור לארצות הברית, אירופה, או אתיופיה אם זה בא לו - אסור לי לחשוב את זה? אסור לי שזאת תהיה הדעה שלי בעניין?

אגב - אין קשר בין זה לבין "יהודי נורמאלי" - לרגע לא הזכרתי כאן את עניין יהדותו של אדם כלשהו, כולל לא של חצרוני. יהדות, כידוע, זה דבר שלא תלוי בך, אלא באמא שלך, או בדיינים שמגיירים מי שלא יהודי. אני לא קובע מי יהודי, וגם לא קובע מי "יהודי נורמאלי" - אני מבטא את דעותיי בנוגע לדעות שונות.

כל טוב, וב"הצלחה לכל היהודים הנורמאלים באשר הם

מה תגיד אם אני אטען שאתה צריך לעזוב את הארץ כי אנשים כמוך מעכירים את האווירה, או כי ראיתי שעברת על עברה כלשהי ואין מקו בארץ לעוברי העברה הזאתי?

(אני לא חושבת ככה, או שראיתי משהו כמובן, זה רק לשם ההדגמה)

לא כל כך נעים לשמוע טענה כזו, נכון?

אתה יכול לחשוב שאין מקום לתלונות על המדינה, זכותך המלאה. אפילו בסדר לקבול על כך.

אבל להגיד שמי שלא חושב כמוך חייב להיות במקום אחר זו כבר טענה לא יפה בכלל ופוגעת מאד

וגם לא נכונה, אגב, כי מצוות ישוב הארץ שקולה כנגד כל המצוות. ורק בארץ המצוות הם מדאוריתא.

אז מי שלדעתך (ותזכור שזו רק דעתך ויש דעות נוספות בתחום) עושה עברה אחת, זה לא אומר שמעכשיו הוא צריך לעבור על עברה חמורה הרבה יותר..

גם לי לא נעים לשמוע את מה שאנשים אחרים אומרים ומלכלכים על המדינה/המשטרה/הצבא/ביבי/בנט כוו' וכו' - אז מה? אז בגלל זה יהיה אסור להם לכתוב את מה שהם כותבים?

מותר להם לכתוב. זה עניינו של חופש הביטוי. כל עוד זה לא חופש השיסוי, כלומר, לא כותבים דברים כדי שיפגעו באנשים אחרים - זה בסדר.

ככה גם מה שאני כותב - זכותי המלאה וזה הגיוני לגמרי אם ארצה לחשוב שאנשים למשל דוגמתו של חצרוני, אני אישית מעדיף שלא יהיו בארץ, ו"אמליץ" להם לעבור לחו"ל - לא נעים להם? לא הבעיה שלי...גם לי "לא נעים" מה שהם אומרים ובכל זאת הם אומרים את זה.

שימי לב - לא "כפיתי" על אף אחד כלום, רק אמרתי בגדול את דעתי הכללית שאני הייתי ממליץ לאנשים כאלו לקום ולעזוב.

אני מקווה שהמדינה שלנו לא דיקטטורית מספיק כדי שאפילו דעות כאלו כמו שלי, לא יהיה להן מקום...

אגב, לא אמרתי "חייב" - חייב זה משהו די אובייקטיבי. אמרתי שמבחינתי מישמדבר ככה ופועל ככה נגדהמדינה, אני מאוד אשמח ומאוד ממליץ לו לחפש לו מקום אחר. חייב? איך אני יכול לחייב מישהו? מה אני המשטרה? משרד הפנים?

ואל תדאגי, אני תמיד זוכר שאני אומר את דעתי בלבד, מעולם לא חשבתי שאני אומר את כלל הדעות בנושא מסויים

כל טוב.

שבדבריך אתה עומד על הגבול הדק שבין חופש הביטוי לחופש השיסוי כדבריך

ואין בזה הרבה אהבת חינם לרצות שכל מי שחושב כמוך יתרחק מהארץ (אתה הרי לא כתבת רק על כופרים ועוכרי ישראל, אלא על כל מי שחושב אחרת..)

זה גם לא כל כך מתאים להגיד דבר כזה- כל מי שחושב אחרת שיתרחק. אולי מי שאומר את זה צריך להתרחק במקום שכל כך הרבה אנשים אחרים יתרחקו? נקודה למחשבה.

(אני יודעת שאתה לא מתכוון ברצינות לעשות משהו, אבל עדין נראה לי לא יפה ונכון לכתוב ככה אפילו רק ברמת הדיבור)

זכותך להגיד מה שאמרת בחלק השני של הודעתך - אני, חולק עליך בזה, ואני אומר את דעתי, לא את דעתך.

אני לא "משסה" באף אחד, אני אומר את דעתי בלי לקרוא לפעולות אלימות כדי להעיף אדם כזה או אחר מהארץ, או בכלל לנקוט איזושהיא פעולה כדי שיעוף. אני בסך הכל אומר את דעתי, מה אני חושב שאותו אדם עצמו, יהיה כדאי שיעשה.

