בס"ד
זאת אומרת
גם בלי להיות היפרית הייתי תחיה
ואני לא אוהבת אותך בגלל ההיפריות
ולא בגלל שאת חכמה
ולא בגלל שאת מקשיבה
ולא בגלל שאת מצחיק אותי
ולא בגלל שאת מוכשרת
ולא בגלל שאת אכפתית
כל הדברים האלו מועילים
אבל הם לא העניין
ולא אוהבים אדם בגלל דבר ספציפי
אוהבים בתוכו דברים
ויצאתי עילגית
אז במשפט אחד
אני אוהבת אותך כי את תחיה
נממ נממ.
על מה שאמרת.
כשאוהבים באמת! ..זה בגלל מי שאת! לא משנה מה תיהיה..מיכל =>
אני מניח שאני אומר את זה רק כי פגשתי אותך פעם אחת
את אמורה להיות אסון בשביל קשב וריכוז כמוני...
אפילו לדבר בטלפון לא נתת
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