אני לא רואה בכך שום בעיה, וגם לא כיוונתי את דבריי לאף אדם אישי כאן, וזהו.

נראה לי מיותר להמשיך להתפלסף על כך...זוהי דעתי, זוהי דעתך, ויאללה נמשיך הלאה..

כל טוב.

ובראש טוב.

כמו שמי שמולי הגיב בראש טוב.

זה שהתגובה שלו עיצבנה אותי - אומר שעכשיו אסור לו לכתוב את מה שהוא כותב וחושב כי "זה מעכיר את האוירה"?

תשובה: לא.

הדיון מבחינתי הוא לגמרי בראש טוב, וכמו שמישהו יכול להגיד דבר א', גם אם מישהו כזה או אחר לא אוהב את מה שהוא אומר, ככה גם למישהו אחר מותר להגיד דבר ב', גם אם המישהו הראשון לא אהב את מה שהוא אמר.

בעברית קוראים לזה: ריבוי דעות. יש אנשים מסרבים לקבל את זה שיש ריבוי דעות.

אם אני לא ציוני אז אני כאחרון הנאצים והמחבלים.. 

עזוב

את מה שכתבתי קודם שהופנה לאדם ספציפי מחקו.

כעת אני כותב אמירה כללית - ולא אכפת לי שכל אחד יקח את זה לאיזה מקום שהוא רוצה, זה לא ענייני. מי שרוצה להיות קטנוני, שיהיה. אני כותב כללי ולא יורד לשום פס אישי. זכותי המלאה.

אני לא כופה על אף אחד מה לכתוב, גם אני יכול לכתוב דברים כלליים בלי שיכפו עלי מה לכתוב. אסור לי כבר להגיד את דעתי?

לגבי מה שאני רואה עכשיו בחתימתך - שלא יטרחו לבוא אלי כי אני לא אומר דברים כאלו לאנשים. אני מגיב בפורום כמו שאני באמת מאמין ומה שאני חושב לגבי מה שנכתב, אם זה יותר נוח לאנשים או פחות נוח. אין קשר בין זה לבין להגיד לאנשים בפרטי שאנשים אחרים חצופים או ילדים קטנים. אני לא עוסק ברכילויות קטנות באישי )

ונחזור לנושא עכשיו - אני אישית חושב שגם מי שכופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא, למעשה עובר עבירה חמורה - ולכן כבר באופן אישי חושב שעדף לו/לנו שיעשה את זה במקום אחר, לא מול הפרצוף שלננו. לא שאני חושב שזה בסדר הלכתית...אני בכלל מסתייג מכל הסיטואציות האלו, זכותי...

אבל כמובן, אני לא מחליט בשביל אף אדם מה לעשות, אני אומר את דעתי ואת המלצותיי הכלליות לאנשים שונים, וכל אחד יעשה כראות עיניו, ושום דבר לא מכוון עכשיו לאף אדם ספציפי.

את דעתי בעניין. בנתיים אין לי עניין לערבב כאן עוד נושא שאינו ממין השרשור, מצטער.

מי שלא מרוצה מהמדינה אסור לו לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל?

למה ישר כשמישהו אומר משהו נגד המדינה מציעים לו לעזוב למקום אחר?

זכותו של כל אדם לגור בארץ ישראל, ליישוב אותו, לקיים את כל המצוות מדאוריתא ולא רק כ"הציבי לך ציונים"

ולא להיות מרוצה מהמדיניות פה

אין שום מצוות "ואהבת את מדינת ישראל" או "לא תבקר את המדיניות במדינת ישראל" ואפילו אין מצווה לעזוב את הארץ בגלל שלא אוהבים את השלטון.

ההפך, מצווה לגור אפילו בעיר שמיושבת בעובדי כוכבים בא"י (ולא מרוצים בה מההנהגה כמובן) מלגור בחו"ל במקום שבו כולם צדיקים. 

אז למה לגרש תמיד את מי שקצת חושב אחרת?

אמרתי שאדם כזה יכול לעקור ולעבור למקום אחר. והוספתי לאחר מכן שאני אפילו שמח כשכל מיני אנשים כאלו עושים את זה.

איפה פה נכנסת אמירה שאסור לו לשבת בארץ ישראל? איפה פה נכנסת אמירה שצריך לגרש אותם (אקטיבית) מהארץ?

בבקשה לא לעוות את מה שאני אומר בשביל להצדיק את מה שאת מנסה להעביר, את המסר שלך... תגידי את המסר שלך בלי ליצור רושם כאילו אני אמרתי שצריך לגרש מישהו ו/או שיש אנשים שאסור להם לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל. י מעולם לא אמרתי את זה.

כל טוב.

ככה טענו אנשי צבא עד שפוליטיקאים קברו אותם. יש מי שמשתלם לו שיהודים נהרגים.. 

כל אחד רשאי לכתוב פה את דעתו בלי שיכנסו בו.

למרות שיהיה חבל להשאיר אותם בחוץ כל פעם שנכנסים לדיון מעניין

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.